אחת לשנה בתקופה זו, אנו נוהגים לציין את יום השנה לליל הבדולח, יריית הפתיחה למתקפה אלימה על יהודים, שבדיעבד בישרה על השואה העומדת בפתח. מדי שנה אנו חוזרים ושואלים את עצמנו, מה צריך היה לעשות אחרת באותו הרגע. בעודנו חושבים על ליל הבדולח, עלינו להביט על האלימות שהשתוללה בקיץ האחרון כלפי קהילות יהודיות באירופה ולהפיק את הלקחים הנכונים לעת הזו.
למען הסר ספק, באירופה הדמוקרטית של היום אין סכנה שתתרחש שואה נוספת. עם זאת, אין להסיק מכך שהשוואות לליל הבדולח אינן תקפות. בקיץ האחרון היינו עדים לרטוריקה אנטישמית, בעקבותיה התרחשו מתקפות על יהודים, בתי כנסת, חנויות בבעלות יהודים ומוסדות יהודיים, בצרפת, גרמניה ומדינות אחרות באירופה. לא ניתן להתעלם מקווי הדמיון. ודאי נכונים הדברים בתקופה זו של חוסר ביטחון ופחד מענידת סמלים יהודים, השורר בקרב חברי הקהילות היהודיות באירופה.
שני בתי כנסת הותקפו במהלך הפגנות אנטי-ישראליות בפריז בקיץ האחרון. באחד המקרים נלכדו כ-200 יהודים בתוך המבנה, שעה שהמון חמוש באלות ניסה להתפרץ פנימה. רוג'ר קוקיירמן, העומד בראש הקהילה היהודית בצרפת, עמד על הקשר במפורש: "זה הזכיר את ליל הבדולח בגרמניה ב-1938". 
נראה שהאנטישמיות מעולם לא עזבה את אירופה. צילום: רויטרס
בגרמניה, שבה ההמון שאג "יהודים לגז" בהפגנות אנטי-ישראליות והשליך בקבוקי תבערה לעבר בתי כנסת, אמר דיטר גראומן, ראש העצרת היהודית-גרמנית: "אלו הזמנים הגרועים ביותר מאז התקופה הנאצית". הארגון לביטחון הקהילה היהודית בבריטניה (CST) ציין כי ביולי 2014 נרשם מספר התקריות האנטישמיות הגבוה ביותר בחודש אחד, מאז החלו לאסוף נתונים בארגון.
ליל הבדולח השליט טרור ופחד בקרב יהודי אירופה וכך גם היום - שנאה אנטישמית זורעת טרור ופחד בקרב היהודים. הפחד והאימה אינם תוצאה של לילה אחד, כי אם תוצאה של הצטברות אירועים. במהלך מבצע צוק איתן בקיץ האחרון, כמו גם במהלך עופרת יצוקה ב-2009, דיווחה הליגה נגד השמצה על רטוריקה אנטישמית ותקריות נגד יהודים, על רקע העימות בין ישראל וחמאס.
היינו עדים להסתה לאלימות, לדמוניזציה של היהודים ומדינת ישראל, לעלילות דם ולתעמולה אנטישמית מסוגים שונים. לעתים קרובות מדי הובילו מילים לתקיפות ולהשחתת רכוש יהודי. תקיפות אלו הן שגרמו לציבור גדול מאוד בקרב יהודי אירופה שלא להרגיש עוד נוח לנהל חיים יהודיים גלויים ופתוחים.
נראה שהאנטישמיות מעולם לא עזבה את אירופה, אך המעבר מרטוריקה לאלימות ממש, לרבות מקרי הרצח בבית הספר היהודי בטולוז ובמוזיאון היהודי בבריסל, גרמו לשינוי עמוק בתחושת הביטחון בקרב הקהילות היהודיות באירופה. אם האנטישמים ימשיכו בדרכם והאדישות הכללית בקרב הציבור האירופי תגבר על הכוונות הטובות של מנהיגיו, אזי לקהילות היהודיות צפוי עתיד קודר: התבדלות קהילתית, הימנעות של יחידים מחיי קהילה יהודיים, או לחלופין הגירה.
המילים "לעולם לא עוד" בעינן עומדות. לא תהיה שואה נוספת. כעת עלינו ללמוד את הלקחים ההיסטוריים לא כדי למנוע משואה נוספת להתרחש, אלא כדי למנוע אסון מסוג אחר: טרוריזציה של יהודי אירופה שתביא אותם לכדי קיום מתוך פחד תמידי.
הכותב הוא המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה