בית הדין הצבאי דחה היום (ראשון) את ערעורו של החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, על הרשעתו והותיר את עונשו של החייל על 18 חודשים. אך זהו לא בהכרח הפרק האחרון במסע המשפטי הארוך והמתמשך, שהחל בחודש מרץ 2016.
אם ייבחר אזריה להמשיך ולהילחם על חפותו, הנתיב היחיד שנותר לו בדרך זו, היא הגשת ערעור לבית המשפט העליון. עם זאת, סיכויי ההצלחה בנתיב זה אינם גבוהים. בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בהחלטות של ערכאות הערעור הצבאי. כדי לשכנעו לעשות כן, על ההגנה לספק לשופטי העליון ממצאים חדשים, ראיות או עדויות שטרם נשמעו ולא הונחו בפני השופטים במהלך משפטו של אזריה. בכל מקרה, אם יחליט לבקש לערער, הדיון בבקשתו יתעכב עד חודש ספטמבר, בשל פגרת בתי המשפט שנמצאת כעת בעיצומה.
נתיב נוסף שיכול אזריה ללכת בו, הוא בקשה להמתקת עונשו אל הרמטכ"ל גדי איזנקוט. בקשה שכזו אפשר יהיה להגיש רק אם לא ההגנה לא תבקש בקשת רשות ערעור ויעבור המועד הקבוע בחוק לכך – 45 יום.
יביע חרטה תמורת חנינה?
לבסוף, יוכל לבקש אזריה לבקש חנינה מנשיא המדינה, ראובן ריבלין, לאחר שיתחיל בריצוי עונשו. גם נתיב זה נראה כרגע כמאתגר, וזאת לאחר שבית הנשיא הבהיר כי "סביר להניח שהנשיא יאפשר לרמטכ"ל למצות את הכלים שעומדים לרשותו", כמו כן הובהר מבית הנשיא כי רק אזריה עצמו, משפחתו או עורכי דינו יוכלו להגיש בקשה כזו, ולא חברי כנסת או שרים, שכבר הודיעו שייבקשו לעשות זאת.
מכשול מנוסף בדרך לבקשת חנינה או המתקת עונשו של אזריה, היא בחירתו שלא לקחת אחריות על הריגת המחבל ולא להביע חרטה על מעשיו. דבר שבדרך כלל מהווה נדבך חשוב בהליכים אלו. אך מה שבטוח, בין אם אזריה יגיש ערעור, יביע חרטה או ירצה את מלוא עונשו, פרשה זו תמשיך ללוות אותנו שנים רבות.