ההתקפה על הבנייה בירושלים היא מפגן צביעות של ארצות הברית

אם תרצו, זהו סיפור על צביעות מדינית של האמריקאים שבוחרים בקפידה עם מי בא להם להתקוטט ועם מי לא. תרצו, זהו סיפורו של ממשל אובמה, שבסוגיות הנוגעות לבנייה יהודית בירושלים מצליח לעתים לאגף אפילו את הפלסטינים עצמם, שלמדינה העתידית שלהם הוא דואג.

כך או כך, במרכז הסיפור הזה עומדת קרקע בת 170 דונם על גבעת המטוס בדרומה של ירושלים, הצמודה לאותו מתחם שהקפיץ בשבוע שעבר את הבית הלבן ונמצאת בבעלותה של הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית.

הכנסייה, שנמצאת כבר שנים במצוקת מזומנים, עשתה מאמצים גדולים להפיק רווח מהשטח הזה. מפעם לפעם עלו הצעות שונות של בעלי עניין לשתף איתה פעולה במסגרת עסקת קומבינציה זו או אחרת. בין המתעניינים בפיסת האדמה הרחבה הזו, המשקיפה על כל ירושלים, היו גם גורמים בכמה ממדינות המפרץ שמנסים כבר לא מעט זמן להשיג דריסת רגל נדל"נית בבירת ישראל.

לפני כשש שנים הזמינו כמה אנשי עסקים קטארים את הפטריארך לשווייץ כדי לדון עמו שם ביוזמה נדל"נית שביקשו לקדם. בפגישה המצומצמת, שנערכה בחדר הישיבות של מלון LOBER המפואר בציריך, השתתפו שישה אנשים. מצדו האחד של השולחן נציגי הקטארים, אחד מהם קרוב משפחתו של השליט השייח' חמד בן חליפה; מצדו השני, הפטריארך תיאופילוס עם שניים מאנשיו. הקטארים, שרצו מאוד לסגור עסקה סביב כמה שיותר קרקעות של הכנסייה בירושלים,זרקו לחלל האוויר סכומים אסטרונומיים בהקשר לקרקע בגבעת המטוס.

מה שהם לא היו מוכנים לתת היה הדבר היחיד שרצה הפטריארך: עסקת קומבינציה שתשאיר אצלו כמות נכבדה מהדירות שייבנו במקום. זמן לא רב אחרי הפגישה הזו, שהסתיימה ללא הסכמות והבנות, באפריל 2009 , חתמה הכנסייה על עסקת קומבינציה סביב 71 דונמים משטחיה בגבעת המטוס עם חברת "גבעת תלפיות" שבבעלות עו"ד שרגא בירן ואיש העסקים צביקה כהן. לפי ההסכם שנחתם, הפטריארכיה אמורה הייתה לקבל בתמורה למימוש העסקה עד 12 אלף מ"ר למגורים, כ-100 דירות. 

# # #

זמן לא רב אחרי שנודע דבר העסקה, יצרה קבוצה של אנשי שמאל ישראלים קשר עם לשכתו של הפטריארך בעיר העתיקה בירושלים וביקשה להתקבל אצלו. כמה ימים אחר כך הגיעו ארבעה מהם למשרדו בכנסייה, לפגישה שבה נכחו בין השאר גם סגנו של איש הדת הבכיר, המזכיר הכללי של הכנסייה וכמה כמרים נוספים.

אחרי כמה מילות נימוסין, הניחו אנשי השמאל את הסיפור על השולחן. "אתה מסייע לייהד את ירושלים", הסבירו לתיאופילוס, "האדמות שעליהן עשית עסקה הן מעבר לגבולות 67 '.במקום לצדד בצד הישראלי בוויכוח הפוליטי, יכולת למצוא אנשי עסקים פלסטינים שירכשו את השטח".

הפטריארך היה המום. דקות אחדות אחרי שהחלה הפגישה הוא הורה לאחד מאנשיו להציע לאורחים הלא מנומסים כוסית קוניאק ושוקולד ולהיפרד מהם לשלום. "אנחנו שמחים מאוד על העצות שלכם", הבהיר להם סגנו של הפטריארך, "אבל אנחנו לא זקוקים לאף אחד שייתן לנו עצות מה לעשות באדמות שלנו".

"לפטריארך יש נוהג קבוע", אומר גורם בכיר בכנסייה, "להעניק מתנה לכל מי שמבקר אצלו, לא משנה מי הוא ולאיזה עניין הוא בא. במקרה הזה, הם הצליחו להרגיז אותו ואת סגנו, כך שהוא שלח אותם החוצה בלי לתת להם כלום. הוא רתח עליהם מזעם". במקביל, החלו להישמע קולות של מחאה גם מממשלת ירדן ומהרשות הפלסטינית, שהפטריארך פועל גם בשטחיהן ותלוי בהכרתן בו בתפקידו.

