הרב איתן שנרב, שנפצע בפיגוע במעיין דני, נפגש אמש עם בנו דביר, שנפצע אף הוא במתקפת הטרור. בראיון בגלי צה"ל הבוקר (ראשון) הוא סיפר על הפגישה, ושחזר את שאירע במעיין הסמוך ליישוב דולב. בתוך כך, בבית החולים הדסה עין כרם עדכנו הבוקר כי שיפור נוסף חל במצבם של האב והבן פצועים. בהמשך היום הם יועברו ככל הנראה מן היחידה לטיפול נמרץ למחלקת אשפוז בבית החולים.

"עברה עלינו שבת מורכבת", אמר שנרב בפתח דבריו, והוסיף: "מצד אחד אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב, גם דביר וגם אני, אבל עדיין חיים את הפיגוע. חברים טובים שלנו עזרו לנו, והייתה גם שבת מרוממת כי נפגשנו בפעם הראשונה מאז נפצענו. ממש חיכיתי לזה, דביר הוא ילד כל כך מתוק ועמוק. כששמעתי שהוא מדבר אמרתי תודה לה' שהציל אותנו. הייתה פגישה מאוד טובה". 

לדבריו, "הוא זוכר הכל, ממש לפרטי פרטים. התפקוד שלו היה מדהים. הוא תפקד בצורה יותר מן הכלל, הוא חשב לא רק על עצמו, למרות שהוא היה מלא בשטפי דם ופצעים פתוחים, וכל הגוף שלו היה מלא דם. הוא רק חשב מה לעשות, איך אפשר לעזור למשפחה ולחובשים, וזה תוך כדי שהוא מאבד המון דם". 

זירת הפיגוע. צילום: תיעוד מבצעי מד"אזירת הפיגוע. צילום: תיעוד מבצעי מד"א

הוא שאל אותך בדרך למעיין איך עושים חוסם עורקים?
"הוא בחור שלומד בישיבה, ואת כל השבועות האחרונים הוא הקדיש לקורס של מד"א. הוא עשה פעם בשבוע משמרת במד"א, ומאוד בער לו לסייע לעם ישראל. ביום שישי הוא ביקש שאשאל אותו שאלות על טיפולים, ובירידה למעיין הנושא שדיברנו עליו היה ח.ע.". 

ראיתם סימנים חשודים?
"לא. אנחנו מכירים את המעיין הזה טוב, זה מעיין על שם דני, שנהרג שם באזור. זה מקום מתויר, לא ראינו משהו מחשיד. דביר הביא גיטרה כדי לשיר שירי קודש במעיין, ופתאום שמענו פיצוץ אדיר בלי שום הכנה מוקדמת". 

הצלחת לראות מה קרה?
"דביר ישר צעק, וצעקתי לרינה. אחרי שכל השחור התפזר ראיתי שאין מה לעשות, כי גם אני חובש במקצועי, ואז התחלנו לטפל בילדים. לעצמי לא שמתי לב כל כך, ורק בהמשך שמתי לב שגם אני פצוע. אני במצב הרבה יותר טוב, ממש חסדי שמיים. יש אמנם שברים באגן ובצלעות, וכמה רסיסים בתוך הבטן, אבל אני מרגיש הרבה יותר טוב. דביר במצב יותר קשה, אבל גם מצבו משתפר, ברוך השם". 

רינה שנרב ז"ל. "תמיד חשבה מה עושים למען עם ישראל". צילום: באדיבות המשפחהרינה שנרב ז"ל. "תמיד חשבה מה עושים למען עם ישראל". צילום: באדיבות המשפחה

את החוסם עורקים עשית עם הציצית?
"דביר, עם כל הדם שלו, לא צעק מילה. הוצאתי את החולצה ואמרתי לו שנעשה חוסם עורקים, אבל אז נזכרתי שאני עם ציצית, והיא הרבה יותר ארוכה, וזה אכן פעל הרבה יותר טוב. בשבת הוא אמר לי שיש משהו יהודי בזה שעושים חוסם עורקים עם ציצית. אלה שני דברים כל כך מחברים - הצלת חיים וציצית". 

בהתייחס למצוד אחר המחבלים, אמר: "אני חושב שלצבא יש קצה חוט. ראיתי שלא יורים עלינו, והבנתי שזה משהו שהיה מרחוק. לא ראיתי מישהו בורח". 

על בתו רינה, סיפר: "היא הייתה ילדה מתוקה, תמיד חשבה מה עושים למען ישראל. קראתי את היומנים שלה ובכיתי, אילו יומנים עמוקים, איזו חשובה עמוקה. מה יותר נכון לעם ישראל, החשיבה שלה הייתה מאוד עמוק בעזרה לזולת. זה ממש אפיין אותה, עם חיוך מאוד גדול תמיד על הפנים".