מאחורי הדברים שאמר אתמול שר הביטחון אביגדור ליברמן בפתח ישיבת סיעת ישראל ביתנו בכנסת, מסתתרת דרמה לא פשוטה ומחלוקת עמוקה בצמרת המערכת הביטחונית הישראלית. מדובר בעימות לא קל בין ליברמן לבין צמרת המערכת, שהתקיים עד עכשיו מתחת לרדאר התקשורתי.

ליברמן אמר אתמול, בין היתר: “אתמול מלאו ארבע שנים למבצע צוק איתן, ואני רוצה להבהיר לראשי חמאס ברצועת עזה שאף אחד לא נרתע לא מהסלמה ולא מעימות רחב. אנחנו לא מחפשים עימותים או הרפתקאות צבאיות, אבל בדרך שבה חמאס מתנהל הוא פשוט מתדרדר ועלול לשלם את כל המחיר, מחיר הרבה יותר כבד מאשר בצוק איתן. המציאות הזו, ששורפים לנו יום־יום חורש טבעי ושדות, ועד עכשיו נשרפו 28 אלף דונמים, שזה פחות או יותר שטחה של עיריית נתניה או עיריית רחובות - אנחנו לא מתכוונים לספוג את זה ולא מתכוונים להמשיך בצורה כזאת”.
 

ליברמן חשף אתמול בישיבת הסיעה טפח זעיר ממחלוקת כבדה שקורעת בשבועות האחרונים את הצמרת הביטחונית בעניין התגובה הישראלית אל מול טרור העפיפונים בעזה. במחלוקת הזו מוצא ליברמן את עצמו בעמדת מיעוט מול כולם: צמרת צה”ל מהרמטכ”ל ודרומה, שירות הביטחון הכללי והמטה לביטחון לאומי סבורים כי “לא יוצאים למלחמה בגלל עפיפונים”, וכי אין טעם להיגרר להסלמה ולדרדר את האזור לעימות נוסף שממנו איש לא ייצא נשכר. בצה”ל ובמערכת הביטחון כולה מציעים להסתפק בצעדי הביניים ובהמשך המאמץ למציאת פתרון לעניין העפיפונים ובלוני התבערה. 
 

ליברמן, כאמור, חושב אחרת. שר הביטחון מנהל ויכוח חריף, שעולה לפעמים לטונים גבוהים, עם צמרת מערכת הביטחון ודורש פעולה כואבת, נרחבת, נגד חמאס ובכיריו, גם במחיר של הסלמה וגם במחיר של התדרדרות לעימות כולל בחזית הצפונית. בניגוד לראשי צה”ל ומערכת הביטחון, שמעדיפים לעשות מאמץ לחזור להבנות ולכללי המשחק הקודמים שנקבעו לאחר צוק איתן, מבלי להזדקק לעימות נוסף, ליברמן דוחף ולוחץ להרחבה משמעותית של התגובה הצבאית הישראלית וטוען כי “לא מדובר בעפיפונים אלא בשינוי משוואת הכוחות, שחיקה מתמשכת בהרתעה הישראלית ותעוזה הולכת וגוברת של חמאס”. לדברי ליברמן, כל המשך התמהמהות בתגובה הולמת יגדיל את המחיר שייגבה מישראל בעתיד, ועדיף לקפוץ למים עכשיו מאשר להמשיך במדיניות של דחיות והכלות והבלגות שרק מגבירה את ההעזה של הצד השני.

טרור העפיפונים. צילום: רויטרסטרור העפיפונים. צילום: רויטרס

 

אתמול נראה, בפעם הראשונה, כי גישת ליברמן מתחילה לחלחל, כשראש הממשלה בעצמו הודיע בדרמטיות על סגירת מעבר כרם שלום, ורמז כי “זוהי רק ההתחלה”. ליברמן, בישיבת הסיעה, אמר: “אנחנו נתחיל ביומיים הקרובים להכביד על המעברים, זה לא יוכל להימשך, הנחיתי את צה”ל ומתאם הפעולות בשטחים לנקוט כמה צעדים, הם יתחילו להרגיש שזה לא יעבוד בצורה חד־צדדית... הכנו חבילה הומניטרית מכובדת עם יכולת להקל בצורה דרמטית על תושבי עזה, אבל לא קיים דבר כזה ‘עזה תחילה’. מבחינתי, השבויים והנעדרים שלנו תחילה. ננקוט צעדים הומניטריים רק בתנאי שיהיו גם צעדים הומניטריים מצדם, קרי הסדרת נושא השבויים והנעדרים”.
 

העימות הזה יבוא לידי ביטוי, קרוב לוודאי, בישיבת הקבינט הקרובה הצפויה לדון בעניין עזה. עד עכשיו נתן ליברמן, כמו גם ראש הממשלה נתניהו, גיבוי שקט למערכת הביטחון בגישתה לטרור העפיפונים. צריך לציין ששרים כמו נפתלי בנט וגלעד ארדן טוענים למן הרגע הראשון שצה”ל צריך להתייחס למפריחי העפיפונים כאל טרוריסטים ולבצע סיכול ממוקד נגדם. כעת משתייך גם השר הממונה על מערכת הביטחון למחנה האופוזיציוני הזה.

במצב הדברים, עמדתו של ראש הממשלה נתניהו היא שתכריע את הכף בוויכוח. נתניהו יצטרך לבחור בין נטייתו להרגיע את החזית הדרומית ולא לחתור למגע, כדי להשלים את המלאכה הקשה והמאתגרת בהרבה בצפון, לבין מחויבותה של מדינה ריבונית לתושביה, הכורעים תחת נטל השריפות כבר למעלה מ־100 ימים, ופתרון לא נראה באופק.