"אנחנו שולחים את הילדים לגנים בבוקר ולא יודעים איך היום יתפתח, תחושות לא נעימות. מרגישים שהדברים מתחממים בתקופה האחרונה ומקווים שזה לא יתדרדר מעבר למה שקורה עכשיו", כך סיפרה היום (שלישי) ל"מעריב אונליין" תושבת קיבוץ יד מרדכי. היא הוסיפה כי פגיעת הפצמ"ר בגן בקיבוץ עין השלושה הוסיפה למפלס החרדה: "זה מעלה את כל הפחדים שלנו, הגנים ביד מרדכי ממוגנים אבל זה מפחיד".

לוסי אורשחובסקי, שבתה הולכת לגן בו נפל הפצמ"ר, אמרה כי "התחושות קשות, להגיע לגן ולראות את הנזק שנגרם בגן. היה שקט באזור ואז פתאום בבת אחת חזרו האזעקות. אנחנו חזקים וערוכים מבחינה נפשית וארגונית ומתמודדים עם זה יפה. מה שנשדר לילדים זה מה שחשוב והילדים בסדר גמור, הם חזקים, לצערי הם רגילים. כמובן שיש לחץ, מה שקרה בגן זה סוג של נס כי זו שעה שכבר יש ילדים בגן בחצר וזה היה יכול להיגמר באסון".

אורשחובסקי הוסיפה כי אנשי מקצוע מלווים את הקיבוץ מבחינת הדרכה לילדים על המצב וגם סיוע למבוגרים. היא התייחסה גם לכך שהחופש הגדול בפתח, בדיוק כפי שהיה במבצע צוק איתן לפני ארבע שנים: "זה באסה כי בדיוק החופש הגדול והילדים רוצים ליהנות ומגיע להם. יש את הפחד שאנחנו לקראת עוד מלחמה אבל אנחנו פה ולא נברח מפה, זה הבית שלנו. כרגע זה המצב ואנחנו חזקים ונהיה בסדר".

טובה לודמר גיגי, הגננת בגן בו נפל הפצמ"ר, סיפרה כי "התחלנו את הבוקר בצורה מאוד מוזרה. שמעתי בומים מאוד חזקים כבר מהקיבוץ שלי, ואז קיבלתי טלפון מהסייעת שלי והיא אמרה שהיא בדרך לגן ושיש נפילות והמון צבע אדום. אחר כך הבנתי שבאמת היתה נפילה פה בחצר עם המון המון רסיסים, ענפים נפלו, הבנתי שמישהו גם נפגע קל מרסיסים. הודעתי להורים לא לצאת. שגרה זו בריאות ואנחנו מאוד מקפידים על זה. ישבנו במפגש ושוחחנו והילדים סיפרו על החוויות שלהם, מה שהם הרגישו. אמרתי להם שהגן שלנו הוא המקום הכי מוגן, כולו ממוגן".

נערכים לבחינות הבגרות

לדברי משרד החינוך, חרף המצב הביטחוני רוב התלמידים הגיעו היום לבתי הספר בעוטף עזה ושיעור הנוכחות היה כ-90%. רוני, תלמידת כיתה י"ב המתגוררת בניר עוז, הסבירה את זה בכך ש"מרגיש שהכל רגיל, אני לא מרגישה שיש משהו מיוחד. תמיד יש את החששות אבל צריך להמשיך בשגרה". לדבריה היא וחבריה מתורגלים בכך ולכן זה גם לא משפיע על הלמידה לבחינות הבגרות שנערכות בימים אלה. מנגד, מורה המלמדת בתיכון באזור אמרה כי הופתעה מכך שלא כל התלמידים הגיעו לבית הספר: "התלמידים לא הגיעו כרגיל לבית הספר וזה מאוד הפתיע אותי כי אנחנו בעוטף רגילים לכל מיני רעשים, אזעקות ופיצוצים. בכיתה שלי לפחות חצי מהתלמידים לא הגיעו".

בתוך כך, בעקבות המצב בוטלה הצגה בבית ספר במועצה אזורית אשכול. מורה המלמדת באזור אמרה כי הצוותים החינוכיים נדרשים לשים לב לכל תלמיד ולאתר מצוקות. "אני מלמדת בכיתות גבוהות, כך שהתלמידים מבינים מה קורה, אבל יש ילדים, בעיקר קטנים, שהחרדה אצלם היא בצורה יותר קיצונית. יש יועצת בכל שכבה שמסתכלת ובודקת ויש שיחות עם ההורים באופן קבוע בטח ביישובים צמודי גדר. אני באופן אישי לא מפחדת, אבל אצל ילדים קטנים זה מאוד מורגש. כשנשמעו האזעקות הילד הגדול שלי היה ממש חרד, החרדות הציפו אותו מחדש אחרי צוק איתן. עכשיו בגילו יכולתי להסביר מה זה, כשאי אפשר להסביר אני מניחה שהחרדה יותר גדולה".

לדבריה, היא יותר חוששת מעפיפוני התבערה: "השריפות זה משהו מפחיד כי זה ממש קרוב, אתה מרגיש את הריח, הריח לא עובר, התחושה שפתאום לא רואים נוף ירוק מול העין, זה בעיניי יותר קשה. יש דברים חדשים, תחבולות חדשות שצצות להן מפעם לפעם וזה יותר מפחיד. נגד הקסאמים יש לנו כיפת ברזל צמודה לקיבוץ אבל צריך כל הזמן להמציא משהו חדש. יש לנו את הצבא הכי חזק בעולם אבל יש המצאות חדשות גם לצד השני".

ההתחממות מזכירה לדבריה את צוק איתן. "מרגיש לי שהכל חוזר", אמרה, "יש מצב שבחופש הגדול לא נהיה פה, בתקופה של צוק איתן התעקשתי להישאר פה בגלל התלמידים שחינכתי ועשיתי טעות, לא הייתי צריכה להיות כאן"