הדיון במליאת האו"ם בנושא המצב באפריקה נמשך כבר שלוש שעות. נציגי המשלחות תשושים, מתקשים להסתיר את הפיהוקים ונראים כמי שנכנעים לשעמום המשתלט עליהם. והנה עולה לדוכן הנואמים שגריר ישראל, רון פרושאור. הוא פותח בסקירה קצרה על הסיוע שמגישה ישראל לארצות יבשת אפריקה. האולם עדיין מנומנם, עד שהשגריר הישראלי מפתיע את הקהל המעונב ומתחיל לדקלם את "זה הזמן לאפריקה" של שאקירה, שהושמע לראשונה במונדיאל שהתקיים בדרום אפריקה והפך מאז להמנון הבלתי רשמי של היבשת השחורה.

קולו של פרושאור מהדהד בחלל האולם הענק. "אתה חייל טוב, בוחר את שדות הקרב שלך. קח את עצמך ונער את האבק ממך, חזור לרכוב על הסוס. זה הזמן לאפריקה". כאשר הוא מסיים בקול רם וצלול את הקריאה "זה הזמן לאפריקה", הנציגים האפריקאים באולם כבר עומדים על רגליהם ומוחאים לו כפיים בהתלהבות. בחלק מהמושבים נראים נציגים מתבוננים בתימהון על המחזה הבלתי דיפלומטי המתרחש אל מול עיניהם. במסדרונות בניין האו"ם לא נרגעים מהופעתו של השגריר הישראלי, וצירים ממשלחות אפריקאיות עדיין ניגשים לפרושאור ולוחצים את ידו. "לא מעטים מבין הנציגים האפריקאים המכהנים באו"ם למדו ועברו השתלמויות בישראל", הוא מסביר. "הם השגרירים הכי טובים שיש לישראל באו"ם".

גם את חברות מועצת הביטחון הפתיע שגריר ישראל בשיר: בנאום שנשא בדיון במועצה על "לוחמה בטרור" ציטט פרושאור את "אני ואתה נשנה את העולם" של אריק איינשטיין. לשגרירים שנראו קצת מופתעים לשמוע שיר בעיצומו של דיון על הטרור, הסביר, "אלו מילים חזקות מכל נאום".


"היעד שלי הוא לשחרר את ישראל מהסד של הסכסוך הישראלי-פלסטיני". צילום: רויטרס

פרושאור נהנה להיזכר בהופעות שלו במליאה וליד שולחן חצי הפרסה: "צריך לפעמים להשתמש בחיוך ובהומור באו"ם המכופתר והכבול בנהלים". אבל מאוחר יותר, בראיון שאני עורך איתו, פרושאור לא נראה במצב רוח הומוריסטי. בבניין האו"ם, מרחק מאות מטרים ממשרדי משלחת ישראל, הסתיימה לפני שעה קלה ישיבה של מליאת העצרת שעסקה באישור כתבי האמנה של הארצות החברות. זהו הליך נוהלי שנתי ושגרתי שלא צפויות בו שום הפתעות. אבל פרושאור זועם.

מדיווח טלפוני שהגיע למשלחת, התברר שבכיר במשלחת האיראנית ניצל את הדיון השגרתי במליאה והפתיע את המשתתפים כשטען "איראן מסרבת להכיר בישראל". כלומר, איראן ערערה על כתב האמנה של ישראל ואינה מכירה בזכותה להיות מדינה חברה באו"ם.

בעבר נהגו ארצות ערב לנקוט מהלך כזה מדי שנה. אבל מאז חתימת הסכם אוסלו הראשון המהלך נגנז ונשכח. "איראן חוצה קווים אדומים", הצהיר שגריר ישראל בתגובה. "תמיד הזהרנו שמתקפת החיוכים היא אשליה. עוד לא יבשה הדיו על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, ואיראן חושפת את פניה האמיתיות".

