ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיב היום (חמישי) לטענות בפרשת רכישת הצוללות מגרמניה והבהיר כי עורך דינו, דוד שמרון, מעולם לא שוחח עמו בנושא צוללות, או כל נושא אחר הקשור בלקוחותיו. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "הפעם הראשונה שבה נודע לראש הממשלה שעו"ד שמרון מייצג גורם עסקי הקשור לפרויקט הצטיידות של חיל הים הייתה שלשום, כשערוץ 10 פנה לבקשת תגובה".



התגובה מגיעה לאחר שאתמול דווח בחדשות 10 כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה לפרקליטות לבדוק את הטענות לפיהן עסקת רכישת הצוללות שנחשפה ב"מעריב השבוע" נגועה בניגוד עניינים. זאת בעקבות החשיפה שלשום כי עורך דינו של נתניהו, דוד שמרון, מייצג בישראל את המספנה ממנה נרכשו הצוללות.



על פי הדיווח, נתניהו קידם החלטה לרכוש מגרמניה שלוש צוללות בניגוד לעמדת הצבא ושר הביטחון דאז משה יעלון בשווי של 1.5 מיליארד יורו. בנוסף, לפי הדיווח, נציג המספנה מיקי גנור הוביל יחד עם שמרון מהלך שמטרתו הייתה לאפשר לכלי השיט שלא להיות מחויבים בקבלת תחזוקה במספנת חיל הים, אלא במספנה של חברה פרטית שתוקם במיוחד לצורך העניין.



עו"ד דוד שמרון. צילום: פלאש 90
עו"ד דוד שמרון. צילום: פלאש 90



בתגובה לטענות הוסיפו היום מלשכת ראש הממשלה כי "כל האנשים הסובבים את ראש הממשלה, ודוד שמרון בתוכם, יודעים היטב שראש הממשלה אוסר בתכלית האיסור לפנות אליו בנוגע לענייניהם העסקיים".



עוד הבהירו בלשכת נתניהו כי השיקול היחיד שעמד לנגד עיניו הוא חיזוק עוצמתה של ישראל בכלי שייט אסטרטגיים: "כל ניסיון לרמוז ששיקולים אחרים השתרבבו להחלטה לרכוש צוללות לחיל הים הוא שקרי ומשולל כל אחיזה במציאות".



"ליברמן: "לא מכיר שום ניגוד עניינים"



מוקדם יותר היום שר הביטחון, אביגדור ליברמן, התייחס לראשונה לפרשה: "אני תמכתי ברכישת הצוללות בכל עמדה שהייתי, גם כשר חוץ וגם באופוזיציה, זה שיקול ביטחוני נטו, כל השאר רכילות. אני לא מכיר שום ניגוד עניינים". לדבריו, "לראש הממשלה לא היה מושג את מי אותו עורך דין מייצג, מניח שיש לו עשרות או מאות לקוחות באותו משרד".



אביגדור ליברמן בפיקוד הצפון. צילום: אריאל חרמוני
אביגדור ליברמן בפיקוד הצפון. צילום: אריאל חרמוני



דובר צה"ל התייחס קודם לכן לפרשה ומסר כי "הצורך הוצג על ידי צה"ל בדיון קבינט שנערך לאחרונה, בהמשך לשיח השוטף המתקיים בדרגים השונים (ראש הממשלה, שר הביטחון, דיוני קבינט וועדות חוץ וביטחון) בנושאים מעין אלה".



ההודעה נמסרה הבוקר בניגוד להצהרות של גורם בכיר בצה"ל שניתנו בתחילת דצמבר 2015, לפיהן אמר הגורם כי צה"ל מתכוון להתייצב על שש צוללות עד 2019, ולא הוזכר רכש של שלוש צוללות נוספות.



גם תגובת המל"ל אתמול, שנועדה כביכול להכחיש את הפרסומים, מאשרת כי הליך רכישת הצוללות לא לווה בשיח מול משרד הביטחון וצה"ל. "במסגרת תהליכי בניין הכוח של צה"ל ותכנון רב-שנתי לרענון וחידוש סד"כ הצוללות, הוחלט על רכש של שלוש צוללות. בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה-90' לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון, הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה. בשום שלב לא העלו הגורמים המקצועיים אפשרות לרכש צוללות מגורם אחר, וזאת משיקולים מקצועיים, מבצעיים ומדיניים - ובראשם היחסים הקרובים בין ישראל לגרמניה. גם שיקולים כלכליים לאומיים תמכו בהחלטה, שכן ישראל זכתה למענק גבוה מטעם ממשלת גרמניה בשווי של מאות מיליוני יורו", נמסר מהמל"ל.



צוללת בחיל הים. צילום: דובר צה"ל
צוללת בחיל הים. צילום: דובר צה"ל