בגיל 93 הרב עובדיה יוסף הציג לראווה קורות חיים בעלי הספק מרשים באופן יוצא דופן. הוא נולד בספטמבר 1920, בן בכור, וכשהיה בן ארבע עלתה משפחתו מבגדד לישראל. את לימודיו התורניים הראשונים עשה בישיבת "פורת יוסף", מוסד ספרדי-תורני בעל שם. הוא נשא לאישה את הרבנית מרגלית, בתו של הרב אברהם פטאל, וכבר בגיל 20 הוסמך לרבנות ודיינות ושימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. ב-1947 עבר לכהן כאב בית הדין במצרים, תפקיד שממנו התפטר כעבור שנתיים בלבד.

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, שם החלו להיראות ניצני עצמאותו ההלכתית בפסיקותיו. ב-1958 מונה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים וב-1965 עבר לכהן כחבר בית הדין הרבני הגדול. שלוש שנים מאוחר יותר נבחר לכהן כרב הראשי של תל אביב, וב-1972 נבחר לשמש כראשון לציון לצדו של הרב האשכנזי הראשי, הרב שלמה גורן. הוא מילא את התפקיד עד לשנת 1983, אז הופסקה כהונתו בעקבות חוק שקצב את כהונת הרבנים הראשיים לעשר שנים, במטרה להדיחו.


מצבו של הרב הכניס לסוכות אווירה של יום הדין, יום כיפור. צילום: מרק ישראל סלם 

לא פחות מ-12 ספרים תורניים חיבר הרב, חלקם בעלי כרכים רבים. תשעה ספרים נוספים שיצאו לאור שלא על ידיו מרכזים פסקים או דרשות מפיו. החיבור התורני הבולט ביותר שכתב הוא שו"ת "יביע אומר" המכיל כרכים רבים, ובהם שאלות ותשובות רבות בנושאים הלכתיים, שעליו קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית ופרס ישראל. חיבור תורני בולט אחר הוא "יחווה דעת", המכיל שאלות ותשובות הלכתיות בנושאים אקטואליים.

הרב עובדיה יוסף כבר הבטיח את מקומו בדברי ימי עם ישראל כאחד מהרבנים ופוסקי ההלכה הגדולים במאה השנים האחרונות. את גאונותו, שקדנותו ושליטתו ברזי התורה קשה לתאר במילים. מיליונים רבים של טקסטים הלכתיים שאליהם נחשף במהלך השנים לא הפריעו לו להישאר צלול ומפוקס בבואו לחבר פסק הלכה חדש, או לענות על שאלה הלכתית מורכבת.

תושב ירושלים סיפר ל"סופהשבוע" את הסיפור הבא, שהתרחש לפני 40 שנה לנגד עיניו בחנות הספרים "שטיצברג", ששכנה בשכונת מאה שערים בירושלים. "שטיצברג" מכרה ספרים חדשים לצד ספרים עתיקים שהגיעו ממקורות רבים ועסקו בהלכה, בשאלות ותשובות ובפירושים לתלמוד הבבלי והירושלמי. הרב, אז רבה של העיר תל אביב, נהג להגיע לחנות מעת לעת כשהוא מלווה בעוזרו. המטרה הייתה להעשיר את הספרייה התורנית הפרטית בביתו, שכבר אז מנתה אלפי ספרים.

עוזרו היה מטפס על הסולם אל אצטבאות הספרים העתיקים, ומתחיל להקריא את כל שמותיהם של מאות הספרים שבחנות באותה עת, מדף אחר מדף. הרב הקשיב לשמות הספרים וידע מיד אם הוא מחזיק את הספר בביתו או לא. את הספרים החדשים שאיתר היה ממהר לרכוש, לשנן וללמוד, כדי להגיע לשליטה מלאה ברובדי התורה, ההלכה והתלמוד השונים.

גם התוכנית "עשה לך רב" המיתולוגית ששודרה בשנות ה-80 בקול ישראל, סיפקה דוגמה מצוינת לכישרונו התורני יוצא הדופן של הרב. התוכנית אפשרה למאזינים מכל רחבי הארץ להפנות שאלות בעניינים הלכתיים שונים, ובפרק מיוחד ששודר לרגל יום כיפור ממוסד הרב קוק (ניתן להאזין לו בארכיון אתר האינטרנט של רשת ב') השיב הרב בשידור חי על שאלות. לכל שאלה הקדיש הרב דקות ספורות, ובכל זאת ניתן לשמוע את כמות המקורות העצומה, שמתוכם גזר את תשובתו ואליהם הפנה את השומעים תוך כדי שיחה.

