אם עד כה נצרב בתודעה הלאומית קו בר-לב המיתולוגי שקרס במלחמת יום כיפור, מעתה יש לנו גם "תוכנית בר-לב". השבוע פרסם חבר הכנסת החדש מהעבודה, עמר בר-לב, את תוכניתו ליוזמה מדינית ישראלית, שעיקרה מדינה פלסטינית מפורזת תמורת הבטחת צביונה הציוני, היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. לפי בר-לב, יש להעביר כ-95% משטחי יהודה ושומרון למדינה פלסטינית במחיר פינוי כ-100 אלף תושבים יהודים.

"ישראל מצויה בתרדמת ומציאת פתרון מדיני לסכסוך כמעט לא עולה על סדר היום הציבורי", אומר בר-לב בראיון ל"סופהשבוע". "הרדידות בדיון בנושא, או באין-דיון, פועלת לטובת הימין. הכוונה שלי היא לבוא ולהציג מה אפשר לעשות, כשזה תלוי רק בנו ולא באחרים. מאז ומתמיד הציונות הובילה ולא הובלה ולא נגררה. ממדינה שארה"ב מביאה אותה בכוח לשולחן המו"מ, מעתה עלינו להחליט על צעדינו".

"כעת מתנהל מו"מ חשאי שעלול בהמשך להתפוצץ, וסיכוי נמוך שהוא יצליח. אם המצב הנוכחי יימשך, נגיע לאובדן הציונות ולרוב ערבי במדינת ישראל, שמשמעו אובדן המדינה היהודית. לכן עלינו להבהיר מראש, שכל הצדדים יידעו, שאם ייכשל המו"מ נממש את מטרת העל שלנו".

אתה מציע שננקוט מהלכים חד-צדדיים?
"אני לא משתמש במילה חד-צדדי. זה, בעצם, מה שאריק שרון עשה ואני לא מציע לנהוג כך. אנחנו במו"מ ורוצים שהוא יצליח, אבל אומרים מראש שאם ייכשל, נפעל כרצוננו. אני מקווה שזה יביא ללחץ בינלאומי על הפלסטינים להתפשר ולהגיע להסדר מלא".

אתה מציע שנפנה את בקעת הירדן, אבל נחכור מהם רצועה שבעזרתה נקיף אותם. חנאן עשראווי הודיעה מפורשות שהם לא יהיו מוכנים להסדר שיביא לכך שהם יהיו מוקפים מכל הצדדים על ידינו.
"הם יכולים להגיד כל דבר. זה בסדר. אנחנו במו"מ. אני מדבר בסך הכל על פס באורך של ק"מ עד שלושה לאורך הירדן שנחכור מהם בשטח שיהיה שלהם. לא רק זאת. הם יוכלו לחכור מאיתנו שטחים. כיוון שאין להם שדה תעופה בינלאומי, הם יוכלו לחבור אלינו בשדה התעופה בנבטים, כפי שיש בז'נבה שדה תעופה משותף לשוויץ ולצרפת".

אינני בטוח שניתן להעתיק לכאן את דגם ז'נבה. שם מדובר על שתי מדינות ידידותיות זו לזו, אצלנו יוכל לבוא מטורף פלסטיני ולפוצץ הכל.
"עזוב, מטורפים עלולים לצוץ בכל מקום. די אם ניזכר במטורפים שנכנסו במגדלי תאומים. מטורפים הם חלק מהעניין. אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים. לכן, אם הם ירצו, הם יוכלו, לבד מנבטים, להשתתף בחווה סולארית בנגב, או גם לפעול בנמל חיפה. אפשר גם להעביר גשר בין עזה לחברון שיעבור בשטחנו, אבל יהיה בריבונות שלהם".


בר-לב, "מטורפים עלולים לצוץ בכל מקום". צילום: אריאל בשור

הפלסטינים יסכימו שנפקח על הנשק שלהם?
"לא תהיה להם ברירה. זה יהיה קו אדום מבחינתנו. בעיני כל מה שקשור בביטחון זה קו אדום, לרבות שליטה אווירית בגדה המערבית, ושלא יהיה להם חיל אוויר. אם פירוז, אז פירוז, בלי טנקים ובלי נשק כבד".

נראה לי שנגד הצעתך יקומו לא רק רבים מתוכנו, אלא גם מתוכם.
"אני יודע לשחק את הצד שלי ומבין שעלי להגדיר מה חשוב לי. אז אם הם לא יסכימו, יהיה הסכם ביניים חד-צדדי. עם הסדר כזה נוכל להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית עוד 500 שנה והם יתייבשו. אם הם לא ירצו להתייבש, הם יתפשרו".

