כנס מאיר דגן הראשון, שנערך היום (שלישי) במכללה האקדמית נתניה הביא עמו מספר כותרות והתייחסויות לגבי האיומים המתרגשים על ישראל בתקופה האחרונה. אחד מהאישים שהגיעו לנאום היום היה ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, שהזהיר מהסכנות ומהפסיביות, לטענתו, של ישראל בכל הנוגע לפתרונות במזרח התיכון ומול הפלסטינים: "אנחנו קרובים לנקודת האל חזור: בוקר אחד נתעורר ונגלה שאיראן בשכנות עם מדינות המפרץ ואז יהיה מאוחר מדי. מיום ליום גוברים חששותיי, כמי ששירת במערכת הביטחון קרוב ל-40 שנה, לגבי מה שאנחנו משאירים מהמדינה הולכים ומתעצמים. האם מעשינו ברוח החזון הציוני?



פרדו תקף ואמר: "מדינת ישראל בחרה לא לבחור, לעצום את העיניים וללכת מתוך תקווה שהסכסוך יסתדר מעצמו. אולי הערבים ייעלמו יום אחד, יקרה נס קוסמי או אלוהי, אולי נגיע ברבות הזמן למדינה דו לאומית כי לא ניתן יהיה להתיר את הקשר הגורדי. המציאות משתנה ואתה התנאים והחלופות לפתרונות. האוטונומיה שהוצעה עם חתימת הסכם השלום עם מצרים לא יושמה ואנחנו קרובים לנקודת האל חזור. לבסוף נגיע למדינה דו לאומית בה כל האזרחים יהיו שווי זכויות. האם זהו רצוננו וזהו החזון הציוני? זה מה שנרצה להשאיר לילדינו? השעון מתקתק והגיע הזמן שנבחר דרך".



הוא הוסיף לאחר מכן: "הכוכבים הסתדרו בתקופה האחרונה באופן המציב בפנינו הזדמנות היסטורית לקבע את מדינת היהודים כחלק חשוב ומרכזי במזה"ת. אין בכוחן של מדינות אלה להכריע את מדינת ישראל בכל קומבינציה או קואליציה שתתהווה. כבר מתחילתו של תהליך השלום היה ברור כי הסוגיה הפלסטינית עומדת כחיץ. למדינת ישראל יש איום קיומי אחד, וזו פצצת זמן מתקתקת כל הזמן. אך אנחנו בחרנו לטמון את הראש בחול, להזין את עצמנו בעובדות אלטרנטיביות ולברוח מהמציאות תוך יצירת איומים חיצוניים שונים ומגוונים. בין העם לירדן שוכנים בני שתי דתות, יהודים ומוסלמים, ומספרם כמעט זהה". 



לאחר מכן הוסיף: "בשנים האחרונות איראן הפכה לכוח דומיננטי במאבק בדאעש. הקואליציה של בשאר רוסיה וחיזבאללה הציבה את איראן בצד של הטובים. גם בעיראק כוחות אירניים ומיליציות שיעיות פרו איראניות נלחמות באותו צד עם הכוחות האמריקאים. ההשפעה האיראנית הופכת לאיום מוחשי על המדינות השיעיות המתונות. לראשונה נוצר מצב של שילוב אינטרסים נדיר ואולי חד פעמי בין ישראל למדינות המתונות. בוקר אחד נתעורר ונראה את איראן בשכנות עם מדינות המפרץ ואז יהיה מאוחר מדי.



לצערי קשרים חשאיים מתחת למכ"מ הינם ברי חלוף, המפתח להשתלבות במרחב טמון בקשרים כלכליים, תנועה בין מדינות וחברות, וכל זה לא יקרה אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר. ישראל צריכה לבחור מה היא רוצה, מה טוב עבורה. לא להיום אחר הצהריים, אלא לעתיד לבוא, לחשוב איזה מדינה אנחנו רוצים. החיים בצל העובדות האלטרנטיביות הן טומנים אסון למפעל הציוני. המפתח להצעדתה של המדינה בכיוון הנכון מחייב מנהיגות אמיצה.