תיאופילוס הוזמן לממלכה ההאשמית, נפגש עם גורמים בכירים ביותר ונתבקש לספק הסברים. הבכירים הירדנים היו מוטרדים מהאפשרות שעל קרקעות הכנסייה, שנמצאות בשטח שהיה בעבר חלק מירדן, יצמחו בתי מגורים ליהודים. "מדובר באדמה של הכנסייה", השיב הפטריארך, "זו אדמה פרטית שלנו, אנחנו צריכים הרבה כסף להוצאות השוטפות שלנו, וזו הדרך שלנו להכניס כסף".

אחרי הירדנים הגיעה המחאה הפלסטינית בדמותו של מכתב זועם שכתב לפטריארך איש הרשות סאיב עריקאת. תיאופילוס השיב לעריקאת במכתב חריף משלו ודרש ממנו שלא להתערב בענייניו. על דעתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן, התקיימה ברמאללה פגישה בין הפטריארך לבכירים ברשות. "יש לי כמעט מיליון דולר של הוצאות שוטפות בכל חודש על מימון של בתי ספר, מערכת חינוך, מנזרים, משכורות לכמרים ובתי אבות", הציג תיאופילוס את המצב, "זה הרבה מאוד כסף. רוצים לממן אותנו בעצמכם? אני אשמח מאוד".

הפלסטינים, כמו הירדנים לפניהם, לקחו צעד אחד אחורה וירדו מהעניין. גם האמריקאים, בלי לעשות רעש תקשורתי גדול, ניסו לבחוש. בשתי פגישות שנערכו בין הפטריארך לקונסול האמריקאי בירושלים, ביקש הקונסול לברר היכן בדיוק נמצאים השטחים המדוברים ועם מי נחתמה העסקה. גם הוא קיבל את אותה תשובה שקיבלו קודמיו.

"מדובר באדמות פרטיות שלנו, אנחנו רשאים לעשות בהן מה שנחפוץ, הכנסייה עושה מה שנכון לה, היא פועלת למען האינטרסים של עצמה, אין לנו עניין להיכנס לכל הפוליטיקה שלכם מסביב". הירדנים והפלסטינים, כאמור, זנחו את הסוגיה, גם אם נאלצו לקבל את המציאות שנוצרה בלית ברירה. על קרקעותיה של הכנסייה רצות כבר כמה שנים בוועדות השונות תוכניות שבסופם של הליכים יביאו ליישובן בעוד אלפי ישראלים.

בהתקפה האמריקאית על בנימין נתניהו הציב את עצמו ממשל אובמה, לפחות בכל מה שקשור בפרויקט בגבעת המטוס, במקום קיצוני יותר מירדן, ששלטהבמקום עד 1967 , ומהרשות הפלסטינית,  המייחלת להקים בו את מדינתה.

2.

 לפני כתשעה חודשים חשפתי ב"מעריב" מסמך פנימי שהסתובב במשרד המשפטים תחת ההגדרה "טיוטה לדיון" ונכתב על ידי עו"ד יריב אבן חיים, הממונה על אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. זה היה מסמך נדיר בחומרתו, המודה, במילים אלה ואחרות, שלמדינת ישראל ולמערכת האכיפה שלה אין עניין, מוטיבציה או יכולת להתעסק עם שמירת החוק, ככל שהדבר נוגע לבדואים בנגב.

פרסום המסמך עורר אז סערה גדולה, ואבן חיים נאלץ לספק הסברים - מה שיכול להסביר את הדרך המקורית שמצא כדי להוציא לפני כמה שבועות, בתפוצה מצומצמת, את הטיוטה הבאה בתור. בנייר החדש, בדומה לקודם, פורש אבן חיים על פני עשרה עמודים שורה של עקרונות שניסח בתשובה לשאלה - מתי צריך לאכוף ומתי ניתן שלא לאכוף את החוק על בדואים שבונים את בתיהם בניגוד לחוק.

מיד עם תחילתו של הנייר מציין אבן חיים הערה מאוד לא שגרתית במסמכים מהסוג הזה. "יודגש", הוא כותב, "כי בשלב זה אין המדובר בעמדת משרד המשפטים אלא בהמלצות הח"מ". מעבר לשאלה איזה עניין יש למערכת בהשקפותיו הפרטיות והאישיות של פרקליט בכיר ולמה הן רלוונטיות בכלל, ההמלצות האישיות הללו של אבן חיים - שלכאורה לאיש במשרד המשפטים אין אחריות עליהן וכל אחד מוזמן להתנער מהן לפיכך - מסתובבות במערכת ומשמשות בסיס לדיונים בין משרד החקלאות, משרד המשפטים ומינהל מקרקעי ישראל.

בואו נתחיל בנתונים העובדתיים המעניינים שמביא המסמך. בנגב מתווספים מדי שנה, זאת לפי נתוני משרד הפנים, 1,500- 2,000 מבנים חדשים שלא כדין. לפי נתוני מינהלת תיאום האכיפה בדרום במשרד לביטחון הפנים (נתונים שהם פרי ניתוח תצלומי אוויר) נכון לשנת 2012היו ברחבי הנגב כ-40 מבנים בלתי חוקיים הממוקמים מחוץ ליישובים מסודרים, לא כולל מבנים בלתי חוקיים רבים שמפוזרים בתוך היישובים עצמם.

