הוועדה המשותפת למשרד הביטחון וצה"ל בנוגע לחוק הגיוס פרסמה הערב (שני) את המלצותיה בנוגע לחוק שיכול להביע לזעזוע משמעותי בקואליציה. בין השאר הדגישה הוועדה את חשיבות גיוס בני הישיבות בשם ערך צבא העם, ואת חשיבותם לצבא. בנוסף לכך, הגדירה הוועדה יעדי גיוס חדשים, מתוך מטרה להעלות את מספר המשרתים, הטלת סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואף איום כי אם הישיבות לא יעמדו ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש שנים ברציפות, החוק יבוטל. בנוסף לכך המליצה הוועדה על הטבות ותגמולים לכלל המשרתים, על מנת לצמצם את אי השוויון, הטלה של סנקציות נגד עריקים ומשתמטים והוספה של מסלולים מותאמים לחרדים בצה"ל ובשירות הלאומי.

גיל הפטור במקרים שיינתן על ידי הצבא יעמוד על 24, על פי המלצות הוועדה, מתוך תפיסה שמצד אחד הוא יאפשר לצעירים החרדים להשתלב בגיל צעיר יחסית בשוק העבודה ומצד שני ישמור על שוויון מסוים בין יוצאי צבא שמסיימים את שירותם הצבאי בגיל 21 לבין חרדים שדוחים את השירות. עם זאת תינתן אפשרות לחרדים להתגייס לצבא עד גיל 28

מהוועדה נמסר כי "היקף המתגייסים בני הציבור החרדי לצה"ל הוכפל פי 10 בעשור האחרון. יש להמשיך במאמצים ולהגדיל באופן הדרגתי את כמות המשרתים בצה"ל ובשירות הלאומי. המהלך מתכתב עם תהליכים המתרחשים במגזר החרדי וההצעה היא בניית תוכנית רב שנתית המאפשרת להם להעמיק ולהבשיל ובמקביל להתגייס במספרים הולכים וגדלים".

יש עתיד: "המתווה - חזרה לחוק השוויון בנטל"

כזכור, הוועדה מונתה על-ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן במטרה "לגבש הסדר בר-קיימא, ישים ורלוונטי, שיעלה בקנה אחד עם צרכי צה"ל כצבא עם ממלכתי ושוויוני ויעמוד בפסיקת בית המשפט העליון", על פי משרד הביטחון, ובראשה עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר יחד עם ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם, תא"ל ערן שני, הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אייל קרים וראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, מר משה צין. הוועדה נפגשה במהלך השבועות האחרונים עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.

המלצות הוועדה התקבלו פה אחד ואושרו על ידי הרמטכ"ל ועל-ידי שר הביטחון. על בסיסן גובש תזכיר חוק שמפורסם בשעה זו להערות הציבור, לקראת הבאתו לאישור הממשלה והכנסת, במטרה להשלים את הליך החקיקה עד לתום מושב הקיץ הנוכחי.

מ"יש עתיד" נמסר בתגובה להמלצות הוועדה המיוחד כי "המתווה לגיוס חרדים שהוצג על ידי הוועדה שמינה שר הביטחון, הוא למעשה חזרה לחוק השוויון בנטל של יש עתיד. כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו בקדנציה הקודמת כולל הסנקציות על אי עמידה ביעדים.  אנו מצפים משר הביטחון ומן הממשלה לא לתת לשיקולים פוליטיים לעוות ולמסמס את מסקנות הוועדה. נעמוד על המשמר נגד כל ניסיון לקומבינה דומה לזו שכבר עשתה הממשלה הנוכחית ונפסלה בבג״ץ. נילחם על השוויון בנטל ועל עקרון צבא העם כי זה עתיד המדינה והחברה הישראלית".


