האמת, זה היה רגע מזוכך של אושר. הגנב-האסיר-הצדיק-תמיד, רב'ה אריה, חטף נוקאאוט טכני מהציבור. זהו, פג הקסם. מרן עובדיה יוסף ז"ל לקח איתו את הקסם לבור בסנהדריה. אז זהו, אריה, נגמר הסרט - אתה לא יכול לרמות אותנו יותר. כמעט שכחנו לך שאתה עומד בראש מפלגה ששבעה מחבריה, כולל אתה, נשלחו לאגפים התורניים בבתי הסוהר בארץ.

בדקתי קצת, צדיק שלי זכאי-תמיד: אתה יו"ר המפלגה היחיד בעולם המערבי שגנב כספי ציבור, ריצה עונש מאסר וחזר לכהן כחבר פרלמנט. מה זה אומר עליך? מה זה אומר עלינו? האמת, עזוב אותך. אנחנו כל כך מטומטמים, שאתה ורעיך מגיעים לנו כעונש. איש אחד, שפעם חקר אותך ודאג שירשיעו אותך, יושב איתך היום באותה מליאה, על מושב זהה מעור צבי שמחמם לכם את התחת.

כן, אריה, ח"כ משה מזרחי הקים שדולה פרלמנטרית למאבק בשחיתות. רק 24 מ-120 חברי קולקציית האפסים נענו לקריאה. מדוע שלא תהיה סיו"ר השדולה? הרי בשחיתות אתה מבין. אני מרשה לעצמי לומר שאתה בין המבינים הגדולים בדורנו. לא רק אני חושב כך, בית המשפט קבע שלמחשבות שלי יש תמיכה ראייתית לפי סדר החוק הפלילי.


דרעי מגיע לנו כעונש. צילום: פלאש 90

באופן אישי אני מאושר שהילד של מאיר פרוש נתן לך בראש בזירה הביתית שלך באלעד, רק בגלל ההצהרות הגזעניות שלך, שהיו בבל"ת של דאגה למגזר המזרחי בישראל. מבחינתי, היישוב הזה מסוכן לחברה בישראל, אבל אני מתנחם - לפחות האיש שלך לא ינהל אותו. אתה צודק, זו נחמה של טיפשים. אבל כאשר אני מביט עליכם, נבחרי ציבור (לא שלי, חס וחלילה), איזו שמחה נותרה לי זולת השמחה לאיד?

מה אתה אומר, אריה-גנב-שלי-יקר, ביבי שמח עכשיו שאתה ואיווט התרסקתם? אתם שניכם עדיין הולכים על "אורנים גדול" - לפרק את הקואליציה ולשלב בה את יתומי מרן בראשותך? אתה זוכר שהתחייבת לעדר שלך על 17 מנדטים, נכון? נפלת על הגבות עם 11 בלבד, חסדי השם. מילא אם מרן היה סוחב עוד ארבע שנים, או לפחות עד לבחירות לכנסת ה-20, ישי ואטיאס לא היו מחכים לך במארב בטן. אבל מרן כבר לא פה ואתה אשכרה לבד. אתה פוחד?


למי הצבעתם?

בין השנים 2006־2008 טיפלה היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה) ב-298 פרשיות שבהן היו מעורבים נבחרי ציבור. ב-248 פרשיות היו מעורבים ראשי ערים. בעוד 15, הסגנים שלהם. 75 ראשי ערים נחקרו באזהרה - נגד רובם הוגשו כתבי אישום, חלקם עדיין בדיון משפטי.

אולי זו הסיבה שהציבור מאס במוסד הזה שנקרא בחירות מוניציפליות. עובדה - יותר מ-2.5 מיליון בעלי זכות בחירה ויתרו על זכותם הדמוקרטית. החיים פה לימדו אותנו שראש עירייה חייב לדעת לנהל. מדובר בביוב, בזבל, בגינון וגיזום, בתחבורה, בהקצאות לבנייה (חסדי השם, במחילה מכבודך, מדוע אין נציג של יאח"ה בכל ישיבת ועדה שדנה בהיתרי בנייה והקצאות קרקע? אולי כדאי, חסדי השם, שיבוא שוטר עם מדים, דרגות ואותות, וישים אזיקים על השולחן. רק כדי שהחבר'ה יבינו שזו לא בדיחה עצובה. תחשוב על זה, טוב?), בחינוך, בגביית מסים ובניהול כוח אדם.

