"אין הרבה ילדות בנות 18 שיש בידיים שלהן כזו אחריות גדולה להגן על המדינה". כך אומרת ל"מעריב־השבוע" סרן נעמה דיל (25), מפקדת פלוגת איסוף קרבי בחטיבה הצפונית ברצועת עזה. "התצפיתניות בחמ"ל מנעו בחצי השנה האחרונה כמה פיגועים. זו ההגנה החשובה ביותר על תושבי עוטף עזה", היא מדגישה. אלא שלמרות ההווה המספק, ההתחלה, עם גיוסה לצה"ל באוקטובר 2011, הייתה קשה. "כשאמרו לי שאני תצפיתנית בכיתי יומיים", היא מודה בכנות. "לקחו אותי לטירונות ולקורס במחנה סיירים בגבול מצרים. אבל אז התאהבתי בתפקיד וראיתי את החשיבות הרבה שלו".



מדוע לקחת כל כך קשה את השיבוץ שלך כתצפיתנית?


"לפני הגיוס ניזונים משמועות, ושמעתי רק את הדברים השליליים. אבל בסופו של דבר הבנתי את החשיבות הרבה של התפקיד הזה".



וכך, לאחר סיום ההכשרה החלה סרן גיל לשרת כתצפיתנית בקו מבצעי בעוטף עזה.


"בשגרה היו אירועים והתמודדנו איתם. באוגוסט 2012 הלכתי לקורס מפקדות ואחר כך המשכתי לקצונה", היא מספרת על מסלול הקידום המהיר שלה בחיל.



"שירתי באזור כיסופים בתקופת המנהרות", מספרת סרן גיל, "בעת שהייתי קצינה בצפון רצועת עזה, פרץ מבצע צוק איתן. זו היה אירוע מתמשך מאוד מעניין וחווייתי וגם קשה", היא מספרת.



אילו אירועים קשים חוויתם בצוק איתן?


"התרענו על אירוע החדירה מהים (בחוף זיקים, שבו המחבלים חוסלו - מ"כ) וגם על החדירה באזור ניר עם. בקרב שם נהרג סגן אלוף דולב קידר ז"ל (הועלה לדרגת סא"ל לאחר מותו - מ"כ) ושלושה חיילים נוספים. זה היה אירוע מטלטל עבורי. התרענו לכוחות על חדירת מחבלים ואז היו חילופי האש. בזכות ההתרעה מנענו מפגש בין מחבל לאזרח ועמדנו מבחינתי במשימה שלנו, שמחבלים לא יגיעו לניר עם ולשדרות".



משהו השתנה מאז?


"אחרי צוק איתן המוטיבציה גברה. התפקיד קשה, אבל אין סיפוק גדול יותר מאשר לסכל פיגוע. התאהבתי בתפקיד. אנחנו מגינות על התושבים. אין תחליף".



איך האווירה בחמ"ל?


"נוצרות חברויות לכל החיים. כל הזמן קיימת אחווה ורעות שאין במקום אחר".



גם ההתחלה של סרן תובל צדוק (25), קצינת איסוף קרבי בחטיבה הדרומית ברצועת עזה, הייתה קשה. "הייתי בשנת שירות, ואחרי שהודיעו לי שאני אשרת כתצפיתנית בצה"ל, לא רציתי. "בכיתי וכתבתי בקשות שיעבירו אותי לתפקיד אחר, ואז שמעתי דברים על מה שאני הולכת לעשות ואמרתי 'ניתן לזה צ'אנס'", היא משחזרת.



מתי הגיע המפנה?


"התחברתי לתפקיד. הרושם היה מוטעה לחלוטין. רציתי את החיבור לשטח".


לאחר שעברה בהצלחה קורס מפקדות ואת מסלול הקצונה, חזרה צדוק לשרת בעוטף עזה, ובמבצע צוק איתן שירתה כקצינת איסוף בחמ"ל כיסופים. "זו הייתה אחת החוויות הגדולות והמשמעותיות", היא מספרת.



מה היו האירועים הקשים?


"היה אירוע שמחבלים יצאו ממנהרה וסיור ביצע פטרול. היו חילופי ירי, ולצערי שני חיילים נהרגו באירוע. אנחנו בחמ"ל זיהינו את יציאת המחבלים ועמדנו במשימה שלנו, כשמנענו מהמחבלים להגיע ליישוב בשטח ישראל".



איך החיילות תפקדו במהלך צוק איתן, שנמשך כמעט חודשיים?


"הדריכות הייתה גבוהה מאוד. לספוג אזעקת 'צבע אדום' 20 פעמים ביום ולהחזיק חמ"ל של בנות במוכנות גבוהה כל הזמן – זו משימה מורכבת, ועמדנו בה".



איך התחושה לשרת כיום באיסוף קרבי?


"התחושה מאוד מספקת ומאתגרת. אין דברים כאלה באזרחות. אין לי אפילו מילים לספר מה עובר עלי ברבע מהיום. הצד המבצעי מרתק ומאתגר".



איך התפקוד ביומיום?


"כל תצפיתנית בחמ"ל מכירה את הגזרה ומבינה את חשיבות התפקיד. המוטיבציה גבוהה מאוד. זה לא רק לשבת מול מסך. גם מאפיינים את האויב, מחפשים מחבלים. שיעורי ההצלחה גבוהים ויש מחויבות רבה".