זה לא היה בדיוק היום הטוב והנוח לשיחה עם שגריר ישראל באו"ם. הוא לא שבע נחת גם מדיון אחר שהתקיים באותו יום, בישיבה סגורה של חברות מועצת הביטחון. בעגה הדיפלומטית נקרא הדיון "המצב במזרח התיכון". הוא מתקיים אחת לחודש ואינו מניב בדרך כלל חדשות מיוחדות. אולם הפעם הורגשה במשרדי המשלחת הישראלית אווירת מתח ודריכות. הדיון, המתנהל כריטואל קבוע, התחיל בנאום הנציג הפלסטיני, שפתח בהתקפה על "פשעי הכיבוש" והוקיע את הבנייה בהתנחלויות. בתשובתו לא נשאר השגריר הישראלי חייב. "אפשר לבנות אגף שלם בספרייה של האו"ם רק לאחסון כל מכתבי ההסתה שהנציג הפלסטיני שולח למועצת הביטחון".

אם לשפוט לפי הדיון האחרון במועצת הביטחון, הידיעה על מו"מ מדיני המתנהל בין ישראל לרשות הפלסטינית עדיין לא הגיעה לניו יורק. הציפיות שקיום משא ומתן ישיר בין הצדדים יוביל לריכוך או להפסקה זמנית של קמפיין ההאשמות ולהשהיית המהלכים הפלסטיניים נגד ישראל באו"ם, נכזבו. "ההתנהלות הפלסטינית באו"ם היא סימפטום לחוסר האחריות של ההנהגה הפלסטינית", אומר פרושאור. "ההתנחלויות אינן ולא היו מעולם המכשול העיקרי בדרך לשלום. המכשול הוא דרישת הפלסטינים לזכות השיבה וסירובם העיקש להכיר בישראל כמדינה יהודית".

בניו יורק נוסדה מדינת פלסטין

במוצב הקדמי של החזית הדיפלומטית של ישראל, הדברים נראים באור שונה. אחר מזה שמאפיין את הפרשנויות העגומות המתפרסמות באמצעי התקשורת בישראל, על מעמדה באו"ם. מה שאומר פרושאור לא בדיוק מתיישב עם קולות הנכאים על בידודה הגובר והולך של ישראל בקהילה הבינלאומית. אבל גם אם נכונה ההערכה, שגורמים ישראליים רשמיים עמלים להפיצה, ששדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם למדינה משקיפה לא הניב שום תועלת מדינית מעשית לפלסטינים, עדיין התמיכה הגורפת של 138 ארצות-חברות במהלך, הניחה יסוד מוצק לקביעה: בניו יורק נוסדה מדינת פלסטין.


אבו מאזן, "הוא פשוט לא רלבנטי". צילום: רויטרס

דווקא בניו יורק, מרכז פעילותו של האו"ם ומוקד הדיפלומטיה העולמית, מעמדה של ישראל לא נראה נורא ונואש כל כך. בכלל לא. הנה עובדה שאמצעי התקשורת בישראל כמעט לא התייחסו אליה ולא העניקו לה את החשיפה הראויה וההולמת: לאחרונה העצרת הכללית אישרה, ברוב גורף של 138 מדינות, הצעת החלטה ישראלית בנושא טכנולוגיות חקלאיות. ההחלטה פורצת דרך בקידום הנגישות לטכנולוגיות חקלאיות במדינות מתפתחות, ושמה דגש על שימוש בטכנולוגיות אלה על ידי נשים וצעירים באפריקה. "טכנולוגיות שפותחו בישראל, מטפטפות ועד אפליקציות מתקדמות, נמצאות כיום בקדמת המאבק הגלובלי למיגור העוני והרעב", מסביר פרושאור.

בשנה שעברה אישרו 129 מדינות הצעת החלטה שהעבירה ישראל בנושא "יזמות לפיתוח". "כשקורה לישראל דבר טוב באו"ם, העיתונות בארץ מתעלמת. כשישראל מותקפת, האו"ם מקבל ממדים של מפלצת", קובל בכיר ישראלי בניו יורק. "מסך ההצבעה בעצרת הכללית נצבע בירוק", צהל פרושאור לאחר אישור הצבעת "יזמות לפיתוח". "זה היה ניצחון לרוח היוזמה והיצירתיות הישראלית. כמדינה שנולדה בתנאים קשים, השכלנו ליצור הזדמנויות לאנשים מוכשרים והפכנו למעצמת יזמות בינלאומית".

