לאחר שהיום (רביעי) הותר לפרסום כי צה"ל היה זה שהשמיד את הכור גרעיני בסוריה בשנת 2007, סיפר עמוס ידלין, ראש אמ"ן באותה תקופה על ההחלטה הגורלית ועל הניסיון למנוע את המלחמה הבאה. "משמעות ההפצצה הזו היא שמדינת ישראל לא מאפשרת פיתוח נשק להשמדה המונית למדינה שקוראת להעלים את ישראל מהמפה. אם זה עיראק, אם זה סוריה ואם זה איראן. המדיניות הזו מובילה אותנו לאורך שנים ואנחנו ממשיכים להסתכל לעתיד ולראות מתי ישראל תפעיל את כוחותיה בשנית", אמר ל-103FM.
סרטון תקיפת הכור הסורי
על קבלת ההשוואה של התקיפה הכור בעיראק מול ההפצצה בסוריה, סיפר: "הדבר השונה ביותר באותה תקופה היא שהבעיה העיקרית הייתה הביצוע כשהאופוזיציה הייתה משמעותית בזמן שאיראן הייתה במלחמה עם עיראק. ברשותנו היה מטוס F-16 חדש לחלוטין שהיה מלא עד הקצה בדלק (באותם שנים לישראל לא הייתה יכולת תדלוק תוך כדי טיסה) ולא הייתה יכולת ניווט של GPS. למרות הכל הוחלט לבצע את המשימה".
"לי לא היה ספק שחיל האוויר בראשותו של אליעזר שקדי יפיל את הכור הסורי וישמיד אותו", הבהיר, "מנגד, היה חשש גדול שהאפשרות למלחמה עם סוריה, שיש לה גבול משותף עמנו ושומרת אצלה טילי סקאד רבים בתקופה של שנה אחרי מלחמת לבנון, היא אפשרית ומסוכנת מאוד".
 



באיזה שלב קיבלת את האינדיקציה הראשונה על מה שקורה שם?
"ביום הראשון שנכנסתי לתפקידי כראש אמ"ן כבר ידעתי שמדינת ישראל החמיצה את תוכנית הגרעין של לוב", טען ידלין, "הקמתי צוות שתפקידו לסרוק את כל האויבות של ישראל ולבחון אם ישנן תוכניות גרעיניות שאנחנו לא מכירים. החתיכות הראשונות הגיעו בקיץ 2006 שבסופו נפגשתי עם ראש המודיעין האמריקאי והצגתי לו את החשדות הראשוניים שהיו אז ברמה מאוד נמוכה. הפעלנו את כל סוכנויות האיסוף להבאת אינפורמציה. החלה להתפתח אגדת עם על כך שמודבר בגילוי מאוחר. העובדה היא שמצאנו את זה בזמן והייתה לנו יותר מחצי להשמיד את כור הזה. יש לזכור שהכור הזה אינו פצצה גרעינית אלא יכולה היתה להיות בו פצצה גרעינית אחרי הרבה שנים. מי שטוען שהגילוי היה מאוחר מידי לא יודע על מה הוא מדבר. בזכות המבצע הזה לא היה לדאעש נשק גרעיני למרות שכבר אז הוא שלט בשטח".
כשנשאל על הסכם הגרעין עם איראן שעלול להשפיע מאוד במזרח התיכון, השיב: "הנשיא טראמפ הודיע כי ב-12 מאי הוא ינטוש את ההסכם אלא אם הוא יתוקן. אנחנו כבר יודעים שהאירופאים שמאוד רוצים לתקן את ההסכם ולא כל כך מצליחים בכך. מה שצריך לעניין אותנו לאחר שטראמפ ייצא מההסכם הוא האם האיראנים יצאו מן ההסכם גם כן ויחזרו להעשיר אורניום בקצב מלא או שהם יפרשו מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (כמו שעשתה קוריאה הצפונית) וממשיכים בכל הכוח".

"אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו הגענו לנקודה בה עלינו להחליט בין להפיץ את איראן או להסכים לכך שתהיה להם פצצה גרעינית. בשנת 2009 חשבתי שעלינו למנוע מאיראן להחזיק בפצצה גרעינית אך לא חשתי שהגענו לצומת. עושה הרושם שחודש מאי וצעדיו של טראמפ יובילו לצומת הזו במהרה", הוסיף.
 
לסיום, השיב לשאלה האם ישראל מסוגלת לתקוף באיראן: "כן. ישראל מסוגלת לכך ותפקידה להגן על עצמה בעת הצורך. זה נושא מסובך יותר והאיראנים למדו מהטעויות של קודמיהם אך לא אפרט יותר מזה".

עריכה: איתמר זיגלמן