פרסומים צבאיים זרים בעולם מייחסים לישראל בכלל ולזרוע הים בפרט יכולות להתקנת טילי שיוט גרעיניים בצוללות, שעל פי חשיפתו של בן כספית שלשום ב"מעריב-סופהשבוע" ישראל כבר הביעה נכונות לרכוש אותן. על פי הפרסומים הזרים, גרמניה מימנה שליש מעלות עסקת הענק. האתר "טריביון" כתב בסוף השבוע כי “ישראל נחשבת למעצמה הגרעינית הצבאית היחידה באזור, אף שהיא שומרת על עמימות בנושא”. גם בצה"ל וגם גורמים מדיניים בישראל סרבו להתייחס לפרסום ולמחלוקת שעלתה בעקבות הרכישה.

המחיר המיועד: 1.2 מיליארד יורו

לפי הפרסום ב"מעריב-סופהשבוע", בתום משא ומתן חשאי צפויות ישראל וגרמניה לחתום בחודש הבא על מזכר הבנות לרכישת שלוש צוללות חדשות. המזכר ייחתם על ידי השגריר הישראלי בברלין, יעקב הדס, כשמולו נציג בכיר של ממשלת גרמניה. אם לא תתעורר בעיה של הרגע האחרון, אמור מזכר ההבנה להיחתם ב־7 בנובמבר

.

לא מדובר בחתימה על העסקה עצמה, אלא על המסגרת: המחיר המיועד, כ-1.2 מיליארד יורו, ומספר הצוללות, שלוש. מדובר בצוללות מסדרת דולפין, שממנה כבר רכשה ישראל שישה דגמים (השישית תגיע בשנה הבאה).

מצוידות בתוספות משופרות

העסקה החדשה אמורה לאפשר לישראל להחליף בעשור הקרוב שלוש מתוך שש צוללות הדולפין שברשותה בדגמים חדישים יותר. הצוללות החדשות אמורות להיות משוכללות יותר, ארוכות יותר ומצוידות בתוספות משופרות יותר.

אלא שעל העסקה נמתחת לא מעט ביקורת מצד גורמים במערכת הביטחונית והכלכלית בישראל. הביקורת מתמקדת במהירות שבה סוכמו עקרונות העסקה, בלי שישראל תבדוק ערוצים נוספים ומספנות אחרות ובלי שיופעלו מנופים שיאפשרו להוזיל את העסקה, לשפר אותה או למצוא עסקה חלופית. על פי גורמים הבקיאים בתחום, שביקשו לשמור על אנונימיות, אפשר היום לרכוש צוללות כאלה במחירים נמוכים יותר, והם אף מצביעים על עסקאות רכש של צוללות שנחתמו לאחרונה בעולם.

על פי המבקרים, המחיר המבוקש על ידי המספנה הגרמנית לצוללת (600 מיליון יורו) הוא עצום. ישראל לא עשתה סקר שווקים, לא ניהלה מו”מ, לא בדקה אופציות אחרות. לו בדקה, אומרים המבקרים, הייתה מגלה שמספנה צרפתית מנוסה ומשוכללת יותר מהגרמנית זכתה לאחרונה באספקת צוללות דומות לאוסטרליה במחיר נמוך בהרבה, וזאת גם אם נביא בחשבון את ההנחה שלה ערבה ממשלת גרמניה. ההנחה הזאת, אומרים המבקרים, היא פיקציה, ומזכירה את ההנחות בשבוע הספר - מכיוון שהמחיר גבוה מלכתחילה, כדי לאפשר אותה.

בבדיקת “מעריב-סופהשבוע” נמצאו לחלק מהטענות הללו סימוכין גם בדרגים פוליטיים וגם בדרגים כלכליים. ההערכה היא כי ישראל נחפזת לעסקת המיליארדים הזאת מסיבות שאינן ענייניות, ולא ביצעה עבודה מקצועית, חקר שווקים או מו"מ מסודר.