שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, סיפר הבוקר (שלישי) בכאן ב' על זיכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים, חווה את דעתו על הוויכוח בין הדרג הצבאי הבכיר לאלוף במיל' יצחק בריק בנושא כשירות הצבא למלחמה, והתייחס לעתידו הפוליטי.
 

"הייתי חייל מילואים צעיר במלחמת יום הכיפורים, בן 23, והמלחמה הכתה בי כרעם ביום בהיר", אמר יעלון בפתח דבריו, והוסיף: "הייתה תחושה קשה של רבים מבני דורי. טראומת יום כיפור מלווה אותי עד היום. המלחמה גרמה לי לאבד את האמון בהנהגה המדינית והצבאית, מה שגרם לי לעשות מעשה. השתחררתי כסמל מחלקה בנחל המוצנח והחלטתי לצאת לקורס קצינים".

לדבריו, "כשהודיעו לי שאני מתמנה לראש אמ"ן, אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה לקרוא את הדוח הסודי של ועדת אגרנט, שלא פורסם עד היום, ולפגוש את האנשים. אחת האכזבות שלי, ומבחינתי גם הלקח, הייתה שהאנשים האלה היו אנשים מצוינים. אלי זעירא, אריה שלו ועוד אנשים במערכת היו אנשים מצוינים. ואני הבנתי שיש פה בעיה אנושית שצריך להיזהר ממנה כדי שלא תחזור על עצמה. הבעיה היא שכמערכת אתה בונה קונספציה שממנה אי אפשר להתחמק. הנושא השני הוא שכשאתה לא מפתח כמנהיג תרבות ארגונית שבה אתה מאפשר לאנשיך לבקר אותך... זה משהו שחייב להיות ב-DNA של הארגון". 






אתה אומר שאיבדת אמון. גם היום אנחנו עדים למחלוקת חריפה בעניין מוכנות צה"ל בין הרמטכ"ל לאלוף במיל' בריק, שטוען שצה"ל לא מוכן למלחמה. 


"אני בוויכוח הזה בצד של הרמטכ"ל, כי אני מכיר את המערכת גם כשר ביטחון עד לפני שנתיים. אני מבין גם את אלוף בריק, שחי את מלחמת יום הכיפורים עד היום. הוא איש מצוין. אני חושב שפה הוא חרג במידה מסוימת. צריך לקיים את הדיון בנושא באופן רציני בוועדת חוץ וביטחון ובתוך המערכת ולשפוט". 

עד כמה שאנחנו יודעים, גולדה מאיר לא הייתה מוכנה לעשות שלום עם מצרים תמורת החזרת סיני. האם היום אנחנו לא מפספסים הסכם עם הפלסטינים?

"זה לא הסכם שאני לא מאמין לו, הרי אני תמכתי באוסלו. אבל כשהתברר שהצד השני לא מוכן להכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי, אז זה לא נתון כבר לשיקולנו. לכן, במסגרת האלטרנטיבות צריך להבין שזה שונה לחלוטין ממערכת יחסים בין מדינות. הדרך המדיני צריך לבחון כל הזמן מה נכון ומה לא נכון. מצד אחד, אין סיכוי להסדר קבע ואני מוכן להוכיח את זה באותות ובמופתים, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מדינה דו לאומית. צריך לשאוף למצב שבו הם זוכים לעצמאות פוליטית, אוטונומיה, משהו שהוא פחות ממדינה, ובוודאי לא לתת לגורל להוביל". 

בנאום במועדון צוותא בת"א אהוד ברק הזכיר אותך יותר מפעם אחת כשותף אפשרי למסגרת פוליטית אפשרית. האם אתם משוחחים ביניכם על הקמת חזית חדשה?

"כמו שמלחמת יום הכיפורים הביאה אותי לקבל החלטה לעזוב את החיים הנוחים בקיבוץ וללכת לצבא, גם היום אני מקבל החלטות שמתבססות על דאגה למדינת ישראל ונכונות לקחת אחריות. אני לא מדבר על אנשים מסוימים, אבל מאז שהתפטרתי מהממשלה הודעתי שאני מתכוון לחזור להנהגה הלאומית. כדי להגיע לשם ולהחזיר את ישראל למסילה יש צורך להקים כוח פוליטי ולאחד כוחות. אבל אני לא נכנס לשמות, כל מי שיכול להוביל את ישראל למסילה אמור להיקרא לדגל".