בית המשפט העליון ביטל היום (ב') סעיף בחוק למניעת הסתננות הקובע כי ניתן לעצור מסתננים לתקופה של שלוש שנים ללא משפט. העליון, בראשות הנשיא אשר גרוניס, פסק כי מדובר בסעיף שאינו חוקתי היות והוא מתנגש עם "חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו". 

כל תשעת השופטים שישבו בהרכב סברו כי סעיף 30 א' סותר את החוק, ושמונה מהשופטים הסכימו כי יש לבטל אותו. השופט ניל הנדל היה היחיד שסבר כי יש לבטל רק תת סעיף מתוכו. בית המשפט קבע גם כי כל צווי הגירוש והמשמורת שהוצאו מכוח החוק ייבחנו לפי סעיפים 13(ב) ו-13א(ג) לחוק הכניסה לישראל.

יישום התיקון לחוק החל בחודש יוני 2012. על פי הנתונים שמסרה המדינה מוחזקים כ-1,630 איש במתקן סהרונים, מתוכם 1,416 גברים, 203 נשים ו-11 קטינים. 338 גברים נוספים מוחזקים במתקן קציעות.

קבוצת העותרים, שכללה חמישה מהמסתננים וחמישה ארגוני זכויות אדם, טענו כי תכליתו היחידה של התיקון היא הרתעת מסתננים, אשר סותרת את העיקרון הבסיסי לפיו אין מעצר מנהלי של שוהה ללא היתר, כאשר אין מתקיים הליך גירוש אפקטיבי.  


העליון פסק לטובת המסתננים. צילום: פלאש 90

"השופטים בירושלים, הכאב בדרום תל אביב"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר על הפסיקה: "אני נחוש להמשיך ולהוביל את פעולות הממשלה לטיפול בתופעת ההסתננות. בזמן שמדינות רבות בעולם מתמודדות עם התופעה, אנחנו בלמנו אותה. תוצאה זאת הושגה בזכות מכלול אמצעים שנקטנו ובהם הקמת גדר הגבול בדרום".

נתניהו הוסיף: "לצד כיבוד החלטת בג"צ אני מתכוון למצוא יחד עם שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה דרכים שיתיישבו עם פסיקת בג"צ ויאפשרו את מימוש המדיניות הנחושה שלנו".

שרת המשפטים, יו"ר התנועה ציפי לבני, מגנה על פסיקת בג"צ שפסלה את חוקיות מעצרם של מסתנני עבודה לתקופה של עד שלוש שנים ומדגישה את התנגדותה למתקפה שחווה בית המשפט מהצד הימני של המערכת הפוליטית בעקבותיה: "בבעיית המסתננים הבלתי חוקיים צריך לטפל בכלים חוקתיים, ועל בג"צ צריך להגן מפני ניסיונות בלתי ראויים להחלישו . בדמוקרטיה מותר לחלוק ולמתוח ביקורת עניינית על החלטות בג"צ, אבל לא להשתלח ולהתלהם בו באופן שפוגע במעמדו המיוחד והחיוני במשטר דמוקרטי".

השרה לבני הוסיפה כי לא תאפשר לתוקפי בג"צ בימין כל פתח ליוזמות חקיקה חדשות שיפגעו במעמדו: "עלינו ללמוד את פסיקת בית המשפט ולמצוא פתרונות לבעיית המסתננים שיעמדו במבחני החוקתיות. אני אתנגד לכל ניסיון לנצל את הפסיקה כדי להחליש את בית המשפט".

בימין תקפו את ההחלטה. יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, וממובילות המאבק לגירוש המסתננים ממדינות אפריקה, ח"כ מירי רגב (הליכוד), כיבדה את ההחלטה, אך מתחה ביקורת: "יש שופטים בירושלים, אבל הכאב הוא בדרום תל אביב".


נתניהו. צילום: מרק ישראל סלם

"זו החלטה מנותקת ממה שקורה בשטח. זה יום עצוב לתושבי דרום תל אביב. בית המשפט העליון גזר עליהם לחיות חיי פחד וחשש. העליון בהחלטתו נתן תעודת כשרות לתופעת ההסתננות. כל מאמצי המדינה שהופנו נגד התגברות זרימת המסתננים ארצה הופכים מיותרים לאור ההחלטה הזו".

יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד), ממובילי המאבק בכנסת הקודמת באקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, מתח גם הוא ביקורת חריפה על ההחלטה וכינה את הפסיקה 'מטורפת': "בית המשפט העליון שבר היום שיא חדש של הפקרות בהחלטה מטורפת אשר תהפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל מהגריה. הכנסת חייבת לשוב ולחוקק את החוק, ולשים סוף לאקטיביזם של בג"צ הנעשה בחוסר סמכות מוחלט".

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, תקפה בחריפות את בג"צ: "בית המשפט העליון ביטל למעשה את חומת ההגנה שהקימה הכנסת מפני נחשולי מהגרי העבודה, ובכך פרץ בשנית את גבולות המדינה".

"ביטול החוק היום מעמיד את מדינת ישראל בפני גלים של מהגרי עבודה מאפריקה שימשיכו לפגוע דווקא בשכבות החלשות. בית המשפט פגע היום פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, כאשר החליט למחוק את מעמדה של הכנסת כרשות המחוקקת. אנו לומדים את ההחלטה לעומק ונפעל בכל האמצעים החוקתיים העומדים לרשותנו על מנת לרסנו". 

בשמאל, לעומת זאת בירכו. ח"כ ד"ר נחמן שי (העבודה) אמר: "בית המשפט העליון החזיר את הצבע האדום ללחייה של מדינת ישראל. החלטה זו מחייבת את ישראל לכבד זכויות אדם. צריך אמנם לטפל בהסתננות לישראל ולמנוע אותה, אולם כל מאבק כזה צריך להיעשות מתוך שמירה מרבית על זכויותיהם של האנשים".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר: "בג"צ פסל פה אחד את המעצר המינהלי לאנשים שחטאם היחיד הוא שברחו על נפשם לישראל מזוועות של מלחמות אזרחים ופשעי השמדת עם. פליטים ומבקשי מקלט אינם עבריינים. הגיע הזמן להפסיק להפריח ססמאות ריקות של שנאה, לקבוע תכנית שיקום מיידית לשכונות הדרום ולהתייחס למבקשי המקלט כבני אדם".