אבל הסאב-טקסט של כל מבצע הניהול האדיר הזה הוא חלוקת השלל לג'מעה שראש עירייה קורא לה קואליציה, אחרי שבלע כדור נגד בחילה. מישהו יכול לומר לי מה סיכם ניר ברקת עם הלהקה של החסידויות מגור ובעלז? הרי הם לא באו בחינם כדי לתת חופש בחירה לעדרים שלהם. זה ברור, לא? מאוד מעניין אם ירושלים חוזרת לאחור במנהרת הזמן: אין מופעים וסרטים בשישבת, כבישים ונתיבים ייסגרו בשבתות, אבל זה בקטנה.

כמה כויללים, בתי כנסת ומקוואות ייבנו בק"ק ירושלים בחמש השנים הקרובות? כמה משרות לשמשים ובלנים יוקצו כדי לשמח את חברי הגועליציה? יש הסכמים בכתב? יש סיכומים בעל פה? מישהו יספר לנו עליהם? בואו נדבר על דיור בר-השגה. כמה דירות ייבנו לחרדים וכמה לחילונים? עשרה קבין של פחד נפלו על החילונים בארץ הזאת השבוע. תשעה נטלו החילונים בירושלים.


189+2

במרס 2013 מנתה אוכלוסיית ישראל 8.012 מיליון נפש. 50.6% הם נשים בכל הגילים. בבחירות השבוע הייתה התמודדות על 191 עיריות. רק שתי נשים נבחרו לתפקיד: בנתניה ובגני תקווה. נשים מצביעות בישראל מאז הקמתה ב-1948. אז איך זה קורה?

ראשת העירייה הנבחרת בגני תקווה, ליזי דלריצ'ה, הגדירה בראיון רדיופוני את המצב במילה אחת - בריונות. היא ותיקה בתחום, 15 שנה מתנדבת במועצת העיר ובתפקידים אחרים. איך זה יכול להיות? איך במדינה שבה יש נגידה, שלוש יו"ריות מפלגה, ארבע מנהלות בנקים, מנכ"לית האוצר, עוד שתיים בדרגת מנכ"ל באוצר, יש רק שתי ראשות ערים?

כשציפק'ה הלוהטת התמודדה כאן על ראשות ממשלה ב-2009, אמרו הגנרלים הכושלים עם סיגר ביד וסינגל מאלט בכוס: מה יהיה אם היא תקבל טלפון בשלוש בבוקר על אירוע ביטחוני? העם המפגר שלנו שאל את עצמו באמת מה יהיה, ובחר בשרה שתשוב לנהל את העסק, באמצעות אלטר אגו שרשום ברשומות כבעלה.


רגב. נורא מפחידה כשהיא מקדמת. צילום: פלאש 90

אבל כאן היו בחירות לניהול עיר, לא ביטחון. על מה עלולה להיות שיחת טלפון מהמוקד העירוני? גבירתי, יש הצפה, הביוב עלה, יש שריפה ונפל עץ. אז מה הסיבה? אור ליום רביעי צפיתי במשדר מיוחד של חדשות ערוץ 2. הח"כים מירי רגב ואורי אורבך הופיעו שם. מירי צרחה בטירוף על ח"כ זהבה גלאון, שהשלטון הנוכחי נורא מקדם נשים. זהבה הביטה במירי בבוז מהול ברחמים. היא צודקת.

רק 22.5% מחברי הכנסת הם נשים, רק 18% משרי הממשלה הם שרות. ישראל מדורגת במקום ה-64 בעולם בייצוג נשים בפרלמנטים ובממשלות ובמקום ה-20 מתוך 34 בארגון הOECD. התחלתי להזיע. על מה האישה הזאת בחולצה האדומה צורחת? אורבך אמר בקול קטן ומתוק שהם נורא מקדמים וזה עניין של תהליך. בכנסת ה-18 כיהנו 23 נשים, בכנסת ה-19 מכהנות 27 נשים, אפילו לא רבע מכמות קולקציית הכלומה ומאומה שם.

