מבצע צוק איתן חשף פצע עמוק ביחסי הדרג המדיני והדרג הצבאי. המאבק שמתנהל בימים אלה על חשיפתו של הפרק בדוח מבקר המדינה, העוסק במבצע צוק איתן, בדיוני הקבינט ובהיערכות צה”ל והקבינט לאיום המנהרות, מעלה את השאלה מה חלקו של צה”ל בהכנת הדרג המדיני לקבלת החלטות בקבינט.

“איום המנהרות הוא ראשון במעלה”, אומר גורם בכיר בצה”ל. “זה נמצא על שולחן הרמטכ”ל כנושא מרכזי ואחד החשובים ביותר. מה גם שמדובר באיום מסווג בצורה בלתי רגילה”.

בבואם של הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון לקבינט כדי להמחיש את האיום, הם בוודאי נתקלו בשתי בעיות מהותיות: קושי בהסברת האיום עצמו וקושי בשיתוף מידע מסווג בפורום שממנו מודלף מידע בלי הפסקה. עם זאת, צה”ל עדיין נדרש לשתף את חברי הקבינט במידע שברשותו, כדי לסייע להם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. אף שברוב מקרי העבר חברי הקבינט קיבלו את המלצות הצבא, בצוק איתן זה לא היה כך.

צה”ל המליץ על כמה דרכים להתמודד עם המנהרות, אולם הקבינט לא קיבל אותן. בפרוטוקולים שנחשפו מתוך דיוני הקבינט במהלך צוק איתן נחשף כי באחת הישיבות הגיע אלוף פיקוד הדרום דאז, סמי תורג’מן, והציג לקבינט תוכנית הגנה קדמית, שנועדה למנוע חדירה של מחבלים לשטח ישראל דרך מנהרות. תוכניתו נדחתה על הסף, אך כמה ימים לאחר מכן, בעקבות סיכול ניסיון חדירה של מחבלי חמאס דרך מנהרה מול כרם שלום, האלוף קיבל אור ירוק לביצוע תוכניתו.

דוח המבקר בנושא צפוי למתוח ביקורת קשה מאוד על צה”ל, שלפיה הוא הגיע למבצע בלי הכנה מספקת לאיום המנהרות. בטיוטה המתוקנת של הדוח, ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר יעלון וצה"ל ספגו ביקורת על שאף שהיו מודעים לעוצמת איום המנהרות - לא גובשה תוכנית מבצעית ייעודית ויעילה. כמו כן, המבקר יוסף שפירא מתח ביקורת על שהצבא לא "הפך שולחן" בעניין המנהרות.

גם היום יש לצה”ל קושי רב בהתמודדות עם המנהרות. “אין פתרון מלא לבעיית המנהרות”, אומר גורם ביטחוני בכיר. “יש מגוון של פתרונות, שנותנים תמונה כמעט מלאה, אבל אין פתרון קסם. ישבו איתנו עשרות חברות והציעו אינסוף פטנטים והצעות. את הכל בחנו, וכולם נשללו משום שרובם לא רלוונטיים. לצד זה, ביחס לעולם הגענו לתוצאות מאוד טובות”.




השבוע לפני - אסון משאית התחמושת, 24.1.1970

לפני 47 שנה התרחש בנמל הצבאי באילת אסון משאית התחמושת, תאונה שבה התפוצצה משאית עמוסה בתחמושת. עקב הפיצוץ נהרגו 24 איש ועשרות נפצעו.

הרקע לפיצוץ היה תקיפה שביצע כוח צנחנים על האי המצרי שדואן, הנמצא מדרום לשארם א־שייח, ב־22 בינואר 1970, יומיים לפני כן. בסיום הפשיטה, שנמשכה יותר מ־30 שעות, הוחזרו הכוחות הפושטים ארצה. למחרת הפליגה משארם א־שייח לאילת ספינת חיל הים אח"י בת שבע ועל סיפונה חיילים וציוד צבאי הקשורים למבצע. לאחר הפלגה של כיממה הגיעה הספינה לנמל אילת בשעות אחר הצהריים והחלה לפרוק את המטען.

אסון משאית התחמושת. צילום: ניר מאור, מוזיאון ההעפלה וחיל היםאסון משאית התחמושת. צילום: ניר מאור, מוזיאון ההעפלה וחיל הים

בשעה שאחת המשאיות העמוסות בתחמושת הורדה מהספינה אל ה"בור" שנוצר בשל התחפרות המשאיות הקודמות בחול, אירע הפיצוץ הקטלני, שנשמע בכל רחבי אילת והעיר עקבה. תושבי אילת נרתמו מיד לפעולות החילוץ וההצלה: העבירו פצועים לבית החולים במכוניותיהם והתנדבו לעבודות סיוע ועזרה בבית החולים. רבים מתושבי העיר הגיעו לבית החולים כדי לתרום דם.

למחרת האירוע מינה הרמטכ"ל דאז חיים בר לב ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד דוד לסקוב, מהקצינים הבכירים של חיל ההנדסה הישראלי. ועדת החקירה קבעה כי בתוך המשאית התפוצץ מוקש שהיה חמוש בניגוד לנהלים. הפיצוץ הזה גרם להתפוצצות של שישה טון תחמושת שהיו על המשאית. הוועדה המליצה להעמיד לדין באשמת רשלנות כמה קצינים שהיו מעורבים בהעמסת המשאית בחומרי הנפץ.