חתול לבן, חתול שחור

כהונתו בתפקיד הרב הראשי לישראל התאפיינה גם ביחסים רעועים עם עמיתו האשכנזי, הרב שלמה גורן. היחסים המתוחים שמתקיימים באופן קבוע בין לשכות הרבנים הראשיים התעצמו לאור העובדה שמדובר היה בצמד רבנים דומיננטי ועם סמכות הלכתית מן המעלה הראשונה.


הצלחתה של ש"ס תלויה בעיקר בזכות קסמו של הרב. צילום: פלאש 90

סיפור שיכול להעיד על היחסים בין השניים ועל ההומור המקורי של הרב עובדיה התרחש כאשר אדם הגיע אליו ובפיו שאלה מקורית: "יש לי חתול", אמר האיש, "שאחרי שהוא אוכל בשר אוהב לעוט על קופסת גבינה. האם אני צריך לאפשר זאת או לחייב אותו להמתין שש שעות בין בשר לחלב?". הרב עובדיה האזין לשאלה ההזויה ושאל, "באיזה צבע החתול?". "לבן", ענה האיש. "אם כך", אמר הרב, משועשע, "תיגש לרב גורן עם השאלה, זה באחריות שלו".

סיפור נוסף שמתאר את עוצמת היריבות ביניהם התרחש בשנים האחרונות, כאשר אישיות רבנית מוכרת ביותר עמדה בפני הצבעה גורלית וחורצת קריירה. עקב העובדה שקולות חברי הוועדה שדנה בנושא היו כמעט שקולים, היה משקל מכריע לשאלה כיצד יורה הרב יוסף לנציגי ש"ס להצביע. לחצים שונים ומשונים הופעלו על בית הרב, ובלילה שלפני ההצבעה הגיעה האישיות התורנית לביתו על מנת לבקש את עזרתו.

המשפט שנאמר לרב היה, "מנסים לעשות לי את מה שעשה לך הרב גורן". מקורביו של הרב יוסף מספרים כי חמתו בערה בו, והאישיות לא הייתה צריכה להוסיף עוד מילה מיותרת: הוא מיהר להורות לנציגיו להצביע בעד האיש.

פעילותו של הרב יוסף להקמת ש"ס החלה לקראת הבחירות לכנסת ה-11 ב-1984. אז הוקמה מועצת חכמי התורה של המפלגה, שבראשה עמד לאורך כל השנים. הסיעה זכתה בארבעה מנדטים ובבחירות שלאחר מכן הגדילה את כוחה לשישה מנדטים, הישג שעליו שמרה גם בכנסת ה-13. בכנסת ה-14 זכתה המפלגה בעשרה מנדטים ולשיאה הגיעה בבחירות לכנסת ה-15, אז זכתה ב-17 מנדטים על רקע פרשת אריה דרעי. מאז ועד היום שומרת הסיעה על הישגים לא מבוטלים בבחירות, בעיקר בזכות קסמו של הרב המככב בכל הקמפיינים שמנהלת המפלגה במישור הארצי והמוניציפלי, וכן במערכות אחרות כבחירות לרבנות הראשית לישראל.

לאורך השנים היו לש"ס שלושה יושבי ראש, אבל כולם יודעים כי היו"ר האמיתי נמצא בכלל ברחוב הקבלן 45. על פיו של הרב עובדיה התקבלו כל ההחלטות המשמעותיות בתנועה, שהייתה שותפה במרבית ממשלות ישראל ונהנתה ממערכת הקשרים העניפה של הרב עם ראשי המדינה.

בהובלת הרב התמקדה ש"ס בטענות על הדרת מזרחים ודגלה בססמה "להחזיר עטרה ליושנה". התנועה פנתה ללב הציבור המזרחי, שבתמורה העניק לה את קולו - וכוח פוליטי רב. הרב עובדיה רואה בש"ס את המנוף הפוליטי שבאמצעותו ניתן להנחיל את מורשת היהדות הספרדית בכל רחבי הארץ לבני עדות המזרח ולשמר את ההגמוניה הספרדית באמצעות מינוי רבנים ספרדים לתפקידי מפתח ברבנויות, המועצות הדתיות ובתי הדין.

את החיבור שלו לציבור הישראלי שקבע את דעת הקהל כלפיו, לטוב או לרע, השיג הרב גם באמצעות החשיפה האדירה לשיעורו השבועי שניתן בכל מוצאי שבת. בתחילה בבית הכנסת "היזדים" בשכונת הבוכרים בירושלים, ולאחר מכן בבית הכנסת שבבניין מגוריו. התוכנית הועברה מדי שבוע באמצעות לוויין לנקודות שידור רבות בארץ ובעולם.