וואו, הם מקדמים, אמרתי לעצמי עם הסיגריה השישית בשעה. מתי יפסיקו לשקר לנו המקדמים האלה? הזיעה התגברה ואמרתי לעצמי נדפוק מקלחת ונראה את ריי דונובן מהמוקלטות, לפני שנשתגע מהטמטום על המסך. כיפו'ש התעוררה והתייצבה בדלת. היא שאלה אם אני בסדר. השבתי בחיוב, שהאפסים מקדמים אותה, שתמתין קצת עד שהקידמה תגיע גם אליה. היא שאלה אם אני בקריז, שאלתי איך לא, מירי נורא מפחידה אותי כשהיא מקדמת.


מגלומן

ניצן הורוביץ הוא בחור טוב. הוא היה עיתונאי טוב, ידען גדול, דובר אנגלית וצרפתית ברהיטות, הוא היה צריך להיות שגריר, לא לבלר שמלרלר במליאה. אני מכיר אותו מאז שסיים קד"צ בגל"צ וכתב חדשות החוץ של התחנה. באמת בחור מוכשר בתחומו. לימים עבר לעיתון "הארץ", היה שליח בפריז ובוושינגטון, נהניתי לקרוא את מאמריו. לאחר מכן עבר לטלוויזיה והצליח בגדול.

פתאום הוא הלך לפוליטיקה, לכנסת. נו, אין דבר, יש שם הרבה יותר גרועים ממנו, אמרתי לעצמי אז. אבל ארבע שנים במחיצתם של ביבי וברק, ועוד כמה נהנתנים שמשוכנעים שהשמש זורחת להם כל בוקר מהתחת, גרמו למר הורביץ לחטוא לעצמו ולדמיין רחמנא ליצלן שהוא יכול לנהל את העיר החשובה ביותר בישראל.

הוא בחיים לא ניהל שום דבר גדול יותר מדסקטופ או לפ-טופ, אולי גם מדפסת. אבל הוא מאמין שיש לו פתרונות לנושאים מוניציפליים בוערים: תחבורה ודיור. וואו, ניצו, התחלנו לעוף על עצמנו, הא? ממתי לומדים לנהל עיר בהתכתבות בפייסוש או מצפייה באינסטוש? מה ניהלת בחייך, אח שלי יקר? אתה באמת חושב שיהיה כל יום פודיום בהייד פארק ותלהג על שוויון, ודברים יסתדרו מעצמם? הלו, תתעורר, זו לא הכנסת שרק מלרלרים בה והולכים לשמחות של פעילים במפלגה.

בעירייה צריך לעבוד ולדעת לעבוד. לדאוג ללהט"ב? מי ידאג לנו, הסטרייטים? חשבת על זה פעם לפני שהתחלת לעוף על עצמך? אומר זאת כך, ניצן יקירי: איני משתגע על רון חולדאי, מאז שהשמיד בבריונות את אולם אוסישקין, ואני הרי מתעב את הפועל ת"א (גם את מכבי, תרגיע). אבל האיש מנהל את העיר כבר 15 שנה.

לפני כן הוא היה תא"ל בצבא, ניהל בסיס גדול כמו עיר, ניהל את גימנסיה הרצליה. בקיצור, הוא לא דיבר על עצמו כל יום כל היום, הוא פתר בעיות. נכון, העסק לא מושלם, אפילו רקוב לחכי העדין, אבל המדרכה שלי נקייה, העצים גזומים, החופים מוסדרים, ואני נקנס 20 פעם בממוצע בשנה, כי אין חנייה זמינה. התרגלתי. 


הורוביץ. עפת על עצמך. צילום: מרק ישראל סלם

תגיד, אתה אמיתי? קינאת ביאיר'קה החתיך? אתה לא קולט שהוא נפל? רצית לבוא ולעשות סטאז' בניהול על חשבונם של 405 אלף תושבים, בעיר שמרכזת מטרופולין של 1.3 מיליון תושבים שהם 43% מתושבי המדינה? באיזו זכות? הרי אין לך מושג בתחום!

שמע, תחזור לזהבה ותתנהג אליה יפה. תעשה עוד קדנציה-שתיים וצא לגמלאות, אולי תהיה פרופסור אורח בסורבון. לא יפה לך המגלומניות, באמת שלא. 


