21 באפריל השנה אמור היה להיות עבור יפתח גריידי ז"ל מפגש של שמחה, ריקודים, שתייה, ובעיקר ציון סיומם של כמה ימי חופשה מהצבא לרגל חג פסח שני. לא במקרה בחרו הוא וחבריו לשכבת אורט טכניקום מגבעתיים, את מועדון "שש" ברעננה. בניגוד לרוב המועדונים בארץ, האפופים בהיסטוריה של אלימות, נחשב "שש" למקום חף מדקירות, מעשי בריונות וסחר בסמים. אלא שהערב הסתיים באופן מחריד לאחר שמראה המצודד של אמילי, אחת החברות, משך את תשומת לבו של שי קלדרון, שריצה בעבר עונש מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות.

ניסיונותיו העיקשים של קלדרון השתוי להתחיל עם הצעירה הפכו במהרה לקטטה אלימה. הסוף היה טראגי. בדיוק עשר שנים לאחר הריגתו של הנער רענן לוי במועדון בשפיים, נרצח גם יפתח גריידי בנסיבות דומות, שעיקרן עודף אלכוהול המוביל לחמת זעם לא רציונלית. 

מדובר בתיק חקירה מורכב, ורוב הראיות בו נסיבתיות. אלא שלפחות שלוש מהעדויות היוו את נקודת הזינוק של המשטרה בדרך לכתב האישום החמור נגד ארבעה נאשמים - בן גניש, שהואשם ברצח; מני דבוש, שהואשם בהריגה; שי קלדרון, שהואשם באי מניעת פשע, וג', ששמו נאסר לפרסום והואשם אף הוא באי מניעת פשע. שתיים מהעדויות המרכזיות הן של עובדי המטבח, שהבחינו בגניש מצטייד בכלי דקירה. עדות חשובה נוספת ומפתיעה שייכת לחברתו לשעבר של דבוש, שטענה כי ברגע של סערת רגשות גילה לה את שם הדוקר. 

כתב האישום והעדויות מדגישים את שבריריותם של חיי אדם. צעד אחר צעד נגלים התדרדרותו של הוויכוח המטופש בין שתי החבורות, הכיסאות שנזרקו, ניסיונותיהם של דבוש וקלדרון לעצור את גניש, ועד לדקירתו של יפתח בסכין קצבים ארוכת להב וחדה, שחדרה לעומק 12 ס"מ בגופו. 


צילום ממצלמת האבטחה של המועדון

למרות חומרת המעשים שוחרר קלדרון למעצר בית בן עשרה ימים. גניש ודבוש עדיין עצורים, ובשבוע הבא ידון בית משפט השלום בלוד בשאלה אם להאריך את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. 

>>> רוצים לקבל ניוזלטר של מעריב השבוע? הירשמו כאן 

השמן רצה לדקור 

הבילוי החל במכוניתו של דור, שנבחר באותו הערב לנהג התורן, והיה אחראי להסעתם של יפתח, עומר ושון. כשהגיעו למועדון הזמין יפתח וודקה עם חמוציות, וחבריו בחרו בבירה. ליד יפתח התיישבו גם אמילי, עמית ומאיה, ולא רחוק מהן, בשולחן 26, ישבו בן גניש, מני דבוש ושי קלדרון. בעוד אמילי פיזזה, ישבה עמית לידה והסתכלה על הסובבים. "אחד מהם נחרת לי בזיכרון כי היה משהו מוזר ומפחיד במבט שלו", סיפרה במשטרה. "רק לאחר פרסום התמונה שלו בתקשורת זיהיתי שזה דבוש". 

על אף המבטים נשאר דבוש במקומו, ולאמילי התקרב קלדרון. "הגיע בחור נמוך ורזה, ועמד לידנו עם הידיים שלובות", שחזרה אמילי במשטרה. "הוא נשען על השולחן והחזיק שתייה ביד. הוא דיבר איתנו, אבל לא הראינו עניין. הבחור נצמד אלי לכתף ימין ומלמל לי משהו באוזן. אמרתי לו 'די' בצורה מתונה וחזרתי על זה כמה פעמים, אבל הבחור לא הפסיק". 

את סיפורה חיזקה עמית. "הבחור, שאחר כך זיהיתי כקלדרון, דיבר בצורה שתויה ולא מכובדת. הוא צעק לעברנו 'בנות 17, בנות זונות. ילדות קטנות ומטומטמות, מי אתן בכלל?'. אמילי ענתה לו 'די זה די'". 

לעזרת הבנות נחלץ רועי. בעדינות אחז בידה של אמילי וקירבה אליו. במקביל קם עומר מכיסאו והתייצב בינה לבין קלדרון. לפתע התקרב אליהם גניש, ועל פי כתב האישום גרר את רועי בחולצתו. "הוא צעק אם אני רוצה לריב עם חבר שלו, ולא עניתי", העיד רועי במשטרה. "פתאום מישהו דחף אותי לאחור. המאבטחים חצצו בינינו ולרגע הייתה רגיעה. ואז מישהו מהחבורה השנייה התלהט, ושוב התחילו דחיפות. הרמתי כיסא כדי להגן על עצמי, אבל דור משך לי את הכיסא ואמר לי 'בוא נלך'". 