השגריר מייחס חשיבות עליונה ליוזמות הישראליות המקבלות תמיכה ואישור במליאת האו"ם. הצעות החלטה אלו מבטאות את האסטרטגיה שמוביל פרושאור בזירת האו"ם: להבליט ולחשוף בפני העולם את היכולות של ישראל במדע ובטכנולוגיה. "היעד שלי הוא לשחרר את ישראל מהסד של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהראות שיש ישראל אחרת".

בתגובה להתנגדות הערבית להצעות ההחלטה הישראליות, אמר פרושאור, "מדינות ערב בוחרות לכרות בור לעצמן ולהיאבק במהלך שנועד לסייע להן, וזאת רק משום שישראל עומדת מאחוריו. ההתנהלות הערבית עומדת בניגוד לשאיפת אזרחי מדינות ערב, שבאה לידי ביטוי באביב הערבי, לשינוי כלכלי וחברתי. בהצבעתן, מדינות ערב הפגינו שוב חוסר אחריות והפנו עורף לתקוות אזרחיהן. בעוד שישראל מחפשת דרכים יצירתיות לעודד פיתוח אנושי בעולם, מדינות ערב מנציחות עוני, בערות ודיכוי".

אבל גם ההישגים המרשימים בזירה העולמית, שאינה מפנקת את ישראל, לא הקהו את תחושת התסכול והמרירות שעדיין מורגשת בקרב המשלחת בניו יורק, לאחר מפגן התמיכה והאהדה לעניין הפלסטיני שהביע הארגון העולמי בשנה שעברה, בהחלטת שדרוג מעמדה של הרשות. גם ארשת הפנים הדיפלומטית הנינוחה והחייכנית שפרושאור מקפיד לעטות, בעת השיחה הארוכה עמו, איננה מצליחה להסתיר את זעמו.

פרושאור מתייחס להישג הפלסטיני כאל עלבון אישי. "האם השדרוג משנה את העובדה שלרשות אין שליטה בעזה? יושב ראש הרשות, אבו מאזן, לא ביקר בעזה כבר חמש שנים ואין לו שום קשר לחצי מעמו", הוא זועק. "בעת המבצע 'עמוד ענן', הנשיא ברק אובמה שוחח עם נשיא מצרים מורסי, עם ראש ממשלת ישראל נתניהו ועם גורמים בינלאומיים אחרים. אבל הוא לא יצר שום קשר עם אבו מאזן. מדוע? כי הוא פשוט לא רלוונטי".


פאואר, "תענוג לעבוד איתה". צילום: רויטרס 

גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, תקפה לא מכבר בחריפות את מדיניותו של נתניהו והצהירה כי "לא הייתי מסוגלת לייצג מדיניות כזאת באו"ם". גם דן גילרמן, שכיהן כשגריר באו"ם, התייחס בביקורתיות להחלטות הבנייה של הממשלה. שלו וגילרמן "הוצנחו" לתפקיד בניו יורק. היא מעולם האקדמיה והוא מהעסקים. לפרושאור אין שום בעיה עם מדיניות הממשלה, והוא מרגיש בנוח בתפקידו.

נולד לתפקיד

פרושאור הוא איש שיחה מרתק, מתנסח היטב ומשכנע מאוד בהסבירו את הבעיות העולמיות בכלל ואת מצבה של ישראל בפרט. בשיחה עמו מתקבלת ההרגשה כי הנוכחות שלו והעשייה בבירת הדיפלומטיה העולמית, כאילו תפורה בשבילו. זה זמן רב לא כיהן בראש המשלחת הישראלית באו"ם איש משרד החוץ בכל רמ"ח איבריו, כפרושאור. "שגרירים באו"ם לא מדברים בפומבי איש על רעהו, ולא מחלקים ציונים לעמיתיהם", אמר לי כתב ותיק באו"ם. "אבל בשיחות פרטיות יש הערכה רבה לשגריר הישראלי ומקובל לראותו כהתגלמות דמות הדיפלומט המקצועי והמלוטש".

