צה"ל, בשיתוף התעשיות הביטחוניות, ביצע בהצלחה ניסוי ביירוט רקטות לעבר מתקנים בלב ים, כך הותר הערב (שני) לפרסום. יש לציין כי מדובר בגרסה ימית של כיפת ברזל, שהותקנה על מנחת המסוק בספינת סער חמש אח"י להב, כאשר במסגרת הניסוי שוגרו רקטות המדמות גראד (קטיושה), והמערכת הימית הצליחה ליירט רקטה בודדת, כמו גם מטח רקטות. על הצלחת הניסוי סיפר לכתבים צבאיים ראש מטה חיל הים, תא"ל דרור פרידמן ומפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר תא"ל צבי חיימוביץ.

ניסוי צה"לי במערכת המדמה את כיפת ברזל בלב ים. צילום: דובר צה"ל

יודגש כי במלחמה האחרונה בעזה בקיץ 2014, במסגרת מבצע "צוק איתן", ניסה חמאס לשגר רקטות גראד לעבר אסדת ההפקה של גז בשדה תמר, אך החטיא את המטרה והרקטות נפלו במרחק רב, ולא סיכנו כלל את מתקן הקידוח הימי.

כיפת ברזל ביבשה. הגרסה החדשה נבחנה בהצלחה. צילום: אבשלום ששוניכיפת ברזל ביבשה. הגרסה החדשה נבחנה בהצלחה. צילום: אבשלום ששוני

הקצינים הדגישו כי עתה, לאחר שהניסוי הוכתר בהצלחה, תוכנס המערכת הימית של כיפת ברזל לפעילות מבצעית בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח. היעד של כיפת הברזל הימית הוא להגן על "הנכסים האסטרטגיים" של ישראל במים הכלכליים שלה, קרי מתקני הגז שבים בשדות תמר ולוויתן, ובעתיד גם בשדות כריש ותנין לכשיפותחו.

בתוך כך, הודגש גם כי הצבת מערכת כיפת ברזל ימית על ספינת סער חמש היא פתרון זמני עד שיגיעו לישראל ארבע ספינות סער שש, שישראל בונה במספנות טיסנקרופ בגרמניה.

ספינות גדולות אלה נרכשו למען המטרה של הגנה על מתקני הגז בים. לדברי הקצינים, בספינות סער שש מיירטי כיפת ברזל יהיו כבר חלק אינטגרלי מהספינה, ולא ימוקמו במשטח הנחיתה של המסוק ובמקומו, כפי שקורה בסער חמש.

תא"ל פרידמן ציין גם כי למרות הצלחת הניסוי והצבת כיפת ברזל בסער חמש, אין תחליף מיועדת לספינות סער שש, וכי הן נחוצות לחיל הים ולא ניתן לוותר עליהן. בניסוי נבחן גם התיאום בין המשגרים והמיירטים של כיפת ברזל מתוצרת רפא"ל למכ"ם של הספינה, ולקשר למערך ההגנה האווירי של ישראל.

שרביט קסמים. עוד מערכת שבה צה"ל עושה שימוש. צילום: דובר צה"לשרביט קסמים. עוד מערכת שבה צה"ל עושה שימוש. צילום: דובר צה"ל

כעת, הצלחת הניסוי מעניקה לישראל נדבך הגנה נוסף לשלוש השכבות האוויריות שהן כבר בשימוש מבצעי - כיפת ברזל יבשתית, שטווח היירוט שלה הוגדל לכשבעים קילומטרים, שרביט קסמים (קלע דוד), שמכסה שטח של עד 250 קילומטרים, ומערכות חץ 2 שטווחיו הם כחמש מאות קילומטרים, וחץ 3 שאמור ליירט טילים של איראן בגובה רב אטמוספרה, ובמרחק רב משטח ישראל, אך עדיין נמצאת בשלבים אחרונים של בדיקה, וטרם נכנסה לכשירות מבצעית.

יודגש, עם זאת, כי לישראל אין עדיין מענה לירי רקטות ופצמ"רים לטווחים קצרים של עד שישה קילומטרים, זאת למרות שבתעשיות הבטחוניות בוחנים הצעות ורעיונות שונים, ובמיוחד שימוש בקרני לייזר ליירוטם.