רק אז הבחינו החברים כי יפתח נפגע בקטטה ומאפו נזלו נחילי דם. אחד המאבטחים משך אותו הצדה, בעוד מאבטח שני גרר את רועי לכיוון יציאת החירום. "זה שדקר את יפתח, בחור שמנמן וגדול, הרים שולחן וניסה להעיף אותו על החברים שלי", סיפר דור בעדותו. "תפסתי את השולחן והעפתי אותו קיבינימט. ראיתי שהמאבטחים תפסו את רועי ועומר, וצעקתי להם שהם טמבלים בגלל שתפסו את האנשים הלא נכונים. ראיתי שרועי מפוחד. הוא אמר שהמאבטחים שומרים עליהם. ראיתי את השמן מתקדם לכיוון של רועי, ובתמימותי חשבתי שהוא בא לעשות סולחה. פתאום קלטתי סכין. השמן רצה לדקור את רועי, אבל קרה נס והסכין נפלה על הרצפה. השמן התכופף להרים אותה, ואז משכתי את רועי לאחור. רציתי גם לברוח, אבל המאבטח עצר אותי. אמרתי לו 'יא דפוק, תן לי ללכת, זה עם הסכין מנסה לדקור אותי'. באותו רגע האמנתי שחרא יותר מזה לא יכול להיות". 

רועי הצליח לעלות לשירותים שבקומה השנייה ונעל את הדלת. יפתח הוזז על ידי המאבטחים לכיוון יציאת החירום, שם נתקע בין שער המתכת הכבד לבין הקיר של הסמטה הצרה.  

או אני או המנוח 

את השנייה שבה ננעצה הסכין בבטנו של יפתח אף אחד לא ראה. הדקירה הייתה קטלנית ועמוקה. הסכין פילחה את הריאה, הכבד, הטחול, הסרעפת וקרעה את העורק הראשי. "פתאום יפתח הסתובב אלי ואמר לי 'נדקרתי'", סיפר חברו, יותם. "קיבלתי התזה חזקה של דם מאזור הבטן שלו והדם השפריץ לי על המכנסיים. יפתח התמוטט, ומעבר לזה אני לא זוכר מה היה כי דפקתי מכות לקיר". 

ליד יותם עמדה גם שיר. היא התקדמה במהירות לכיוונו של יפתח ורכנה לעברו. "הוא נפל על הפנים וירד לו משם דם", אמרה לחוקר בדמעות. "ליטפתי את הראש של יפתח ואמרתי לו שהכל יהיה בסדר. לדעתי, הוא היה מחוסר הכרה. הוא רק זז מעט עם הגוף, מעט פרפר, ואז הגיעו שני חובשים. הם הפכו את יפתח וניסו לעצור את הדם שלו. כשהגיעו האמבולנס והמשטרה, העיפו אותי משם, ונסעתי עם חברים לבית החולים מאיר בכפר סבא. חיכינו מעל לשעה וחצי בחוץ, אז אמרו לנו שיפתח נפטר".  


החשודים (מימין לשמאל): קלדרון, דבוש וגניש. צילומים: יהונתן שאול, פלאש 90 ומתוך פייסבוק

יפתח (19), לוחם בגולני, נחשב בקרב חבריו לאדם רגוע שמעולם לא הסתבך בקטטות. עם החברים שעמם בילה ביום האחרון לחייו הוא גדל מאז היה ילד. יחד חבשו את ספסלי הלימודים ויצאו לפעולות בצופים. עם גיוסם לצה"ל פתחו קבוצת וואטסאפ משותפת, שלא השתתקה לשנייה. 

כמה מאותם חברים התקשו לחזור למועדון כחלק משחזור הרצח. הם לא צפו כיצד טבח המועדון מספר שראה אדם שאינו מכיר נכנס למטבח ומחביא מאחורי גבו מזלג סטייקים ארוך שנראה כמו קלשון. רק לאחר יומיים סיפר הטבח במי מדובר. "בסביבות השעה 03:00 נכנס אלי הדוקר, בשם בן גניש, אחרי שעמד בהתחלה בכניסה למטבח. הכל קרה מהר וראיתי שהוא החביא משהו בגב. שמעתי את קולותיהם של מני ושי צועקים לבן 'אל תהרוג אותו, אל תהרוג אותו, אתה תשב בכלא'. הם ניסו להדוף אותו לתוך המטבח אבל לא הצליחו. הלכתי לאחראי משמרת שלא היה בתפקיד ואמרתי שבן הולך לדקור מישהו. רק אז שמעתי שיש מכות. רצתי לכיוון יציאת החירום וראיתי את המנוח נשכב על הרצפה". 

חוקר: "מדוע לא ניסית לעצור את גניש?". 

טבח: "היה לו רצח בעיניים. זה היה אני או המנוח". 