פרושאור נבחר לכהן כסגן נשיא העצרת הנוכחית, הנציג הישראלי השני בתפקיד. "הבחירה התקבלה בקרב המשלחות באהדה, והיא כמעט מובנת מאליה", מסביר הכתב שבחר להישאר בעילום שם. מדובר בתפקיד סמלי בעיקרו, שמבטא הכרה מיוחדת בכישוריו של הנבחר, אבל יש בו השפעה מסוימת, בעיקר במעורבות בעיצוב סדר יומו של הארגון העולמי.

הוא בן 55, צמח וגדל בשורה של תפקידים שמילא במסגרת המשרד, החל משנת 88', כשנשלח לראשונה לתפקיד דובר שגרירות ישראל בבון. בתפקידיו הקודמים היה קרוב לצמרת המדינית ומעורב בדיונים ובהכרעות שהתקבלו בצמתים חשובים. את עיקר ניסיונו והקשרים שרקם עם שגרירים זרים, רכש בתפקיד מנכ"ל משרד החוץ וראש הצוות המדיני של שר החוץ. כמו כן כיהן במשך שנתיים כדובר משרד החוץ ומילא תפקיד בכיר בשגרירות ישראל בוושינגטון. לניו יורק הגיע מלונדון, שם כיהן כשגריר ישראל במשך ארבע שנים.

"כמו היה שני שגרירים, פרושאור פועל בשני מסלולים מקבילים", מעיד בכיר במשלחת. "ישנו המסלול המדיני-ביטחוני וישנו המסלול הכלכלי-חברתי, שאותו הוא מטפח". כפועל יוצא מכך, הוא פועל לקדם את שילובם של חברות ומפעלים ישראליים בהתמודדות על מכרזים שהאו"ם מפרסם. תקציב "תוכנית הפיתוח של האו"ם", למשל, עומד על ארבעה מיליארד דולר. רק פחות מאחוז מתקציב זה מופנה לטובת רכש ישראלי. "אין סיבה שזה יימשך כך", פרושאור קובל.

הוא אוהב לשזור בשיחה זיכרונות מתפקידים שמילא בעבר ומאישים עולמיים שהכיר. "אני מסתובב במסדרונות האו"ם זקוף קומה וגא במדינה שאני מייצג", אומר פרושאור. "כאשר שמעתי שגרירים ונציגים מאפריקה ומאמריקה הלטינית משבחים את ישראל ומחמיאים לה על החלטת היזמות שלה, התחזקה התחושה שלי שיש בזירת האו"ם הרבה הערכה וכבוד לישראל".

ההערכה הזו כלפי ישראל קיימת ומורגשת, לדבריו, "מתחת למסך הרדאר. אחרי הצבעות באים אלי שגרירים ומסבירים שהצביעו נגד כי לא הייתה להם ברירה". פרושאור מספר כי לאחר ההצבעה על שדרוג מעמד הפלסטינים, התנצלה בפניו שגרירה של מדינה, שהייתה יושבת ראש קבוצת הארצות המוסלמיות, ואמרה שהצביעה בעד מחוסר ברירה.


"אני מרגיש שאני נמצא בסביבה תומכת". צילום: רויטרס

כמו קודמיו בתפקיד, פרושאור איננו חוסך במילים חמות ובביטויי הכרת תודה בהתייחסו למשלחת ארצות הברית באו"ם ולהתייצבות העקבית וחסרת הפשרות שלה לצד ישראל. "ארצות הברית, במיוחד בזירת האו"ם, נמצאת בקו החזית עם ישראל. אין לנו ידידה ומגינה טובה יותר ממנה במשפחת העמים". גם לשגרירת ארצות הברית באו"ם, סמנתה פאואר, הוא מחלק מחמאות "תענוג לעבוד איתה. מאז שהתחילה בתפקידה, שיתוף הפעולה בין המשלחות התעצם".