וגושי ההתיישבות? 
"הם יישארו בידינו. כיום חיים ביהודה ושומרון 350 אלף יהודים ולא ניתן להתעלם מכך. אם יישארו שם גושי ההתיישבות, שני-שלישים מהמתיישבים יישארו במקומם. שני הצדדים יצטרכו לוותר. ככל שזה יכאב, זה מה שצריך לעשות".

יש להידבר עם ממשלת חמאס בעזה?
"אם בעבר הלא רחוק צידדתי בהידברות עם כל מי שמוכן לדבר איתנו - כולל חמאס, שאגב לא מפחיד אותי - היום ברור לי שאם נעשה כן, נכרות את הענף שעליו יושב אבו מאזן. יש לצפות לכך שהסדר עם הפלסטינים ימוטט בטווח הרחוק את חמאס".

"איזה שטיח, איזה נסיך"

עמר בר-לב הוא בנו של חיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני ומפקד חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. הוא בן הרמטכ"ל השלישי בכנסת, אחרי יעל דיין ודליה רבין. בצעירותו היה נוכח ב-20 בנובמבר 77' במעמד ההיסטורי שבו נאם נשיא מצרים, אנואר סאדאת, מעל בימת הכנסת. "אף פעם לא היינו משפחה של טקסים וחגיגות", הוא מעיר. "זה היה די יוצא דופן שאבא הזמין אותנו לאותו מעמד בלתי נשכח. כשעליתי לפני קצת יותר מחצי שנה על הדוכן במליאה, להישבע אמונים, המעמד ההוא עבר לי בראש".

אז, בשנות ה-70, כשאביך התמנה לשר המסחר והתעשייה ולאחר מכן נבחר לכנסת, חשבת שתלך בעקבותיו אל הפוליטיקה?
"בכלל בכלל לא, זה משהו שבא עם השנים והתבשל לו אי שם ברקע, כשתמיד היה תירוץ למה לא. היו תקופות, כמו אחרי אוסלו, כשהכל נראה היה נפלא, אז שאלתי את עצמי בשביל מה. בתקופות אחרות תמי אשתי ואני אמרנו שנחכה שהילדים יגדלו, נסיים לשלם את המשכנתה, למה למהר. אבל לקראת הבחירות הקודמות הבנתי שאי אפשר לחכות יותר. כן, הגיל, אם כי אף פעם לא מאוחר, כשהדוגמה לכך היא הנשיא שמעון פרס".

שהקשר שלך אליו הוא לא מאתמול.
"מה אתה יודע. אני זוכר את עצמי לקראת הבחירות, לפני כ-30 שנה, כשגרתי באילת בתקופה האגרונומית שלי, עובר מבית לבית, דופק על דלתות ומחלק פלאיירים למען בחירתו של פרס".

הוא בן 60, אל"מ במילואים. בעל תואר ראשון באגרונומיה ותואר שני ביחסים בינלאומיים ובאסטרטגיה. ממייסדי שלום עכשיו. היה מהמפקדים בפריצה למלון "סבוי" ובמבצע יונתן, גם בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300. מפקד סיירת מטכ"ל ומח"ט הבקעה. באזרחות הקים את תנועת ההתנדבות "אחרַי!" ונבחר להדליק מטעמה משואה ביום העצמאות ה-63. לפני היבחרו לכנסת ייסד וניהל חברת היי־טק בתחום רפואי.

ערב הבחירות האחרונות קפץ בר-לב על העגלה ברגע האחרון. הוא מזים השערה שלפיה הוזמן לשמש כביטחוניסט ברשימת העבודה לכנסת. "באתי מבלי שאף אחד חיכה לי", הוא מציין.

כ"נסיך", בנו של מי שהיה מזכ"ל העבודה, פרשו בפניך שטיח בדרך לכנסת?
"איזה שטיח, איזה נסיך. צעירי העבודה לא הכירו אותי והתרוצצתי בין סניפי המפלגה כאילו אין מחר".

נהנית?
"מאוד! זה היה שינוי בשבילי וכל שינוי הוא מבורך. כספורטאי טריאתלון, אם תשאל אותי לאחר שחייה של 500 מטר אם אני נהנה, לא בטוח שאשיב בחיוב, אבל שוחים. גם בכנסת".