כשאמא שתקה 

לפני חצי שנה התבטאתי בתוכנית רדיו שגבעתיים היא עיר בלי עתיד, שהיא בסך הכל מקום טוב למות בו, לאט. אמא שלי כעסה עלי. היא גרה שם 55 שנה, מתנדבת במחלקת הרווחה ואפילו הוכתרה לפני שלוש שנים כיקירת העיר. ברור שהייתי בטקס בתיאטרון העירוני, הייתה לי ברירה? מישהו בכלל מסוגל לומר לה לא? אני לא. 

אוקצור, היא הודיעה לי שהיא לא מוכנה שאדבר על העיר עד הבחירות, כי היא תומכת בראש העיר המכהן, ראובן בן שחר, שהיא משוכנעת שהוא ייבחר שוב, ואני רק אקלקל. למה, אמא? "הוא בנה מדרכה ברחוב שלי והקים תאורה, אני יכולה להסתובב בלילה". אין עליה, נימוק הורס.

אבל בין הבמיה לחצילים (אני יודע שלחם לבן משמין, אמא, אבל גם קערת שמנת זה לא מומלץ עם תריסר בלינצ'ס. זה רק 15%? במעבדה ימצאו שזה 40%. איך אני יודע? זה טעים, אז זה שומן טוב), הודעתי לה שאין סיכוי שראובן ינצח. הוספתי שאין לי כוח להתווכח כי מתפוצצת לי הבטן ואני צריך לשכב, אבל ראובן יודע לקדם עיר, הוא לא יודע להיבחר.

רן קוניק לא יודע לנהל כלום. הוא ניהל את הפינג-פונג, האיגוד קרס. למעט הפינג-פונג הוא לא עשה משהו מיוחד: יועץ, מאמן מנטלי. בקיצור חארטה-בארטה, כמו לכתוב בעיתון, אמא, או לקשקש ברדיו. יש לי יותר תארים ותעודות הסמכה ממנו, היית בוחרת בי לראש עירייה? היא צחקה ואמרה: רוני, אני צריכה מדרכה חדשה ופעילות לקשישים, לא תיאוריות. אתה טוב בלדבר על תיאוריות.

אמרתי לה שהיא צודקת, ושאין לי מקום לעוגת שוקולד וקפה עם קצפת במקום חלב. שאם היה לי כוח לזוז, הייתי דוחף אצבע לגרון כדי להקיא. תקשיבי לי, גם קוניק טוב רק בתיאוריה, וזה הזמן לבדוק אופציה לדיור מוגן באחוזת ראשונים או בית בכפר. כי את הסרקופג הזה שאת קוראת לו גבעתיים, הוא יכול רק להחריב.

ביום הבחירות התקשרתי לשאול מה קורה, אם הצביעה כבר. היא ענתה שבשלוש לפנות בוקר העירו אותה שאגות במגפון מהרחוב לבחור בקוניק. חשבתי שהיא מדמיינת, אז ביררתי עם אחותי, היא אישרה את המידע. אמרתי לה: את רואה? זו תחילת הסיוט. את הולכת הרבה לתיאטרון, נכון? במחזה, אם יש אקדח על השולחן במערכה הראשונה, הוא יורה בשלישית.

תרגום בגוף המחזה: השאגות בערב יום הבחירות, זה מה שיהיה לך בקדנציה, הרבה שאגות, אפס מעשים. כי אני, בניגוד אלייך, אמא, מכיר את רן קוניק מהפינג-פונג. הוא רק שאג, עתר, תבע ואיים. מה קרה בסוף? העסק קרס. איני יודע מי שותפיו הקואליציוניים, מה הוא הבטיח להם, האם הוא הבטיח גם לקיים, ומי ינהל את העיר, כי צריך לדעת לנהל. לא להאמין, אבל בפעם הראשונה בחיי היא הקשיבה ולא התווכחה. גם היא הפנימה שזה קרב גמור, שגומרים פה עיר.

ניחמתי אותה ואמרתי שבסוף חולדאי יסכים לקבל את גבעתיים כשכונה. אוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי גבוה, יופי של ארנונה ולא יידרש לזה הרבה זמן. כי בעוד שנה-שנתיים, אמא, את ושאר התושבים תתחננו שזה יקרה. ומה הן שנתיים לעומת הנצח? את רוצה שאקח אותך בשבוע הבא לכפר סבא? תבדקי את בית בכפר? היא שתקה. בפעם הראשונה בחיי, אמא שלי שתקה. נצרתי את הרגע.