דוח השופט אליעזר גולדברג בנושא, שפורסם בשנת 2009 , קבע: "אכיפת החוק היא רנדומלית וכמעט אינה קיימת... ניתן לומר כי מדיניות האי-אכיפה התגבשה כדי דפוס קבוע משך כל השנים".אם לנתח את המסמך המדובר שעליו חתום האיש הכי בכיר בענייני אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, הרי שאכיפת החוק ממשיכה להיכשל באופן מבני ועל בסיס יומיומי".

"גם כיום האכיפה בשטח אינה מצליחה לתת מענה, אף לכל הבנייה החדשה הנעשית ברחבי הנגב בצווי הריסה מנהליים", כותב אבן חיים, "כל שכן אין בידי גורמי האכיפה לטפל בכל הבנייה הבלתי חוקית הוותיקה יותר שהיקפיה, כאמור, נותרו גדולים מאוד".

אבן חיים מרים ידיים. "בהינתן מגבלת משאבי האכיפה והיקפה הגדול של תופעת הבנייה הבלתי חוקית ברחבי הפזורה, עולה כי ממילא אין אפשרות מעשית לאכיפה מלאה של החוק ברחבי הפזורה...", הוא כותב.ומכיוון שהמציאות מלמדת שגורמי האכיפה לא מספיקים ואפילו לא מתקרבים להדביק את קצב הבנייה העבריינית, מציע הפרקליט הבכיר לאמץ כללי תיעדוף באכיפה. או במילים אחרות, לקבוע עקרונות שינסחו מתי חשוב להרוס בנייה בלתי חוקית ומתי לא כל כך חשוב לעשות את זה.

אבן חיים, לדוגמה, מוכן לוותר במקרים מסוימים על הריסה של מבנים חדשים, אם "יש נסיבות המפחיתות את מידת העניין לציבור", באכיפה. למי יש סיכוי לבנות בלי היתרים ולהמשיך לגור בבית הבלתי חוקי בזכות ה"נסיבות" הללו? למי שרק תיקן מבנה בלי אישור ולא הגדיל את שטחו; לזוג צעיר שבנה ליד אביו מבנה שאינו עולה על 50 מ"ר בתוך מקבץ קיים של מבנים; למי שבנה בית ראשון ואין לו בית מגורים אחר; למי שבנה בניגוד לחוק אך יש לו בעיות בריאות, "נסיבות אישיות מיוחדות", או יכולת להציג תרומה נאה ומיוחדת לחברה ולמדינה.

מן המסמך הזה עולה מסקנה עגומה. לבדואים שבנו לפני זמן רב בית בלתי חוקי אין כנראה יותר מדי סיבות לדאגה. אף אחד לא ייגע בהם. גם לבדואים שבנו ממש עכשיו יש דרכים לא מעטות לצאת מזה טוב. ומי שאינו בדואי? הוא כנראה בבעיה.

# # #

מדובר, כאמור, במסמך נדיר, חריג ויוצא דופן בחומרתו מכמה סיבות. הראשונה, משום שהוא מלמד שלמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל אין עניין לאכוף את החוק על הבדואים והיא מחפשת תירוצים לא לעשות את זה.השנייה, משום שהניסיון של מנהל מחלקת אכיפת דיני מקרקעין לברוח מאחריות למסמך הזה ולטעון כי מדובר בעמדתו האישית הוא משהו שלא יכול לעבור סתם כך בלי תגובה של הממונים עליו.

המכתב הזה יצא ממחשבו של אבן חיים, הוא מופץ כעמדתו של מנהל מחלקה בכיר בכל מקום רלוונטי והוא משמש בסיס לדיון.מישהו מעלה בדעתו שהיועץ המשפטי לממשלה יפיץ במערכת מסמכים המשקפים את עמדתו האישית? מישהו ראה פעם ניצב במשטרה שמפזר כך רעיונות פרטיים שלו לדרכי אכיפה? ובכלל, החלטה שלא לאכוף את החוק - האם לא מוטב שתתקבל על השולחן, בגלוי, לאור השמש, ולא במסמכים חסויים וסודיים שכאלה?

# # #

ועוד הערה אחת קטנה. שוו בנפשכם מה היה עולה בגורלו של פרקליט בכיר, מנהל מחלקה בדרגתו של אבן חיים, שהיה מוציא מסמך מעין זה וממליץ שלא לאכוף את החוק על בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון במקרים ומהסיבות שמועלות כאן, וגם מוסיף בראש המסמך שזו רק דעתו האישית. כמה זמן היה עובר עד ששרת המשפטים הייתה מראה לו את הדרך ללשכת התעסוקה? ?