מבין נאומי הבכורה של 48 הח"כים החדשים, נאומו של בר-לב היה לא שגרתי. הוא פתח את דבריו באזכור אחיו הלוחמים שנפלו בקרבות ובמבצעים, וציטט את דברי המשוררת רחל: "במפנה הדרך, בערוב היום/ יקיפוני חרש, ילווני דום", המוטבעים בחדר הזיכרון של סיירת מטכ"ל. "זה מבטא את תחושת המחויבות שהביאה אותי לכנסת", אומר בר-לב. "לעזוב את חיי הנוחות המספקים שהיו לי".

כעת הוא עסוק בפריעת שטרות אותו נאום. בעקבות דבריו הוא חבר הוועדה בנושא השוויון בנטל. "זאת הזדמנות היסטורית לחולל שינוי, אבל מי שמצפה לשוויון מלא - תמים", מציין בר-לב ומסנגר על שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, יורשו בפיקוד על סיירת מטכ"ל, שיש הטוענים נגדו שהוא נוטה לעשות הנחות לחרדים.


צעירי העבודה לא הכירו אותי והתרוצצתי בין סניפי המפלגה". צילום: אריאל בשור

"לאחר שיש עתיד הפכו את הנושא למאבק ראש בראש נגד החרדים, בוודאי שזה גרם לנסיגה בנכונות שלהם לשרת בצה"ל. זאת, לאחר שאנחנו ב'אחרי!' הצלחנו לחדור לעולם החרדי ולהביא משם בני נוער לא רק להתגייס, אלא גם ליחידות קרביות".

והמסקנה?
"ההליכה עם הראש בקיר, גם אם היא צודקת, תסתיים בכך שהראש יפגוש את הקיר".

כאופוזיציונר, זה מה שעושה בכנסת ח"כ בר-לב. כלומר, מדבר. "הדבר לא קל לאחד כמוני שהגיע אליה בגיל די מבוגר מעולם העשייה המוכחת, לאחר שהוביל בתחומים שונים", הוא מודה.

זה מתסכל?
"לא. ידעתי לאן אני הולך והרחתי שנשב באופוזיציה. היה לי ברור שהכנסת היא מקום שתוצאות המעשים בו נמדדות על פני פרק זמן ארוך. אכן, גם כשאני מגיש הצעת חוק אין לי הרגשה מיידית של וואו, עשיתי משהו".

"לגמור עם הסיוט הזה"

הביטחוניסט בר-לב, שבנושא האיראני מצדד במהלכיו של עמיתו מהסיירת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכהן בוועדת החוץ והביטחון, אבל פעיל בכנסת, בין בהצעות חוק, בין בשדולות, בעיקר במישור החברתי. הוא דואג שם למיעוטים. "כשאני מביט מחלון הבית שלי, בכוכב יאיר, אני רואה את טייבה ולא חש בנוח מול התשתיות שם. חייבים לצמצם את הפערים".

כיו"ר השדולה בכנסת למען צורכי הבדואים, האם אנחנו הולכים ומאבדים אוכלוסייה זאת?
"אכן, התחושה היא שהם הולכים ומתרחקים מאיתנו. כאן יש לעשות משהו. אם נמנע שם תחושת קיפוח, השסע ההולך וגדל יצטמצם. הרי לא קשה להבחין באפליה כשעוברים ביישובים שלהם. ככל שהתרחקותם מאיתנו נראית לעין, עדיין אפשר להפוך את הגלגל".

בר-לב, מהטיפוסים שעליהם מצביעים כמלח הארץ, ראה את הצטמצמות ייצוג הקיבוצים והמושבים בכנסת ונטל על עצמו להיות בה יו"ר השדולה החקלאית. "אומנם אני לא חקלאי, חוץ מהתקופה הקצרה שעבדתי כאגרונום והיה לי קשר אמיתי עם הקרקע, אבל כמי ששירת בצבא עם חבר'ה מהמגזר הזה ומעריך את תרומתו למדינה, הבנתי שמישהו חייב לפעול למענו".

מבחינתכם זו החמצה שהעבודה נשארה באופוזיציה?
"אם היינו יכולים לקבל ארבעה תיקים כלכליים-חברתיים ולגרום לכך שהבית היהודי לא תהיה בממשלה, אז היה נכון להיכנס אליה. אם לא כן, עדיף להישאר בחוץ ולא להיות סרח עודף נטול יכולת השפעה".

