"לא לקפח את זכות הייצוג ההוגן": עתירה תקדימית של קצין בצה"ל לבג"ץ. הקצין דורש ייצוג משפטי בהליכי דין משמעתי – ייצוג שכיום לא מתקיים בצה"ל אולם נמצא בארגוני ביטחון אחרים.
לאור העתירה שהוגשה בתחילת השבוע, הורה בג"ץ בצעד חריג על צו ארעי המורה על השהיית ההליך המשמעתי נגד הקצין, בדרגת רב־סרן, עד להחלטה אחרת. כבר לפני כחצי שנה נערך משפטו הראשון של הקצין בדין משמעתי ובו נקבע כי הוא יודח מתפקידו. למרות זאת, המשפט בוטל בגלל התנהלות לא תקינה והקצין עדיין משרת באותו תפקיד.
האירוע החל לאחר שנגדת שמשרתת במדור שעליו מפקד הקצין התלוננה נגדו בגין כוח פיזי שהפעיל לכאורה עליה ואמירות לא ראויות מצדו. לאחר הגשת התלונה נפתח בירור משמעתי ביחידה בראשות מפקד היחידה, קצין בדרגת תא"ל.
להגנתו, טען הקצין כי לא נמסרו לו פרטי זהות המתלוננת ומידע נוסף על מהות התלונה שהוגשה נגדו. לאחר שהתגלו מספר פגמים בהליך המשפטי בוטל כאמור הדין המשמעתי נגד הקצין, שאותו מייצגים עו"ד אפרת נחמני בר ומרק פרי. למרות זאת, הפרקליטות קבעה כי סמכות עריכת המשפט תישאר בידי אותו מפקד יחידה.
ב־19 במרץ התייצב בשנית הקצין למשפט, אך דרש בו כי הטיפול בתיקו יועבר לבית דין, הליך המחייב מינוי קצין בודק, וכי קצין אחר ולא אותו מפקד יחידה ישפוט בעניינו. נוסף לכך, עורכי דינו מבקשים כעת מבג"ץ להכריע בהחלטה עקרונית שתאפשר לחיילי צה"ל זכות לייצוג משפטי גם בדין משמעתי שאינו פלילי. אם שופטי העליון יתערבו בסוגיה זו, הרי שמדובר במהפכה של ממש בכל הנוגע לדין המשמעתי בצה"ל.
עו"ד נחמני בר ופרי הוסיפו בשיחה עם "מעריב" כי הגיעה העת להכיר בזכות הייצוג של חיילים בדין משמעתי, לכל הפחות במקרים שבהם יש השלכות קשות על החייל, כגון קלון או השלכות כלכליות חמורות בגין הדחה מתפקיד או מצה"ל. "השתלשלות העניינים במקרה שלפנינו, והפגמים הרבים שהתגלו בו, מלמדים עד כמה חשובה זכות הייצוג לעשיית צדק, וראוי שלא לקפח את חיילי צה"ל בזכות זו", הוסיפו השניים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אכיפת המשמעת הצבאית מחייבת לעתים נקיטת כלים פיקודיים ומשפטיים, דוגמת הליך הדין המשמעתי. מטבע הדברים, וכקבוע בפקודות הצבא, ההליך המשמעתי הוא בין המפקד לפקודו ונדרש לנהלו באופן יעיל ואפקטיבי. לפיכך, אין זכות לייצוג משפטי של עורך דין בהליך המשמעתי עצמו. עם זאת, באפשרות כל חייל שנשפט בדין משמעתי לפנות למדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית, לצורך בחינת חוקיות ההליך המשמעתי בעניינו. אשר לטענות העולות בעתירה המענה להן יוגש לבית המשפט, כמקובל".