על רקע המו"מ המדיני התקוע וההצעה לסיפוח בקעת הירדן, ושעות לפני שחרור גל האסירים הנוסף, שרי הממשלה מתקוטטים ביניהם בהצהרות שהם מעניקים.

בשעות הבוקר נשאה שרת המשפטים ציפי לבני נאום מדיני, שדיבר על הצורך להתקדם במו"מ. "אני לא אומרת שזה קל, ויש לי טענות גם לפלסטינים, אבל שמחת ה'אין פרטנר' היא שמחת השוטים, היא תירוץ. יש כאלה שגם את הפרטנר יעמוד סנטימטר לידם הם יכחישו את קיומו, כי הם לא באמת מוכנים לפשרה כלשהי. השאלה היא לא אם יש פרטנר - צריך לסמן מטרה ולפעול".

"השאלה אינה אם יש פרטנר. אנחנו צריכים לסמן מטרה ולפעול. הפרטנר שלי הוא הציונות. המו״מ היום אינו מתנהל רק עם הפלסטינים, הוא גם עם העולם דרך ארה"ב שהיא לא רק המתווך, אלא בת ברית שאיתה חולקים באינטרסים משותפים. אפשר עדיין לעשות הסכם עם הפלסטינים ועם העולם ולגייס אותו לאינטרסים שלנו", הוסיפה לבני שדיברה בוועידת כלכליסט. שר הכלכלה נפתלי בנט מיהר להגיב לדברים בצורת סטטוס לעגני שאמר: "אם אין פרטנר פלסטיני, נלך על הסכם עם חייזרים". 


בנט, סטטוס עוקצני. צילום: פלאש 90

בדבריה היום, המשיכה לבני בקו התוקפני כלפי הח"כים של הליכוד בעקבות הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. "אפשר לנסות להתעלם מהעולם ולתמוך בהצעות חוק הזויות וקיצוניות".

"מדי יום ראשון יש לי בממשלה את המבוכה השבועית: חבר-כנסת מהימין מגיש הצעת חוק שבמדינה מתוקנת הוא לא היה חולם להעביר, והיא זוכה לתמיכה גורפת. התמיכה היא לא מטעמים אידיאולוגיים - אידיאולוגיה אני מכבדת, גם אם היא שונה משלי - אלא משיקולי פוליטיקה קטנה וצינית. אתמול קיבלנו דוגמית".

בדבריה כינתה לבני את הסכסוך, "תקרת הזכוכית של הכלכלה הישראלית". "גם מי שלא רואה, או לא רוצה לראות, את תקרת הזכוכית הזו, ימצא עצמו מרגיש אותה, כי היא לא נותרת סטטית מעלינו, אלא מהווה חרב מונפת שמאיימת לרדת על הראש שלנו: החרם הבינלאומי, הכלכלי והאקדמי, התחיל עם ההתנחלויות, אך עבר לישראל כולה".

רוב שרי הליכוד נמנעו מלהתראיין והתקשו להסביר את עמדתם המדינית, נוכח הסנדול הפנימי לראש הממשלה מחד והתמיכה בשחרור המחבלים מאידך. השר גדעון סער (הליכוד), שתמך בזמנו בשחרור המחבלים משיקולים מדיניים, אך תמך גם בסיפוח השבוע, הודיע כי הוא עתיד לקיים סיור בבקעת הירדן כדי להדגיש את מחויבותו לאזור.

היחיד שהתבטא היה שר הביטחון משה יעלון, שאמר: "אומרים שיהיה חרם. השאלה היא שאלה של אלטרנטיבות. אני מאוד לא רוצה חרם, ואני חושב שזה לא הוגן להחרים. אני יודע להסביר לאנשים באירופה ולגורמים אחרים למה הם טועים. אבל צריך להסביר להם למה הם טועים. אם האלטרנטיבה היא חרם אירופי, או רקטות משכם וג'נין ורמאללה על ערי מדינת ישראל, על העורף האסטרטגי שלנו, על נתב"ג - אז עדיף חרם אירופי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בשעות הצהריים בישיבת הסיעה, אך דיבר באופן כללי על המשא ומתן, לא התייחס להצעת החוק לסיפוח הבקעה ורמז לנושא שחרור האסירים. "מנהיגות נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות ככל שיהיו", אמר נתניהו, "לא נבחרנו להנהיג את המדינה כדי לקבל החלטות קלות. לישראל יש אינטרס אסטרטגי בקיומו של מו"מ מדיני, שמטרתו להגיע להסכם שיסיים את הסכסוך". ראש הממשלה חזר והצהיר כי אם יושג הסכם, הוא יובא למשאל עם.


נתניהו, התעלם מהצעת הסיפוח. צילום: מרק ישראל סלם

"נתניהו רוקד על שתי ממשלות"

גם במרצ תקפו את הצעת החוק לסיפוח בקעת הירדן, אבל הציגו גישה חדשה. ראשת מרצ זהבה גלאון הודיעה כי המפלגה לא תצביע נגד הצעת החוק, אם תעבור את ועדת השרים, כדי לא להוות גלגל ההצלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

"ההתנהלות של נתניהו תוך כדי המו"מ, שלא רק שאיפשר להצעה זו לעלות להצבעה, אלא גם לא הודיע לפני כן, היא הפניית אצבע משולשת כלפי האמריקאים ומצביעה על כך שישראל היא לא פרטנר", אמרה גלאון.

"לא ניתן לנתניהו להמשיך לרקוד על שתי ממשלות. אם החוק יובא למליאה, הוא יצטרך להפסיק להסתתר, להיות שם בעצמו ולהצביע. בעד או נגד. אנחנו כאן לא כדי להציל את הממשלה הזו מעצמה, אנחנו כאן כדי להפיל אותה".