ב־8 בינואר השנה פאדי אל־קנבר (27), תושב שכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים שנהג במשאית, ביצע פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. ארבעה חיילי צה"ל נהרגו בפיגוע ו־13 נפצעו.



היום (שלישי) מתקיים גיוס חובשים לצה"ל. בקורס החובשים ישולבו גם צוערי מסלול צמרת שהם עתודת הרופאים בצה"ל. שלושה מבוגרי המסלול, שטיפלו בפצועים לאחר הפיגוע, התפנו לאחל הצלחה לחיילים בקורס החדש: עמית אלבז, בת 25 מפרדסיה, שסיימה שנה שישית של לימודי רפואה ונמצאת בתחילת הסטאז' בהדסה עין כרם; יעל שילדקורט, בת 25 מרחובות, שנמצאת בסטאז' בקפלן; וסאלח סעיד, בן 25 מאבו סנאן, שיתחיל סטאז' ב־1 במאי בבית החולים נהריה. שלושתם עוברים הכשרה של רופאים צבאיים, הכוללת גם את קורס החובשים בבה"ד 10 שאליו מתקיים הגיוס מחר. ל"מעריב־השבוע" סיפרו מה לקחו עמם מאותו יום גורלי.



"הבנתי שאין מי שמנהל את האירוע, אז התחלתי לחלק פקודות"


אלבז: "היינו בסיור בארמון הנציב, עם הגב לכביש. תוך כדי שהמדריך הסביר מה רואים שמענו יריות. תפסתי את תיק החובש שלי ורצתי לכיוון האירוע תוך חיפוש מחסה. כשהגעתי ראיתי מלא פצועים. זה היה שוק, אבל התחלתי לטפל בפצועה שנראתה לי במצב הכי קשה".



"אחד החברים מהקורס שאל אותי איך אפשר לעזור, והבנתי שאין מי שמנהל את האירוע. החלטתי לחלק תפקידים לפי הדחיפות. הסברתי איך לטפל בפצועה ווידאתי שמי שמטפל בה יודע עזרה ראשונה. תוך כדי הגיעו עוד חובשים, ואותם הפניתי לפי דחיפות לפצועים. בהמשך הגיעו מד"א שפינו את הפצועים. אני רוצה להגיד למתגייסים החדשים שגם כשלומדים בפעם החמישית את סדר הפעולות, לקחת את זה במלוא הרצינות כדי לתפקד טוב בשטח. זה שיש לנו דרך לעזור ולהציל זו הסיבה שאני במקצוע".



עמית אלבז, יעל שילדקורט וסאלח סעיד. צילום: דו"צ
עמית אלבז, יעל שילדקורט וסאלח סעיד. צילום: דו"צ



שילדקורט: "עמדתי ליד עמית וברגע ששמעתי את הרעש הסתובבתי, ראיתי פצועים ורצתי לשם. ניסיתי לעשות מה שאני יכולה כדי לעזור בשטח. הבנתי שהכי חשוב למיין את הפצועים לפי דחיפות. למתגייסים חשוב להגיד שדברים יכולים לקרות כשאנחנו הכי פחות מצפים להם. הבנתי שכשמגיעים לסיטואציה מתנתקים מכל המחשבות ומתפקדים. כולם תפקדו בצורה מדהימה. למזלנו זה קרה כשסיימנו את הלימודים והיו לנו כלים להתמודד ולעזור".



סעיד: "נסענו לארמון הנציב לשמוע הרצאה. לפתע הגיעה משאית במהירות. הייתי במעגל של האנשים שבהם נכנסה המשאית. היא עברה 30 ס"מ ממני. לא ידעתי אם זו תאונה או פיגוע ותפסתי מחסה. כשהבנתי שזה פיגוע הכנסתי מחסנית והתחלתי להתקדם. הייתי 30 מטר מהמשאית, וכשהתקרבתי כבר נטרלו את המחבל. ניסיתי לעזור לאנשים. בהתחלה הייתי לבד בזירה, איפה שהמשאית פגעה באנשים".



"לא היה לי תיק חובש, אז עשיתי טיפול של עיסויים ופתיחת נתיב אוויר תוך הרמת סנטר בפצועים, אז הגיעו חובשים ופרמדיקים של מד"א. האירוע גרם לי להיות שלם עם מה שאני עושה, כי אני רוצה לעזור לאנשים כמה שיותר".