המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בראשות האלוף במיל' עמוס ידלין הגיש היום (שני) לנשיא המדינה ראובן ריבלין את דוח הערכת המודיעין - הערכה אסטרטגית לישראל ומדד האיומים לשנת 2017. בראש מדרג האיומים על פי המכון: חיזבאללה, איראן וחמאס. הדוח המוגש לנשיא הוא ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל ל-2017, מדובר בניתוח הסביבה האסטרטגית, על האיומים וההזדמנויות שבה וכן שורה של המלצות למקבלי ההחלטות.
בראש מדרג האיומים, על פי סדר חומרתם, עומד ארגון החיזבאללה. לדברי מחברי הדוח "חיזבאללה ממשיך להוות את האיום הקונבנציונלי החמור ביותר. רקטות לכל טווח - קטלניות מהעבר, טילים מדויקים, מל"טים תוקפים ומתאבדים, טילי חוף ים מתקדמים, הגנה אווירית ממיטב התוצרת הרוסית, יחידות קרקעיות המתאמנות לכיבוש ישובים בשטח ישראל".
איראן היא האיום השני בחומרתו על ישראל שכן "למרות שהסכם הגרעין מעניק לישראל חלון זמן בטווח הקצר, טהרן מתחזקת ביכולותיה הקונבנציונליות וישראל תפגוש איראן מסוכנת בהרבה בטווח הזמן הבינוני והארוך עם לגיטימציה עולמית לתוכנית גרעין רחבה ובלתי מוגבלת. על רקע המלחמה בסוריה, איראן ושלוחיה גם מתבססים בזירה הקרובה לישראל".
האיום השלישי בחומרתו נשקף מצד החמאס. לפי הדוח מדובר ב"פוטנציאל ההתלקחות הגבוה ביותר. הארגון אמנם מורתע אך ממשיך לבנות כוחו, וגם אם שני הצדדים אינם מעוניינים בכך, עימות עלול לפרוץ בגלל הסלמה בלתי נשלטת של תקרית מקומית, או מצוקה כלכלית-חברתית עמוקה ברצועה שתתפרץ מול ישראל".
ההסכם עם איראן - דחה את האיום הגרעיני ב-10 שנים
הדוח מצביע גם על התפתחויות חיוביות במהלך השנה האחרונה: האיום הצבאי הישיר הקונבנציונלי על ישראל נותר נמוך במידה משמעותית - האיום הקונבנציונלי מצבאות סדירים של מדינות שכנות נעלם כמעט לחלוטין, אולם מיליציות כמעט-צבאיות במימון איראני נמצאות במגמת התעצמות.
בנוסף לכך, ארצות הברית נותרה מחויבת לביטחונה של ישראל - נכתב כי המגעים בין ישראל לארצות הברית בדבר הסכם הסיוע הביטחוני לעשר השנים הבאות המחישו את המחויבות הבסיסית לביטחונה של ישראל, גם אם חשפו מתחים בין הממשלות.
עוד כותבים בדוח שהוגש לנשיא כי הסכם הגרעין עם איראן דחה את האיום הגרעיני על ישראל בכ-10 עד 15 שנים. צוין כי אם לא תחול תפנית במדיניות האיראנית, צפוי לישראל עשור של האטה בתחום איום הגרעין. בטווח הקצר נקבע כי הסכם הגרעין לא פגע בישראל, למעט בשיקום מעמדה המדיני של איראן.
בנושא זה אף צוין כי למרבית ההגבלות שהוטלו על איראן במסגרת ההסכם יש מועד תפוגה, ולאחר 15-10 שנים היא תוכל לחזור לבנייה מסיבית של תשתית גרעינית, שתהיה לגיטימית על פי ההסכם, ותאפשר הגעה לזמן פריצה קצר ביותר לפצצה.
מחברי הדוח מציינים כי ישראל אינה מעורבת באופן אקטיבי במאבק האזורי והבין מעצמתי בסוריה. "נוכח פעילותן הצבאית של ארצות הברית ורוסיה באזור, היא נוקטת מדיניות מתוחמת של העדר מעורבות תוך הגנה על אינטרסים חיוניים. במקביל, גדל מרחב האינטרסים המשותפים בין ישראל לעולם הערבי הסוני-פרגמטי". כמו כן הם מציינים כי תגליות האנרגיה תורמות לכלכלת ישראל ועשויות לתרום לשיפור יחסיה עם מדינות נוספות.
ההערכה האסטרטגית מצביעה גם על התפתחויות שליליות במהלך השנה האחרונה: "ממשלת ישראל המשיכה לדבוק במדיניות פסיבית ובקידוש הסטטוס קוו". זאת, על אף ההמלצה למינוף העוצמה הצבאית, הטכנולוגית והכלכלית של ישראל ליוזמות מדיניות, שישפרו עמדותיה ומעמדה הבינלאומי.
לגבי מעמדה ותדמיתה של ארצות הברית במזרח התיכון - נכתב כי הן נחלשו והדבר שלילי לישראל - "מדיניות השימוש בכוח צבאי של הנשיא אובמה ויחסיו עם בעלות בריתו באזור פגעו במעמדה של ארצות הברית באזור. ממשל טראמפ החדש מגלם פוטנציאל שינוי, אולם צפוי כנראה לחזק מגמות הבדלנות".
