נוכח הממצאים המדאיגים בנוגע למוכנות כוחות המילואים של צה"ל שוחחו היום (ראשון) בן כספית ואריה אלדד עם האלוף (מיל') איל בן ראובן, לשעבר סגן מפקד פיקוד צפון. "כחבר וועדת חוץ וביטחון אמרתי ליו"ר הוועדה שעלינו להיות רלוונטיים, ולבדוק את השטח", אמר בן ראובן, "וזה בדיוק מה שעשינו".
"הזמנו מג"דים במילואים, אנשים שלא עושים חשבון לאף אחד, והם ספרו לנו את כל מה שהם חושבים", המשיך והוסיף בן ראובן, "אני יכול לומר לך שבשיחה איתם עלו בעיות קשות בנושא המשאיות והלוגיסטיקה, בו בזמן הם אמרו שבכל מה שקשור לאימונים, בתקופה של גדי אייזנקוט הם לא זוכרים כל כך הרבה אימונים".
לתפיסת בן ראובן סיפור חיל היבשה הוא סיפור לא טוב שנמשך לאורך זמן. "הרי במלחמת לבנון השנייה יצאנו ואנחנו זוכרים שהיו בעיות", הוסיף, " אחרי המלחמה גבי אשכנזי שם תקציבים גדולים מאוד על היבשה, ועדיין הם לא הצליחו לכסות את הכל. יש משאיות מתקופת מבצע סיני. אחר כך הייתה נחיתה, וגדי אייזנקוט הכניס כמה שיותר אימונים לחיילים".
כששאלו כספית ואלדד מה שווים האימונים אם אין לחיילים עם מה לעבוד אמר האלוף (במיל') שבסוף יש אילוצים. "אי אפשר לעשות כל מה שרוצים, ויש למצות את הכסף הכי טוב שאפשר. הצבא בנה תוכנית שלאחר שטנקים מסיימים את שעות המנוע שלהם הם יוצאים דרך הסדנאות, וחוזרים חזרה. יש פה מעגל הגיוני", אמר.
עוד הוסיף: "אני לא חושב שצריך לתת פה ציונים של מצב טוב או רע. המצב של חיל היבשה הוא מצב קיים, מצב הלוגיסטיקה של אוגדות המילואים הוא לא טוב. הפעם האחרונה שחיל היבשה פעל כמו שאנחנו היינו מצפים הייתה בשנת 1982 ומאז לא רוצים להפעיל אותו, מסיבות שאנחנו כבר מכירים. כשהדרג המדיני לא מאפשר להפעיל את חיל היבשה פעם אחר פעם, זו ההתייחסות שאנחנו מקבלים. כשצריך בדיוני התקציב להחליט האם להביא משאית או טילים, לצערי בוחרים בטיל והיבשה נשארת מאחור. אם תהיה מלחמה לא אשן בשקט, ומה שהכי מטריד אותי הוא מצב כוח האדם".