ראש השב״כ רונן בר הציג בפני בכירי הארגון את את המועמדים להחליף אותו בתפקידו. מדובר על שני סגניו: מ׳, שרק בשבוע שעבר הומלץ על ידי בר לעמוד בראש צוות של השב״כ לשיחות בקהיר להפסקת אש, וסגנו הנוכחי.
בר אף התייחס וקבע כי מועד פרישתו קשור להמשך ההליך להחזרת חטופים וכן להקמת וועדת חקירה ממלכתית. "קיבלתי אחריות, ואני מתכוון לממש אותה".
ראש השב"כ הבהיר כי אין בכוונתו לעשות זאת בטרם תקום ועדת חקירה ממלכתית: "ברגע שאראה שזה קורה, ארצה להעביר את המקל לאחד משני הסגנים המצוינים שלי".
בתגובה להצהרת בר, יו”ר עוצמה יהודית ח”כ איתמר בן גביר, מסר: "רונן בר הוא ראש השב”כ הפוליטי ביותר בתולדות הארגון, שמאפשר לעצמו לצאת בצורה מחוצפת נגד ממשלה נבחרת. זה אותו ראש שב”כ שחתום על הקונספצייה, על כישלון ה-7 באוקטובר, על קריסת מערך ההתרעה, ועל הזנחה פושעת של ביטחון אזרחי ישראל. במקום להסיק מסקנות אישיות וללכת הביתה מזמן – הוא מפעיל לחץ פוליטי נגד הדרג המדיני.
"החולשה של ממשלת הימין, שמאפשרת לו להישאר בתפקיד, בדיוק כמו עם היועצת המשפטית לממשלה, היא הבעיה המרכזית של הימין. הגיע הזמן ללמוד מנשיא ארה״ב טראמפ איך נראית משילות אמיתית – פקידים פוליטיים שכשלו לא צריכים לנהל מדיניות ולא יכולים לסכל את רצון העם".
חבר הכנסת אביחי בוארון צייץ: "ראש השב"כ שוכח את מקומו ואת גבולות תפקידו. אחרי הכשל ההיסטורי של השבעה באוקטובר שהתרחש תחת פיקודו, בר אינו בעמדה להכתיב מתי יפרוש ומי יחליף אותו. פקיד שנכשל כישלון כה חמור אינו קובע את תנאי עזיבתו - הוא מתפטר, נותן דין וחשבון על מחדליו, ומאפשר לריבון לבחור את המחליף הראוי. כל עוד רונן בר הוא ראש השב"כ, תפקידו היחיד הוא לסייע בעמידה בכל מטרות המלחמה כפי שהגדיר הדרג המדיני, ולא לעסוק בשימור המורשת האישית שלו".
בשבוע שעבר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה החליטה כי לא ניתן לפטר את ראש השב"כ בר מבלי לקבל את עמדתה בעניין. עמדת היועמ"שית באה על רקע חקירת פרשת קטארגייט, והדיווחים כי בכוונת הממשלה לפטר את ראש השב"כ, דיווחים שהחלו עוד לפני חקירת הפרשה.
במכתב שיצא מהמשנה ליועמ"שית גיל לימון נכתב: "לא מוכרת לנו כוונה או החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ. מכל מקום, מדובר בסמכות הנתונה לפי חוק לממשלה במליאתה, כאשר תחילתו של הליך הפסקת הכהונה היא כשלעצמה החלטה מנהלית". משמעות הדבר היא כי החלטת הממשלה נתונה לביקורת בג"ץ תוך שימוש בעילת הסבירות.
לדברי לימון, "החלטה כזו ביחס לראש מערכת ביטחונית, ובפרט כזו האוחזת גם בסמכויות אכיפת חוק, מחייבת הליך סדור, המבוסס על טעמים ענייניים בלבד, אשר נשען על תשתית עובדתית מוצקה ומלאה, חף משיקולים זרים, ואשר עומד בהוראות הדין, לרבות כללי המשפט המנהלי". לימון הוסיף כי "בנסיבות העניין, ככל שתישקל הנעת תהליך כזה, לשם הבטחת עמידתו של התהליך בערובות ההליכיות והמהותיות הנדרשות, יהיה על הדרג המדיני להביא את הדברים לבחינה מוקדמת של הייעוץ המשפטי לממשלה, קודם קידומו".