במקביל, הכתבים לענייני חרדים למדו שבמוצאי שבת מיוצר עבורם אייטם כמעט בכל שבוע, בעיקר בזכות התייחסויותיו לנושאים אקטואליים והשפה העממית שבה הותקפו מעת לעת גורמים בציבוריות הישראלית שהרב עובדיה התנגד לדעתם, או שחשב כי הם פועלים נגד האינטרסים של היהדות כפי שהבינם. בין השאר היו אלו שולמית אלוני, יוסי שריד, אריאל שרון ואחרים שטעמו את נחת זרועו. חשוב לציין שהרב עובדיה, בניגוד למנהיגים חרדים אחרים, דאג להתעדכן באקטואליה היומית בישראל, בין השאר באמצעות האזנה לחדשות ברדיו ובקריאת עיתונים.


השיג את החיבור לציבור הישראלי בזכות הדרשה השבועית. צילום: פלאש 90

"נר האלוהים טרם יכבה"

קשה מאוד לסקור בקצרה את עשייתו של הרב עובדיה יוסף. כבר בחייו נכתבו על אודותיו לא פחות מ-11 ספרים וביוגרפיות, חלקן של הוצאות הספרים המובילות, אך ניתן לומר כי מורשתו העיקרית היא משנתו ההלכתית הדוגלת ב"כוחא דהיתרא" ובפתרונות הלכתיים מורכבים למציאות החיים המודרנית, בנושאים כמו "היתר מכירה", גיורי צה"ל, החזרת שטחים ועוד, לצד פעילותו להקמת הזרוע הפוליטית של ש"ס, שאחראית על אימפריית מוסדות החינוך והתרבות התורנית ברחבי הארץ, ובמרכזם רשת "אל המעיין".

מעבר לזאת, הרב עובדיה יוסף החזיר את הכבוד ליהדות הספרדית ובעיקר לגורמים החרדים- ספרדיים, שנאבקו על הכרה ביכולתם התורנית ועל שוויון מול הציבור החרדי-אשכנזי.

זה הטקסט שנכתב עליו כבר בשנת תשט"ו על ידי חברי ועדת פרס הרב קוק, שבו זכה על ספרו "יביע אומר" חלק א': "רגילים לחשוב שהתורה הלכה ונידלדלה מהעדה הספרדית, ירד קרנה, פנה זיווה הדרה וכבודה, ולא היא, נר האלוהים טרם יכבה בין אחינו הספרדים, וכפעם בפעם אנו פוגשים אותם ביצירות ספרותיות תורניות. מהמעולה והחשוב שביצירות אלה הוא הספר שלפנינו ‘יביע אומר'. צעיר לימים הוא המחבר, וכבר נתפרסם לגדול בתורה, וכבר הספיק לשמש לראב"ד בקהיר שבמצרים, ואחר כך חבר בית הדין בפתח תקווה... מיוחד במינו הוא מחברנו, בבקיאותו המפליאה, לכל פרט ולכל קו מהעניין הוא מביא המון מקורות מהראשונים והאחרונים, וכל ספרי השו"ת בין של הספרדים ובין של האשכנזים גלויים ופתוחים לפניו".

בחודשים האחרונים ניכרה הרעה במצבו של הרב, שנכנס ויצא מבית החולים, מה שגרם לו להפסיק את לימודיו התורניים שמתקיימים לאורך רוב שעות היממה. אין ספק שההפרעה ביכולתו ללמוד הביאה גם להרעה פיזית של ממש במצבו הבריאותי.

ביטוי מתועד לכך ניתן במפגש בין הרב יוסף לרב חיים פנחס שיינברג ז"ל, רב חרדי-ליטאי חשוב בעולם החרדי, אשר הגיע לבקרו לפני שנים אחדות. השיחה בין השניים הגיעה למצבו של הרב עובדיה יוסף, שסבל באותה תקופה מכאבי גב קשים. הרב יוסף נשנק בבכי ואמר לרב שיינברג: "שהרב יתפלל עלי, שה' יעזור שאוכל ללמוד תורה. כל הזמן כואב, לא יכול להתפלל, לא יכול ללמוד", אמר הרב והוסיף: "אני בוכה על העוונות שלי, אין ייסורים בלי עוונות".

* הכתבה פורסמה לראשונה בגליון סוכות של סופהשבוע