ניצחון נוסף ליש עתיד במאבקי הקואליציה על ניסוח חוק גיוס החרדים: יעדי הגיוס יהיו קשיחים ויעוגנו בחוק, ולא יהיו נתונים לפרשנות הממשלה. חברי ועדת שקד לשוויון בנטל אישרו הערב (ד') את סעיף יעדי הגיוס, שהיה שנוי מאוד במחלוקת בין יש עתיד לבית היהודי.

במפלגתו של לפיד התעקשו כי רף המתגייסים - 5,200 מדי שנה, החל מ-2018 - יהיה קשיח ויעוגן בחוק. בבית היהודי ובליכוד ביקשו להגמיש את המספר ולקבוע כי יותנה בהחלטה של הממשלה שתכריע האם יעדי הגיוס הושגו.

שני הנוסחים המקלים נפלו בהצבעות הוועדה, כפי שקיוו ביש עתיד, שם תקפו ביממה האחרונה את הבית היהודי על כוונתם להגמיש את מספר המתגייסים. בעקבות ההצבעות אישרה הוועדה את נוסח החוק שקבעה ועדת השרים בראשות יעקב פרי: "יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס, שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות".

משמעות סעיף זה - יעדי הגיוס ליום שבו יחול החוק במלואו, ביולי 2017, יעמדו על 5200 בני ישיבות מדי שנה, בדיוק כפי שאישרה הממשלה לפני תהליך החקיקה בכנסת.

יו"ר הוועדה וראש סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, טענה אחרי הדיון כי הממשלה בכל זאת תצטרך להכריע את המחלוקת, משום שישנה אי בהירות בחוק. "מטרתו של חוק הגיוס אינה פופוליסטית והוא אינו אמור לשרת אג'נדה של מפלגה מסוימת, יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה" הכריזה שקד עם סיום הדיון, כשהיא שולחת עקיצה ליש עתיד.

עם זאת, דוברו של השר פרי (יש עתיד) קבע בנחרצות: "המשמעות היא אחת - יעדי הגיוס יישארו קשיחים בחוק ואם לא יעמדו בהם, יופעלו מלוא הסנקציות. אין שום חוסר בהירות בחוק ושום צורך בהתערבות של הממשלה".

גם ח"כ עפר שלח (יש עתיד), חבר ועדת שקד, הבהיר: "למרות מאמציהם של גורמים בלשכת ראש הממשלה ובבית היהודי לתת לממשלה אפשרות לעקר את החוק מתוכנו, הנוסח שהתקבל חזר לזה החד משמעי של ועדת פרי". לדברי שלח, לשום גוף (ובכלל זה הממשלה בעתיד - י"ב) ולשום אדם אין אפשרות לשיקול דעת שלאחר מעשה. כלומר - מרגע שנקבעו יעדי הגיוס, הם יהיו המדד היחיד לעמידה ביעדים.