הידרדרות במעמדה הבינ"ל של ישראל
המכון מצביע על כך שנמשכת ההידרדרות במעמדה הבינ"ל של ישראל: "נמשך מסע הדה-לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית, הבא לידי ביטוי גם בקמפיין של תנועות כמו BDS. על רקע הקיפאון והמדיניות בזירה הפלסטינית, תדמיתה של ישראל בקרב מדינות המערב ממשיכה להיפגע — מגמה המרחיבה את יכולת הפעולה של הקבוצות העוינות לה, שעוסקות במאמצים לדה-לגיטימציה מוסרית ומדינית שלה ומנסות להנהיג חרם נגדה בתחומים שונים".
נקודות שליליות נוספות שנמצאו: הקיפאון המדיני הנמשך, המצוקה הכלכלית, משבר המנהיגות הפלסטינית, הייאוש הגובר בזירה הפלסטינית וההסתה - כל אלה "ממשיכים להזין את טרור היחידים ואת פוטנציאל ההתלקחות". נכתב כי המשך המגמות הנוכחיות, המכונה בטעות "סטטוס קוו", מצמצם את מרחב האופציות בפני ישראל, ומסכן את עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
חוקרי המכון מצביעים גם על הידרדרות הסולידריות והרחבת השסעים החברתיים –"התקפות על לגיטימיות מפקדי צה"ל וערכיו וגרירת צה"ל לעימותים פוליטיים שברו שיאים שליליים".
ההמלצות לישראל: לחזק את האמון מול ממשל טראמפ
מחברי ההערכה האסטרטגית מצביעים גם על המלצות לפעולה: "ניצול חלון הזמן האסטרטגי ליוזמה מדינית כוללת - לישראל חלון הזדמנויות אסטרטגי בשל הנסיבות האזוריות, הסבירות הנמוכה לעימותים יזומים מצד אויבינו, פסק הזמן בנושא הגרעין האיראני וחילופי הממשל בארצות הברית. כל אלה מאפשרים הנעת תוכנית מדינית שתשלב מהלכי התקדמות 'מלמטה למעלה' בזירה הפלסטינית ותמיכת גורמים סונים פרגמטיים, תוך חיזוק הברית האסטרטגית עם ארצות הברית להערכות ל'שנים הרעות' של הסכם הגרעין עם איראן".
"למרות המצב האסטרטגי הנוח יחסית, אל להנהגה בישראל להתחמק מדיונים ומהחלטות קשות, החיוניים לגיבושה של מדיניות ביטחון לאומי פרו אקטיבית המקדמת את האינטרסים של ישראל, כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ולגיטימית, בגבולות מוכרים".
המלצה נוספת קובעת כי ישראל צריכה לגלות מוכנות צבאית לעימותים רחבי-היקף עם חיזבאללה ועם חמאס - תוך יישום לקחי העימותים הקודמים ומאמץ להפחית את הסיכונים להתפרצות עימותים אלו. "פוטנציאל ההסלמה העיקרי מול חיזבאללה טמון בפעולות ישראל לעצירת משלוחי נשק מתקדם לארגון, ומחתירתם של איראן וחיזבאללה להתבסס ברמת הגולן ולתקוף את ישראל מחזית זו".לגבי חיזבאללה - "ישראל נדרשת לבחינה מתמדת של מדיניותה בתחום הזה, במטרה להמשיך לצמצם את העברת הנשק האיכותי לארגון ואת סיכוני ההסלמה בשל כך. כמו כן חייבת ישראל להמשיך לשפר ולעדכן המודיעין שבידה על מערכיו הצבאיים המרכזיים של חיזבאללה, כדי לאפשר לה לפגוע בהם ביעילות ובמהירות ביום פקודה, באש ובתמרון משמעותיים, שישרתו את השגת מטרות המלחמה. על ישראל להתאים תכניותיה ליחסים העדכניים בין חיזבאללה לממשלת לבנון, ומהם לגזור התייחסותה למדינת לבנון ותשתיותיה במלחמה".
בנושא החמאס, נכתב כי "יש למצות את כלל כלי העוצמה הלאומיים כדי להרחיק את העימות הבא, ובכלל זה מדיניות כלכלית ובניית תשתיות לשיפור מצב האוכלוסייה. בפרוץ עימות, נדרש להגדיר את המצב המדיני הנדרש, כמצפן למטרות המלחמה, ולאורו לחתור לקיצור משך המערכה על ידי מיצוי יכולות האש, המודיעין, התמרון וההגנה, תוך צמצום המחירים לישראל, בנפש, ברכוש, בתודעה ובמימד המדיני. מענה יעיל למערך המנהרות והמרגמות נדרש כמשלים לשימור ההישגים בהתמודדות עם הרקטות".
המלצה נוספת קוראת חיזוק היחסים האסטרטגיים וביסוס האמון עם ממשל טראמפ - "ארצות הברית תישאר השותפה העיקרית של ישראל בהתמודדות עם אתגריה הביטחוניים והמדיניים". מחברי הדוח גם מזהירים כי "אל לישראל להתפתות למקסם השווא של מעצמות חלופיות כביכול - רוסיה וסין".