פסח בפתח והמוני בית ישראל החלו כבר לצחצח ולמרק במרץ רב את בתיהם. אבל מסתבר שיש מקום אחד בישראל שבו אוזלת יד שיטתית מאפשרת לו להתנקות ביעילות רבה ולא רק בפסח, אלא במשך שנים ארוכות. לימים אולי יקראו לפרק הלא מפואר הזה בהיסטוריה של משרד החקלאות "שתיקת הדגים". 

אי שם מתחת לפני הים התיכון משתוללים להם דייגים רבים באין מפריע ועוסקים במלאכת ניקוי הים, ההולך ומתרוקן מדגיו. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח חריף נגד אגף הדיג במשרד החקלאות על כשלים קשים באכיפת תקנות הדיג, שתרמו רבות להידרדרות במצב הדגה. בהקדמה כתב המבקר כי על פי נתוני משרד החקלאות ומומחים מהאקדמיה, במהלך עשור אחד בלבד ירד שלל הדיג המסחרי בלא פחות מ-80%. 

המצב הקריטי הביא את החברה להגנת הטבע לקפוץ לראשונה למים העכורים והגועשים של הים התיכון, בניסיון להביא לדיג בר קיימא, שבו יוכלו הדייגים להתפרנס בכבוד, לצד שמירה על בעלי החיים הימיים ועל ערכי טבע שמצויים בסכנת הכחדה. 

"מה שקורה היום בים התיכון זה אסון אקולוגי", אומר אלון רוטשילד, שמרכז את הפרויקט להצלת דגי הים התיכון מטעם החברה להגנת הטבע. "אם היה אפשר להסתפק באכיפת החוק הקיים מצבנו היה טוב, אבל משרד החקלאות לא עושה אפילו את זה. אנחנו חייבים לעשות טיפול שורש ולקדם רפורמה חדשה בניהול הדיג בים התיכון". 


צילום: שי לוי, פלאש 90

כך למשל, בניגוד למדינות רבות בעולם, לרבות מדינות העולם השלישי, בישראל אין איסור דיג בעונת הרבייה, והדבר פוגע בהקמת דורות חדשים לדגים. בנוסף, בישראל לא נקבעו מכסות שלל לדייגים. הדבר בולט בעיקר אצל הדייגים החובבים, שכ-15% מהם מנצלים את הפרצה והפכו את התחביב למקור פרנסה. 

הים שייך למכמורתנים  

כדי להבין את עומק הבעיה, שממשיכה להעמיק, נתחיל עם המספרים. על פי מחקר שערכה החברה להגנת הטבע, ב-15 השנים האחרונות דעכה אוכלוסיית דגי הים התיכון בישראל ב-45% (לרבות דגים לא מסחריים). מאה אלף פרטים של חיות מוגנות כדוגמת כרישים, דולפינים וצבי ים נידוגים כל שנה. 

דייגי המכמורת, הדגים באמצעות גרירת רשת על קרקעית הים הנפרשת לאורך של קילומטרים רבים, כבשו את המקום הראשון בשלל הדגים שהם תופסים. המכמורתנים דגים באמצעות 22 ספינות בלבד (המפרנסות 100 אנשים) 45% מכלל שלל הדיג (65% אם כוללים את שלל הלוואי). דייגי החופים (סירות) לעומתם אחראים ל-26% מהשלל, אשר מפרנס לא פחות מ-1,800 דייגים - פי 18 מדייגי המכמורת. 

70 אלף הדייגים החובבים (העושים זאת באמצעים כדוגמת חכות ובצלילה חופשית) בישראל תופסים 25% מהשלל. ויש גם 30 צוללי מכלים, המתפרנסים בעיקר מתפיסת מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. 

למרות מספרם הקטן, השפעתם של המכמורתנים על הדגה בים התיכון לא מסתכמת רק בשלל הרב אלא גם במהותו. על פי המחקר שערכה החברה להגנת הטבע, יותר מ-70% משלל המכמורת הוא של דגים הקטנים מהגודל המותר לדיג על פי תקנות פקודת הדיג בישראל. המשמעות היא שהדגים נידוגים עוד לפני שהספיקו להתרבות, והם כוללים גם מינים לא מסחריים, המהווים מקור מזון לדגים המסחריים. 