יו״ר ש״ס השר אריה דרעי אמר בתגובה לפרסום המלצות הגיוס כי "קיבלתי הערב את תזכיר חוק הגיוס שהופץ ע״י שר הבטחון. אלמד אותו היטב ואביא אותו במלואו לעיונם והכרעתם של מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה ובראשם מרן ראש הישיבה שליט״א. סיעת ש״ס רואה בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ותעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא הפרעה וללא כל מגבלה. סיעת ש"ס מביעה מורת רוח על הניסיון להעניש את לומדי התורה ע״י הפחתת תקציבי המוסדות. לא ניתן יד לכל פגיעה במעמדם של בני הישיבות".

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, מסר כי "המתווה לגיוס חרדים, כפי שעוצב על ידי הוועדה שמינה שר הביטחון, מוכיח דבר אחד מעל לכל ספק: חוק השוויון בנטל, שהובילה יש עתיד בכנסת הקודמת, הוא הדרך היחידה לגיוס חרדים ושוויון בנטל. כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו
אבל בחוק עצמו יש כמה פרצות מדאיגות: אין קביעה ברורה מה יקרה אם תהיה חריגה משמעותית מהיעדים שייקבעו; הקיצוץ בתקציבי הישיבות. או מינימלי ויכוסה ללא מאמץ בכספים קואליציוניים, ויש דרכי חישוב מתחמקות של מספר החרדים שיתגייסו. נעמוד על המשמר נגד כל ניסיון לקומבינה דומה לזו שכבר עשתה הממשלה הנוכחית ונפסלה בבג"ץ. נילחם על השוויון בנטל, כי הוא עתיד המדינה".

ח”כ רויטל סויד סגנית יו״ר הכנסת מסרה בתגובה כי "אין שום חוק עוקף בג"ץ שיסתיר את האמת המרה: דם נער חרדי סמוק מדם נער דתי לאומי או חילוני.
צה”ל היה ועדיין הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית ויש לקבוע גיוס או שרות לאומי חובה לכל אזרח ישראלי. שום יעדים ומכסות לא יסתירו את האפליה".

ח"כ איציק שמולי, מסר כי "הועדה מדברת גבוהה גבוהה על ערך השוויון ועל חיזוק מודל צבא העם, אבל חלק מהמלצותיה מרוקנות אותו מתוכן ואפילו עלולות לנפץ אותו דרך הצבת יעדים מרוככים ולא מחייבים, מתן פטור גורף לכל חרדי שמבקש זאת ובריחה מקביעת סנקציות. אכן יש צורך בגישה מאוזנת והדרגתית ולא בעימות עם החרדים, אבל להתקפלות מפוארת כזאת עוד לפני שהחוק הגיע בכלל לכנסת לא ציפינו כלל- שם בכלל תהיה מכירת חיסול טוטאלית של המשרתים ע״י הממשלה רק כדי להמשיך את כהונתה".
 
במכון הישראלי לדמוקרטיה בירכו על המתווה, וציינו כי מדובר על מתווה שספק רב אם יאפשר למנוע בטווח הרחוק את התפרקותו של מודל צבא העם.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעמד בראשות הוועדה לשוויון בנטל בכנסת ה-18, אמר כי "מדובר בפשרה פוליטית, שיש לקוות שתגדיל את גיוס החרדים לצבא, אך לא מדובר בחוק עם שיניים". פלסנר הוסיף, כי "יש להעביר את המתווה אך ורק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת של חמש שנים, כך שאם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, ניתן יהיה להסיק מסקנות ולתקנו. שיעורי הגיוס הנמוכים בקרב הגברים החרדים, הם הגורם העיקרי לירידה המתמשכת במימוש חובת השירות בקרב אזרחי ישראל חייבי הגיוס. התעצמות מגמות אלו, עלולה לפורר בטווח הרחוק את מודל צבא העם ולסכן את ביטחון המדינה. יש למצות את המאמצים בכדי שהמתווה הנוכחי יעמוד במבחן המציאות, ובמקביל לחשוב כיצד מעניקים תגמול הולם למשרתים בצה"ל שיהווה גם תמריץ למימוש שירות משמעותי בקרב כלל המגזרים".