שולמית אלוני, שרת החינוך ששימשה בעברה כיו"ר מרצ וזכתה בפרס ישראל, נפטרה הבוקר (ו') בקרב משפחתה בשיבה טובה, בגיל 85. הלוויתה תתקיים ביום ראשון בשעה 16:00, בבית העלמין בכפר שמריהו.

אלוני נולדה בת"א לאב נגר ולאם תופרת, התחנכה בכפר הנוער בן שמן, ובסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ובנעוריה הייתה חברת "השומר הצעיר" וארגון "ההגנה". היא שירתה בפלמ"ח במהלך מלחמת השחרור, ובהמשך סיימה את לימודיה במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

אלוני, כאמור, שימשה בעברה כשרת החינוך והתרבות, שרת התקשורת, שרת המדע והאומנויות, וכראשת האופוזיציה. היא יזמה את הקמת מוסד נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, וזאת על מנת לדאוג לטיפול הולם בעת פגיעה של הממסד בזכויות הפרט. בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובארגון "ההגנה".


שולמית אלוני. צילום: פלאש 90

בשנות ה-50 פעלה במסגרת "צעירי מפא"י", וכמה שנים לאחר מכן אף הנחתה בקול ישראל מספר תוכניות רדיו, במסגרתן טיפלה בנושאי קיפוח אזרחים, שלמעשה היו נר לרגליה לאורך שנותיה בפוליטיקה.

אלוני יזמה את הקמת מוסד נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, ובשנת 1966 הקימה את "המועצה הישראלית לצרכנות" ועמדה בראשה עד 1970.

בשנת 1965 נבחרה אלוני לכנסת השישית, במסגרת מפלגת המערך. בתקופה זאת היא המשיכה לטפל בנושאי זכויות האזרח, וכנגד כפייה דתית. לאחר שלא נבחרה לכנסת השביעית, ועל רקע עימות עם גולדה מאיר - החליטה אלוני על הקמת התנועה לזכויות האזרח ולשלום (רצ), שזכתה בשלושה מנדטים בבחירות שנערכו לאחר מלחמת יום כיפור.


אלוני עם ראש הממשלה בפועל פרס, ועם שר האוצר בייגה שוחט, ב-95'. צילום: רויטרס

את תפקידה המינסטריאלי הראשון, כשרה בלי תיק, היא מילאה בשנת 1974, בממשלת רבין הראשונה, אך התפטרה כעבור ארבעה חודשים בלבד, לאחר שיצחק רפאל, שנחשד בקבלת שוחד, מונה לשר בממשלה.

לאחר שנחלש כוחה של מפלגתה, זכתה רשימת מרצ, בראשות אמנון רובינשטיין, ב-12 מנדטים בבחירות לכנסת ה-13, שסייעו בהקמת ממשלת רבין השנייה. בממשלה זו כיהנה אלוני כשרת החינוך והתרבות, אך נאצלה לפרוש מהתפקיד על רקע התבטאויותיה השונות. בהמשך כיהנה כשרת המדע והאמנויות וכשרת התקשורת, ויזמה את הקמתה של רשת סלולארית שנייה.


אלוני מנופפת לצלמי התקשורת, ב-1993. צילום: רויטרס

בשנת 1996, לאחר שיוסי שריד הפך ליו"ר מרצ, היא פרשה מפעילות מפלגתית. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1999, זכתה לקבל את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג.

בשנת 2000 הוענק לה פרס ישראל בקטגוריה של תרומה לחברה, וזאת חרף מחאות הממסד הדתי, שאף כללו עתירה לבג"ץ. בפרס זכתה אלוני בזכות "מאבקה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות והטבעיות, היותה פה לאזרח, מאבקה למען תיקון עוולות, הנפת דגל השוויון בין העמים והאמונות השונות בישראל והכבוד ההדדי". 

אלוני נישאה בחלוף השנים לראובן אלוני, שהלך לעולמו ב-1998. היא הותירה אחריה שלושה ילדים: דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, אל"מ במילואים ולשעבר מנהל הגימנסיה העברית הרצליה; פרופ' נמרוד אלוני, פילוסוף של החינוך בסמינר הקיבוצים; ובמאי הקולנוע אודי אלוני.