להבדיל ממדינות רבות בעולם - שוב, לרבות מדינות העולם השלישי - בישראל אין תקנות המגבילות את המכמורתנים לדוג במרחק מסוים מקו החוף. כך נוצרת חפיפה בשטחי הדיג של דייגי החופים והמכמורתנים. התוצאה היא שכ-90% מהמינים הנידוגים בדיג חופי נידוגים בסופו של יום על ידי המכמורתנים. 


סירת דיג בחיפה. צילום: שי לוי, פלאש 90

"לא כל המכמורתנים לא בסדר, אבל יש כאלה שאפילו עוקרים את הסלעים שמשמשים מקום מסתור לדגים בעונת הרבייה. אם מוציאים סלעים אז הדג לא יחזור לשם יותר להתרבות, דור ההמשך יהיה קטן יותר, וכתוצאה מכך גם הפרנסה שלנו", אומר בכעס פואד נאסר (פופו), יו"ר ארגון הדיג החופי בים התיכון. "הדגים מעבירים את עונת הרבייה שלהם במים הרדודים והרבה מכמורתנים יורדים לכיוון החוף ופוגעים עם הרשת שלהם, שנגררת עד הקרקעית, באתרי הרבייה, מבלי שאף אחד אוכף את זה. אנחנו דורשים כבר כמה שנים שיעלו את העומק והמרחק מקו החוף שבהם יאסרו על המכמורתנים לדוג". 

"אני דייג משנת 1969", ממשיך נאסר, "ופעם היינו מביאים הביתה פרנסה יפה ומכובדת. פעם לא היינו דגים סרטנים, אבל הם היו בשפע בים. היום אנחנו מחפשים אותם אבל כבר לא מוצאים. ב-20 השנים האחרונות ההכנסה שלנו ירדה במאות אחוזים בגלל הירידה החדה בכמות הדגים. דייגי החופים מרוויחים היום בממוצע 100 שקל, אפילו לא שכר מינימום. יש הרבה מאוד דייגים שפשוט עזבו את הים כי הם כבר לא מוצאים בו את פרנסתם. אנחנו שנשארנו מסתפקים בלחם וחלב, אבל אנחנו שמחים בחלקנו. כשאתה יוצא לדוג, אתה חופשי. הים מלמטה, אלוהים מלמעלה, ואתה ביניהם. הדייגים שממשיכים לעבוד הם פשוט מכורים ורוצים להתפרנס בלי שאף אחד יגיד להם 'עשיתי לך טובה'". 

מיכאל זמל, מכמורתן ממעגן הדיג קישון, לא מבין את הטענות. "יש לובי שמגויס נגד המכמורתנים, אולי זאת החברה להגנת הטבע. מה רוצים מאיתנו? לנו אין זכות להתפרנס? לא רוצים את המכמורתנים? בסדר, אז תבואו, תשלמו כסף ופיצויים הוגנים על אובדן פרנסה ועל הסבה מקצועית, ולא יהיו מכמורתנים. אבל לספוג את המתקפות האלו כשגם אנחנו סובלים מהירידה בדגה?". 


צילום: מכס אילת

נוגעים בקרקעית 

אז איפה ניצב הכשל באכיפה ובחקיקה של ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם? "הים התיכון כולו במצב קשה מאוד ביחס לימים אחרים, וניהול הדיג בו נחשב לבעייתי במיוחד", אומר רוטשילד. "בים התיכון קיימת נציבות הדיג הים תיכונית, וישראל לא ממש פעילה שם. בדירוג של ארגוני הדיג בעולם שנעשה לפני שנתיים, הנציבות הזאת תפסה את המקום ה-22 מתוך 25 ארגונים שנבדקו - כלומר המקום השלישי מהסוף. למה אני מספר את זה? כי הארגון הים תיכוני נחשב לאחד הגרועים בעולם, וישראל לא מתקרבת אפילו לסטנדרטים שלו". 

>>> רוצים לקבל ניוזלטר יומי של אתר דה פוסט למייל? הירשמו כאן

למרות הרמה הנמוכה של הארגון הים תיכוני, מדינות רבות באגן כבר נקטו צעדים שהצליחו לבלום במידה משתנה את הידרדרות מצב הדגה. "בטורקיה התחילו לקנות מהמכמורתנים את הסירות והם מגבילים את תנועת המכמורתנים הפעילים למרחק שלא פוחת מ-3 מיילים מקו החוף. הדבר מאפשר לדגיגים הזעירים להתפתח. בנוסף, אסור לדוג שם חמישה חודשים בשנה. בישראל לעומת זאת מותר לדוג כל השנה, גם בעונת הרבייה וגם קרוב לחוף", מסביר רוטשילד. 

"אפילו המצרים משביתים את הדיג בתקופת הרבייה למשך שלושה חודשים בשנה", הוא ממשיך. "הקפריסאים סיימו לפני שנה להשבית את כל צי המכמורת שלהם אחרי שהמדינה קנתה מהם בחזרה את הרישיונות. גם הצרפתים השקיעו 40 מיליון יורו בקניית רישיונות הדיג, בעיקר מהמכמורתנים. בשורה התחתונה, יש סטנדרטים בעולם ואנחנו לא מתקרבים אפילו לסטנדרטים הכי נמוכים. אצלנו משרד החקלאות פשוט לא מתמודד במשך שנים. המצב הוא קיפאון, וקיפאון שלא מותיר את המצב על כנו, אלא ממשיך לדרדר את המצוקה הקשה הקיימת גם עכשיו". 

לפני כשנה, אחרי איסוף מידע ונתונים מהארץ ומהעולם, כינסה החברה להגנת הטבע נציגים מארבע היחידות הרלוונטיות במשרד החקלאות, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בניסיון למצוא פתרונות למצוקת הדגה החמורה והמחריפה. 

חצי שנה לאחר מכן הופקה חוברת ובה הניתוחים והפתרונות שהוצעו במהלך סיעור המוחות, וביולי הניחו אותה אנשי החברה על שולחנו של מנכ"ל משרד החקלאות. התוכנית הציעה להשקיע 80-100 מיליון שקל בטווח של עשר שנים (8-10 מיליון שקל בשנה) במטרה לקדם רפורמה בענף הדיג ולשפר את האכיפה והפיקוח. 

לפי ההצעה, 40% מהסכום יוקצבו לפיצויים ולדמי הסבה מקצועית לדייגים שמשתמשים בשיטות דיג הרסניות כדוגמת המכמורתנים וצוללני המכלים. 15% יוקצו למענק הסתגלות לדייגים בעת השבתת הדיג בעונת הרבייה, שנמשכת שלושה חודשים בשנה, ו-45% יוקצבו לשדרוג מערך האכיפה, הפיקוח והרישוי. 

שמונה חודשים חלפו מאז הונחה על שולחן מנכ"ל משרד החקלאות ההצעה שזכתה גם לתמיכת נציגי האוצר אבל עד לרגע כתיבת שורות אלה יוזמי הרפורמה עדיין לא קיבלו תשובה. 

במשרד החקלאות נמנעו מלהגיב על ההצעה שהוגשה על ידי הגופים המשותפים. בנוגע למצב הדגה נמסר: "במסגרת הפרוגרמה באגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר התקבלו המלצות לטיפול בנושא הדיג הימי, הכוללות גם התייחסות לתוכנית שנעשתה במעורבות החברה להגנת הטבע, שבמסגרתה ייעשה גם צמצום של צי המכמורתנים. 

"חשוב לציין, על מנת לשמר את אוכלוסיית הדגים בים התיכון פועלים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הן מבחינת צמצום הרישוי והן מבחינת אכיפה. 

"זה עשור, משרד החקלאות אינו מנפיק רישיונות דיג לספינות חדשות, כך שכמות הדייגים הפעילים נשמרת קבועה ואף מצטמצמת, וזאת על מנת שלא להגדיל את לחץ הדיג על אוכלוסיות הדגים לחופי ישראל. במקביל, המשרד פועל כנגד דיג לא חוקי המתבצע באמצעות רשתות או בצלילה. הפקחים עובדים שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, על מנת למנוע פעולות של דיג לא חוקי. 

"משרד החקלאות קורא לציבור לדווח על כל חשד לעבירה בתחום הדיג (דיג אסור, מכירת דגים האסורים בייבוא, החזקת דגים אסורים בישראל וכו') לטלדג, מוקד 24 שעות ביממה לדיווח על עבירות דיג, בטלפון: 2211133 - 073". 

הכותבת היא עיתונאית אתר "וואלה!"