הממסד יוצא מגדרו כדי לקיים את עצרות הזיכרון לרצח ראש הממשלה רבין כי נוח מאוד לכנס את כולם סביב נרטיב היסטורי שקרי, בלתי מכוון אלא לצרכים פוליטיים כיתתיים, אפילו צורמני מאוד.

הממסד הנוכחי מעוניין לרדת לעומקו של המעשה הנתעב, לסיבותיו ולנבור היטב בחממות הגידול שבהן צמח הרוצח ושותפיו. אחדות היא מילת הקסם המתקתקה, אך מאחוריה אין ולו שמץ של אמת היסטורית. הכל שטיפת מוח, ניסיונות למחוק את העובדות וליצור מציאות וירטואלית שלפיה ראש הממשלה בישראל נפל קורבן בידי בודד.

אין להשלים עם ההסתרה המכוונת הזו, עם שכתוב ההיסטוריה, אלא יש לומר בריש גלי, ללא חשש ומורא: רבין נרצח בגלל היותו ראש ממשלה המוביל מדיניות שהייתה מנוגדת לאידיאולוגיה הפונדמנטליסטית־משיחית של רבבות אנשים בישראל. הם הצליחו במעשיהם אף שהשליח נכלא.

יורשיו מסתובבים בינינו ומרימים ראש, מלאי גאווה על הצלחת שליחם לחסל כל את מי שזוהה עם אויב העם מספר אחת. כפי שמשפחת עמיר ובראשה יגאל עצמו, לא רק שאינה מצטערת על מה שבנם עשה, אלא יש בה חרטה על שמעשהו של הרוצח לא צלח שנתיים קודם, ברחבי הארץ התומכים מתרבים מיום ליום, מעצרת אחת לשנייה, משנה לשנה, עד כדי שהם נותני הטון ופטרוני סדר היום הציבורי.

חורשי המזימות, המוחות המעוותים של מצדדי הקונספירציה, אינם נחים לרגע. הם עובדים שעות נוספות, משליטים את אימתם על אלה המעזים להשמיע קול כנגדם או בעד מה שסימל רבין. היום הם אומרים זאת בקול רם, לא במחשכים ולא בחדרי חדרים שבהם הם מתכננים את הצעדים הבאים. אין להם ממה לחשוב כי הממסד עמם, שלטון החוק רופס, אפילו בלתי נראה ממש. וכשהאנרכיה שולטת ברחובות העיר והעיירה, כשהביטחון אבד, הגנגסטרים הופכים להיות מלכי מלכות הרשע.


תמונת ההסתה נגד הנשיא ריבלין. המסיתים נגד רבין ממשכים בדרכם.

מאורגנים במבנה היררכי ברור, הם מנצלים את הרוח הגבית הנושבת מכיוון הממסד או הארגונים המסונפים לו, הם משליטים טרור על כל קבוצה ואיש שאינם בדעתם. אנשים מיושבים החוששים לגורלם מחרישים, מתעלמים מהתגרויות ופרובוקציות שנועדו לדרדר את המצב לגרוע יותר ממה שהוא כיום. הם משוכנעים שככל שהפיצוץ יגיע מהר יותר, הגאולה תושיע את כולנו.

שום לקח לא נלמד וגם לא יילמד בעתיד הנראה לעין. מה טוב יותר להמחיש זאת באמצעות דברי הנשיא ראובן ריבלין בפתיחת מושב הכנסת. וכה אמר הנשיא מעל דוכן הנואמים בכנסת: ""חתיכת יהודון שקרן", "סוכן ערבים", "בוגד, נשיא של חיזבאללה" ו"לך תהיה נשיא בעזה, חנפן מסריח".

הוא הוסיף כי "את דברי הרפש שהוטחו בי בעקבות דברים שאמרתי באירועים שבהם השתתפתי, כל העם וכל נבחריו רואים ושומעים את הקולות", והדגיש כי כולם חשופים לנאצות אלה. "כולנו שווים בפני האלימות, והאלימות הזו לצערי לא עוצרת ברשתות החברתיות, כפי שהיא לא מכוונת רק לאנשי ציבור. היא נמצאת בתוכנו, היא נמצאת ברחובות. היא נמצאת בהפגנות. היא נמצאת בבתי הספר".

כן חברי, כן. הרי הנשיא מתאר, אחד לאחד, מה שקרה לפני רצח רבין, אך כולם סובבו את הראש לאחור כדי לומר לא ראינו. כולם סתמו את אוזניהם כדי לטעון לא שמענו. מי שזוכר את דברי הנואמים מעל המרפסת המפורסמת שבכיכר ציון בירושלים, המרפסת המזכירה נואמים אחרים מן ההיסטוריה הקרובה, לא יוכל להשלים לעולם עם הניסיון להטיל את האשם על אחרים. מי שהשתתף באותה העצרת, דם רבין על ידיו.

לא יישכח חלקם של אנשי דת ואינטלקטואלים שטופי שנאה יוקדת כלפי רבין ותעוזתו לנסות ולהגיע להסדרים עם הפלסטינים. פסקי הלכה, טקסי פולסא דנורא ומיני פסקי הלכה מופרכים ותלושים מן המציאות ליוו את רבין אל מותו. ורבים שמחו אך אצרו את שמחתם פנימה. אחרים לא הסתירו אותה ואמרו בגלוי "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". הם ממשיכים בדרכם, אך עוצמת פעילותם ותעוזתם הרקיעה מאז שחקים.

איננו זקוקים להצגות ולטקסי זיכרון מאולצים, בלתי מכובדים בעליל, שבהם נוטלים חלק אותם אלה אשר אז היו בין מובילי הקו הפשיסטי־לאומני. מוטב לומר את האמת. אין צורך בתשלום מס שפתיים. שבענו עד מעל לראש.

: הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי