תת אלוף במיל', צביקה פוגל, שהיה בעבר מפקד אגד ארטילרי וראש מטה פיקוד הדרום, שוחח היום (שלישי) עם אראל סג"ל בתכניתו ב-103FM, בעקבות ההסלמה בדרום, ואמר כי "הייתה לנו הזדמנות ותירוץ טוב לעצמנו ולעולם שפגענו בפצצה מתקתקת, ובאותו רגע לחסל את כל מי שלידו ולהשאיר תחושת נרדפות ברצועת עזה. בעמוד ענן ידענו שאנחנו עומדים לפגוע באחמד ג'בארי, ידענו מה תהיה התגובה ועשר דקות אחרי החיסול עזה עלתה באש".

צריך לומר שצה"ל לא היה מוכן לפעולה קרקעית ברצועת עזה אחרי עמוד ענן
"נכון. אחד הלקחים היה שיש להוסיף לצעד הזה נדבכים שונים. אני מתפלא שזה לא קרה עכשיו".

הרעיון של לא להיכנס למלחמה כוללת זו עמדת המערכת? איך מתבטא הוויכוח הזה בתוך צמרת צה"ל?
"מערכת הביטחון מאז יום כיפור חיה על מודיעין מדויק ומצוין של איפה נמצא כל מפקד, כל טרוריסט וכל טנק, אבל אנחנו נכשלים בלהבין לאן רוצה האויב ללכת ומה משמעות ההתעצמות שלו. אני יכול להבין את הגישה בצה"ל שנשענת לאורך שנים על חוסר היכולת לספוג אבדות. משפחות שכולות זה דבר בלתי מקבל על הדעת. לרוב מקבלי ההחלטות במדינת ישראל קשה עם העניין הזה. לצערי הרב אנחנו מוכנים לשלם בכל שנה מספר מסוים של הרוגים ולא לשלם אותו במכה אחת יותר על מנת לנצח".


זה הצבא או עם ישראל שלא מוכן לכך?
"אם מחר בבוקר איראן תיתן הנחייה לחיזבאללה, לג'יהאד ולחמאס לפעול ביד אחת נגד ישראל יעופו על המדינה 130 אלף רקטות, את 95% מהטילים נצליח להדוף, 5% יפלו בשטח ישראל ורק 10% מתוכם יפגעו. זאת המשוואה. לזה המנהיגות צריכה להתייחס. אם היא תתייחס לזה לא נשאר בהגנה ומחר בבוקר נתחיל ביוזמה והתקפיות. כיפת ברזל קיבעה את המוח לכל מקבלי ההחלטות".

ראש מטה פיקוד הדרום לשעבר הוסיף: "אני חושב שאני יכול לסמן את היום בו צה"ל נבהל מהאבידות. זה קרה בסואץ בסוף מלחמת יום כיפור. ביום האחרון למלחמה חטיבת צנחנים במילואים נכנסה באוטובוסים לסואץ' והגענו לכמעט 80 הרוגים. זו הייתה טראומה אדירה לצה"ל שהשפיעה על כל המלחמות שקרו לאחריה".