לקראת ההתמודדות בין שלי יחימוביץ' לבין יצחק הרצוג על ראשות העבודה, שמר בר-לב על עמימות מסוימת, אך השבוע הודיע כי הוא תומך ביו"ר המכהנת. אולם דבר אחד ברור לו: "לא נכון לרוץ לבחירות פנימיות כבר בראשית כהונתה של הכנסת. אין ספק שזה בזבוז אנרגיה וגם שובר את האחדות, לאחר שבמושב הראשון של הכנסת אנשינו עבדו יפה יחד. אם זה היה תלוי בי, הייתי דוחה את הבחירות הפנימיות בשנתיים. אבל אם החליטו להקדים, אז אמרתי בואו ונגמור מהר עם הסיוט הזה לפני שימשוך אותנו לכיוונים לא נכונים".

בר-לב הוא ח"כ מאוד ספורטיבי גם אם טרם ערך היכרות עם חדר הכושר המשוכלל בכנסת, "כשם שלא הדלקתי ולו פעם אחת את הטלוויזיה בחדר שלי שם". הוא רץ, שוחה ורוכב על אופניים בתחרויות טריאתלון.

איך זה לשאת את השם בר-לב?
"כשהייתי צעיר יותר, זה היה מאוד מעיק להיות הבן-של. ככל שהתבגרתי, המעיק הפך להיות מחייב והיום זאת כבר גאווה".

למה מעיק?
"כי במקום להיות עוד ילד, עוד נער, או עוד חייל, כמו האחרים, הסתכלו עלי. היום אני גאה להיות הבן של אבא שלי ויש לנו מורשת משפחתית, שאני מקווה מאוד שאני ממשיך בה".

אבל לא בדיוק באותו כיוון.
"בהיותי ילד עברנו שבע דירות בשלוש ארצות וזה לא היה תמיד כיף. למעשה, גדלתי על אתוס שאבא שלי נהיה במקרה איש צבא, מה שהוא לא התכוון להיות. הוא רצה להיות וטרינר, אבל הצרכים הביטחוניים השאירו אותו במדים. לא גדלתי בבית שבו הייתה הערצה לשירות הצבאי, אלא השירות הצבאי של אבא היה כורח שנכפה. לכן, עם כל התפקידים שמילאתי, לא ראיתי את עצמי כמי שמתמיד בקריירה צבאית".

והקריירה הפוליטית?
"המטרה שלי היא להיות בין אלה שמשפיעים על גורלה של מדינת ישראל. טבעי שמפלגה תרצה להיות בממשלה ולא באופוזיציה. באשר אלי, זה הכיוון".

עיקרי תוכנית בר-לב

השלב הראשון
# הכרזה על היפרדות מוחלטת מרוב השטח ומרוב האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, ויצירת הסדר ביניים.

# השליטה הפלסטינית תשתרע על 60% מהגדה וישראל תפנה כ-35 אלף מתיישבים יהודים - כ-10% מכלל המתיישבים מעבר לקו הירוק.

# פחות מ-50 אלף פלסטינים, מתוך 2.7 מיליון, יחיו בתחומי הגדה שיישארו בשליטה ישראלית. בשלב הראשון תימשך השליטה הישראלית בכל שטחי בקעת הירדן ומדבר יהודה.

# ישראל תמשיך לשלוט בכל האזורים שמסביב למובלעת הפלסטינית ובמרחב האווירי.

השלב השני

# הגבול יתבסס על גבולות 67'. גושי ההתיישבות היהודית העיקריים יישארו תחת ריבונות ישראלית לצד חילופי שטחים בין הצדדים.

# שכונות פלסטיניות בירושלים יועברו לריבונות פלסטינית. יתאפשר חופש פולחן וחופש גישה לשלוש הדתות למקומות הקדושים בעיר.

# ישראל ופלסטין יחכרו זו מזו שטחים. ישראל תוכל להציע לפלסטינים חכירת שטחים בנגב, לצורך הקמת נמל תעופה בינלאומי משותף בנבטים וחוות סולאריות. כמו כן ניתן יהיה להחכיר רציף מטענים בנמל חיפה. במקביל ישראל תחכור מהפלסטינים רצועה צרה ברוחב 1-3 ק"מ לאורך הירדן, ולאחר שנים אחדות תעבור לפיקוח אמריקאי.

# יוסכם על פתרון אשר לא יאפשר שיבת פלסטינים לשטחה הריבוני של ישראל.

# המדינה הפלסטינית תשתרע על כ-95% מיהודה ושומרון ועוד כ-5% חילופי שטחים.

# ישראל תיאלץ לפנות כ-70 אלף מתיישבים נוסף ל-35 אלף שפונו בהסכם הביניים. בעקבות עדכון התחום המוניציפלי של ירושלים ימצאו עצמם כ-360 אלף פלסטינים מחוץ לתחומי ישראל ויאבדו את זכותם לתעודת תושב.

# המדינה הפלסטינית שתקום תהיה מפורזת.