עם זאת לפרושאור מילים קשות ולא דיפלומטיות כשהוא מתייחס למה שהוא מגדיר "אוזלת היד שמגלה הארגון העולמי, ובמיוחד מועצת הביטחון, אל מול שפיכות הדמים וטבח האזרחים בסוריה. זוהי תעודת עניות המשקפת את חולשתו של הארגון ואת אי יכולתו לתת מענה לבעיות בעולם. מנהיג שרוצח אלפים מבני עמו חייב לפנות את מקומו ולתת את הדין", הוא אומר וממשיך: "יש כעס גדול בניו יורק על מה שקורה בסוריה, ונוצר כרסום גדול במעמד האו"ם בעקבות העדר תגובת מועצת הביטחון".

פרושאור מבהיר שהרצון לפעול קיים, אך רוסיה וסין מנעו פעולה וסיכלו כל יוזמה והחלטה לפעול נגד משטר אסד בסוריה. הרוסים שומרים טינה לארצות הברית ולארצות המערביות שלטענתם הונו והוליכו אותם שולל ביישום שרירותי של החלטות מועצת הביטחון לפעולה צבאית בלוב ולהפלת השליט לשעבר, מועמר קדאפי.

"ניו יורק היא סמבה"

את כהונתו בתפקיד התחיל פרושאור לפני שנתיים וחצי, והוא מקווה להמשיך גם בשנים הקרובות. יש לו שלושה ילדים, אחד מהם משרת בצה"ל. מסיבות השמורות איתו, הוא שוהה בניו יורק בלי משפחתו. "אשתי הדס נמצאת על הקו, ואנחנו מקפידים לשוחח מדי יום", הוא אומר. "אני שומר על קשר הדוק עם ילדי".

אחרי ארבע שנים כשגריר בבירת בריטניה הגדולה, פרושאור אוהב כל רגע בניו יורק. סדר יומו מלא ועמוס ולא משאיר פנאי לבילויים. "לונדון היא ואלס, וניו יורק היא סמבה", הוא אומר. "מנהטן מדהימה, עיר ללא הפסקה. היא עשירה באירועים מכל הסוגים, ובמיוחד אני אוהב את ההיצע התרבותי המשובח". הוא מצר על כך שסדר יומו לא מאפשר לו זמן רב לחקור את צפונותיה של העיר, אבל כמעריץ ותיק של הזמר לאונרד כהן, הוא לא החמיץ קונצרט שהתקיים לאחרונה בברוקלין.

הצביון היהודי של העיר קוסם לו במיוחד, "אני מרגיש שאני נמצא בסביבה תומכת, עם קהילה יהודית חמה ואוהדת". הרגע שבו עמד באולם מליאת העצרת הריק, הניח תפילין עם שליח חב"ד מקומי וכתב אות בספר תורה, זכור לו במיוחד. "זה היה מעמד שהעניק לי תחושה חזקה של שייכות לעם היהודי, והרגשה שאני באמת מייצג את העם בגאווה ובקומה זקופה".

שנת 2014 שאך נפתחה מביאה איתה שורה של אתגרים לאו"ם, ובראשם ההתמודדות עם תוכנית הגרעין האיראנית. "שמהווה איום על שלום העולם כולו ויכולה לשנות את הסביבה האסטרטגית במזרח התיכון", לדבריו. גם הנושא הסורי מונח על מפתן האו"ם ו"ידרוש התייחסות ותגובות שהארגון לא יוכל לחמוק מהן לזמן רב". להערכת פרושאור, "מועצת הביטחון תידרש לפעול מול קוריאה הצפונית הסרבנית והמתריסה. וכמו כן עליה לשים דגש על המתרחש באפריקה, בייחוד במאלי, לאחר שמועצת הביטחון אישרה משלוח כוח שלום לשם. האו"ם פועל במטרה לקדם הליכים דמוקרטיים במיאנמר ויעקוב בתשומת לב מיוחדת אחרי הבחירות הדמוקרטיות הצפויות במדינה".

את השמועות על כך שביקש להשתלב בפעילות פוליטית בישראל בתנועת הליכוד, דוחה פרושאור בתוקף. "שטויות. כל כולי מרוכז בתפקיד. זאת זכות גדולה שנפלה בחלקי, לייצג את ישראל במשפחת העמים בת קופה כה מאתגרת".