בעקבות פרסום תמלילי הקבינט ממבצע צוק איתן במהלך היום, ולקראת האישור הצפוי לפרסום הפרוטוקולים בכנסת, החל שוב הדיון על מוכנות הצבא לאיום המנהרות, ולדרך ההתנהלות בתוך רצועת עזה. הלוחמים בשטח טענו באותו הזמן כי אפשר היה להתקדם יותר בשטח, אך על פי עדויות, נבלם על ידי הדרג המדיני. מי שהיה שם במהלך האירועים הוא מג"ד גבעתי לשעבר, רב סרן לירן חג'בי, אשר התראיין בפעם הראשונה מאז הודח מהצבא לתוכניתו של אראל סג"ל בגלי צה"ל.



חג'בי, שהיה אחד מהמפקדים הראשונים שנכנסו לרצועת עזה, ואחראי, ביחד עם עוד מספר מפקדים ולוחמים לחשיפת ופיצוץ המנהרה הראשונה, סיפר על התכונה שהיתה במהלך מבצע "צוק איתן", כאשר על פי טענותיו, הצבא יכול היה להתקדם עוד, וכי השליטה שלו ברצועת עזה היתה אבסולוטית ואגרסיבית. 


חג'בי פתח ואמר: "הידיעה על המנהרות היתה ידועה, ידענו על האיום שלהם, ידענו שהן חוצות גדר וידענו חלקן איפה הן נמצאות והערכנו איפה השאר היו. צריך להגיד שהצבא ניהל באופן יומיומי מפות, איסוף מודיעין, תצפיות, הכל, כי ידענו שהמנהרות מהוות איום מיידי. אני אומר לכם בתור אחד שחי בעוטף עזה, והמנהרות יצאו לתוך שתי מועצות אזוריות, שהייתי די רגוע בתור מג"ד שניהל את הגזרה.


"היו כל מיני פרסומים שמצאו פתרונות טקטיים, היה שלב מקדים שנקרא הגנה קדמית, ודובר לא להיכנס עד הסוף על מנת לטפל בהן. היינו 20 יום בחיפושים באזור חברון, ובגלל שהגדוד היה בחיפושים, הוקפצנו ישר לקו. המנהרה הראשונה שמצאנו באזור רפיח, ולפני כניסת הכוחות הקרקעיים, ידענו מה אנחנו הולכים לעשות ואיך הולכים לפוצץ.



מצד שני, צריך לומר ביושר כי לא היו פתרונות או כלים לכוחות הטקטיים, על מנת לתת מענה למנהרות והיינו צריכים להיות יצירתיים. חלק מהפתרונות היצירתיים היו לגלות בהקדם אם הצלחנו לתפוס פיר אחד. איך מוצאים עוד, וכך הצלחנו למצוא עוד מנהרות. היו עוד התלבטויות אם להיכנס, וכל עם ישראל הרגיש את זה. בתור גדוד שהיה על הגבול, היה גמגום. הצבא יודע להתקדם לכל מקום בעזה מהר מאוד. הגענו לשכונת רימל, קרוב לים. חצו את כל הרצועה, זאת לא הבעיה. מה שמטריד אותי, כולם מדברים, אבל תסתכלו בעיניים של מפקדים טקטיים, לא לפצל בין שני העולמות, עולם טקטי ואסטרטגי, הכל מתערבב. קחו את האירוע של אלאור אזריה, תראו מה קורה למדינה, כל דבר טקטי קטן הופך להיות אסטרטגי.



האם הרגשת מלמעלה שעוצרים אתכם?


"לגמרי, הצבא יודע להיכנס, ידענו שהולך טוב, אנחנו רואים נסיגה של המחבלים, ואנחנו מתקדמים, ואמרו לי אחרי המח"ט שלי, חמוד, תלך אחורה, אני לא רוצה. ואני אומר להם המנהרה ממשיכה, אני יכול להמשיך. ברור לי שיש תפיסה שלמה, אבל כשיצאתי והסתכלתי, והאיום המנהרות חי ובועט ויבעט, יכולנו לעשות יותר. לא היה צריך להסס ולגמגם מבחינה מבצעית. גם חשוב לומר בסבב הבא, מה שהיה אפשר לדבר עליו, אפשר להתווכח עליו. אנחנו צריכים לראות איך נותנים לכוחות טקטיים".



 "תגרום ליעלון להקשיב ולהבין שהמחיר לא כבד" 



"אמרו לי להציג לבוגי יעלון את הטקטיקה. אמרו לי , תקשיב, תגרום לו להבין שאפשר לעשות את זה והמחיר לא כבד. לטעת את התחושה שאפשר. אנחנו מכירים את עזה שנים, ביקשו שנגרום לו להבין, לכו על זה בביטחון. אם אני לוקח את הגדוד שלי כדוגמה, כולם חזרו לאבא ואמא, יכולנו לגרום הרבה יותר כאב לצד השני.





האיום הרקטי חמור מאיום המנהרות?
"הצבא ידע איפה המנהרות וגם לאיזו מותר להיכנס ואיפה להיכנס. ידענו איפה כיווני ההתקפה כדי לא לספוג פצועים והרוגים בכניסה. במהלך הלחימה גילינו עוד מנהרות שלא ידענו. לא היו מספיק פתרונות וכלים טקטיים, על מנת לעשות לחימה, גילוי, איתור, זיהוי הפתח, זיהוי פתחים נוספים, ואחר כך פיצוץ והשמדה. רצינו את הכל. תיכנס, תמצא את כל המנהרות, את כל מה שאתה יכול, ואל תצא לפני שסיימת את זה. תדע מה אתה סוחב איתך לסיבוב הבא.

גורמים מדיניים חשבו שאנחנו לא הולכים לעימות ושהחמאס רוצים להפסיק את העימות. היו לכם אינדיקציות בשטח לזה?
"לא יודע מה קרה בקבינט. תפסנו קו ונלחמנו. החמאס לא הרים דגל לבן, החמאס הכין את עצמו היטב, ואם לא היינו נכנסים, חמאס רוצה להילחם. אם חמאס יכול היה לחטוף הוא היה חוטף, וגם עכשיו הוא היה עושה את זה אם הוא יכול היה. כל מקום שנכנסנו, הבסנו את חמאס בגזרה. לא רק חטיבות. כל כוח שנכנס ידע איך לעשות את הדברים. היו קשים יותר ופחות, אבל לא מסכים עם האמירה שחמאס לא רצה להילחם. גם בביטחון שוטף, אנחנו יודעים בדיוק מה הם מחפשים. הם רצו להתעמת".