על פי הערכות בקרב גורמים בישראל, גם אם יושג הסדר נקודתי ברצועת עזה הוא לא צפוי להחזיק זמן רב ולא ימנע הסלמה ביטחונית בטווח הרחוק. הערכת המצב בישראל היא שגם בחמאס מעוניינים בהסדרה, אבל כל הצדדים המעורבים, כולל הרשות הפלסטינית, מחזיקים בעמדות פתיחה קשיחות למשא ומתן ואין כל התקדמות משמעותית.

על פי תפיסה זו, חמאס נאבק במשך ארבעה חודשים להגיע להישג משמעותי, שישפר באופן מהותי את המצב ברצועת עזה. אלא שישראל מציעה למעשה חזרה, פחות או יותר, למצב שהיה לפני שהחלו תהלוכות השיבה (מרץ 2018), כאשר כל התקדמות נוספת מותנית בהתקדמות בנושא הנעדרים הישראלים ברצועת עזה והפסקה מוחלטת של הטרור, כולל עפיפוני ובלוני התבערה והתעצמות חמאס.

לתנאים הללו חמאס אינו מסכים. הסכמה להפסקת אש מיידית לוקחת את חמאס ארבעה חודשים לאחור, ללא הצלחה להשיג במערכה הנוכחית מול ישראל הישג משמעותי שאותו ניתן להציג לאזרחים בעזה. במצב עניינים כזה, שמוביל למעשה למבוי סתום, עשו המתווכים השונים, גם בישראל, ניסיונות להשיג מקורות מימון חיצוניים, שיכולים לסייע לחמאס לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס.

אבל בפועל, גם מדינות שהעבירו בעבר כספים לעזה, כמו קטאר וטורקיה, הפחיתו באופן משמעותי את התמיכה בה. גם לקיצוץ האמריקאי בתקציב סוכנות האו"ם לפליטים (אונר"א) יש כבר השלכות משמעותיות על המצב בשטח. למרכיב חוסר היציבות הכלכלית ברצועה נכנסת כמובן גם הרשות הפלסטינית, שצמצמה את העברת הכספים לרצועה בסכומים של מאות מיליוני דולרים, כולל כספים לתשלום משכורות הפקידים.

תור לחלוקת דלק בעזה. צילום: רויטרס

הרשות ואבו מאזן מציגים עמדה קשיחה מאוד במשא ומתן. ההערכות בישראל הן שלא רק שהם לא מתכוונים להעביר את הכספים שאותם הפחיתו מתקציב חמאס, אלא שלא מן הנמנע שאבו מאזן יחתוך את התקציב עוד יותר. הוא יכול לעשות זאת גם כפיצוי על קיזוז כספי המסים שמועברים לרשות מישראל ועל קיצוץ בסיוע האמריקאי – שניהם כתוצאה מהמשך תשלומי המשכורת למחבלים ומשפחותיהם על ידי הרשות.

הדיון בקבינט ביום ראשון, שארך חמש שעות, לא עסק רק בהצגת תמונת המצב ברצועת עזה, אלא גם בהצגת התוכניות המבצעיות השונות שיש בידי צה"ל, אם יתפתח עימות ברצועה. כל גופי הביטחון בישראל מזהים את התקופה הקרובה כצומת דרכים משמעותי. כרגע נתיב ההסלמה נראה ברור הרבה יותר, כאשר ההבנה שההידרדרות לעימות רחב עלולה להיות מהירה בהרבה מאשר במצבים דומים בשנים האחרונות.

בדיונים השונים מציגים במערכת הביטחון את חמאס כארגון במצוקה, שמנתח פרגמטית את מצבו השלטוני הקשה ומעוניין בהסדרה, אבל מוכן גם לעימות צבאי. במערכת הביטחון רבים סבורים שחמאס מעוניין להסיר מעצמו את האחריות השלטונית על רצועת עזה ולהעביר אותה לרשות הפלסטינית. זאת ללא ויתור על כוחו הצבאי - תנאי שאינו מקובל על הרשות הפלסטינית.

במשולש בין הרשות הפלסטינית, חמאס וישראל, מגיעים כל הצדדים למשא ומתן עם הגב לקיר, כאשר כל ויתור של אחד מהצדדים עשוי להיתפס כניצחון של הצד השני. הרשות אומנם נתפסת בישראל כמכשול להגעה להסדרה, אבל במערכת יש גם גורמים שסבורים שהניסיונות לחפש צירים להסדרה בעזה, ללא הרשות, הם בבחינת טעות אסטרטגית, שעלולה לסבך את המצב עוד יותר.