בעדותו של הטבח תמכו אחת המלצריות ושוטף הכלים, שזיהו את גניש בסרטי האבטחה של המועדון. "ראיתי את הדוקר הולך ישר לעמדת כלי המטבח ותופס כלי שאני קוראת לו קלשון", סיפרה המלצרית. "רצתי לקרוא למאבטח, אבל כבר הכל היה גמור". שוטף הכלים טען כי אמר לגניש שאסור להוציא סכינים מהמטבח, אבל בתגובה הוא דחף אותו. "פחדתי, אז עזבתי אותו", אמר. 

שיגידו שרצחתי את רבין  

שלושת הנאשמים העיקריים בפרשה, גניש (23), דבוש (27) וקלדרון (25) אהבו לבלות במועדון "שש", כמו יפתח וחבריו. אלא שבניגוד לצעירים מגבעתיים, החפים מעבר פלילי, תלויה מאחוריה של שלישיית הנאשמים קופת שרצים לא פשוטה. גניש הסתבך ב-2009 בקטטה נוספת ברעננה, שבה נדקר החייל לואיס מסקוטה, שבאותם ימים היה אלמוני. בתחילה הואשם גניש בדקירה, אולם לאחר שהתברר כי מסקוטה הוא שגנב את כרטיס האשראי של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הפרקליטות היססה. לבסוף הואשם גניש בקטטה בלבד ונידון לשלושה חודשי מאסר. בעבר נשלח גניש למאסר נוסף לאחר שפצע את אחד המבלים במועדון בעזרת שבר זכוכית. 

גם דבוש, בן דודו של גניש, מכיר את בית הכלא מבפנים, לאחר שהורשע בשוד פיצרייה ברעננה. דבוש הצמיד אקדח פלסטיק לראש המוכר ושדד ממנו יותר מ-11 אלף שקל. לחובתו של דבוש רשומים במשטרה עוד עשרות תיקים בגין איומים ועבירות רכוש, אולם רבים מהם נסגרו מחוסר עניין לציבור או בשל חוסר ראיות. קלדרון אינו שונה מחבריו. לפני כחמש שנים הוא אסף את חברתו, דנית בראל, ובשלב מסוים איבד שליטה על הקטנוע והתנגש בעץ דקל. דנית הועפה על הכביש ונהרגה. קלדרון נידון ל-15 חודשי מאסר. 

בחקירתם במשטרה הכחישו השלושה כל קשר לדקירה. הדיאלוג בינם לבין החוקרים נשמע כמו שיח עילגים. גניש, שהסגיר את עצמו למשטרה כיממה וחצי לאחר הרצח, השתמש בעיקר במילים "לא זוכר", "לא יודע" ו"לא רלוונטי". על קורותיו באותו יום למדו החוקרים מעדויות אחרות, שמהן עולה כי את הערב החל בבר הנקרא "דולי פרטון", משם המשיך לבר "שיינקין" ואחר כך ל"שש".


יפתח גריידי. צילום: רפרודוקציה

לכל המקומות, כך עלה, הגיע עם שני חברים, ואת קלדרון ודבוש הוא פגש במועדון. מהעדויות במשטרה עלה כי גניש הוא אורח כבוד ב"שש" כבר מספר שנים. "כל מי שעובד כאן יודע שכאשר בן גניש מגיע הוא שותה וודקה רד בול ולא משלם", הפתיע אחד העובדים בחקירתו. "זה מין סטטוס שקיים מאז שהמועדון נפתח. בן מגיע עם חברים, הם שותים ולא משלמים, ואנחנו מניחים להם כדי שלא יהיו פרובוקציות מצדו של בן. זו לא הוראה של בעל המועדון הנוכחי, זה מצב שנוצר כבר מזמן". 

גניש לא התרגש מהעדויות נגדו ושמר על קור רוח. מדי פעם אף התגלגל מצחוק. כשהוטחה בו הטענה כי אנשים ראו אותו תוקף את יפתח, הוא התריס בחוצפה: "הם יכולים להגיד מה שרוצים. יכולים לומר גם שרצחתי את רבין". הוא הסכים לומר רק כי ברח מהמועדון כשהחלה הקטטה ובדרכו ראה סכין על הרצפה וזרק אותה הצדה. הוא טען כי בילה בביתה של חברה, שאת שמה סירב למסור. גם קלדרון סיפק גרסה דומה. הוא התעקש כי ניסה להפריד בין הנצים בעת המריבה ולאחר מכן ברח מהמקום. 

התנהלותו של דבוש, ששבר את ידו באותו ערב, היא המעניינת מכולן. הוא נעצר כמה שעות לאחר הדקירה בבית חברתו לשעבר, ועדותה במשטרה הפכה לאחת המרכזיות בתיק. "בסביבות השעה שש בבוקר מני דפק לי על החלון", סיפרה. "בהתחלה לא עניתי, אבל משהו היה מוזר בקול שלו. הוא התחנן כאילו הוא עומד לבכות. פתחתי את החלון ומני בכה בכי מר. שאלתי מה קרה, והוא אמר שהיה במועדון ושמישהו מת. מני סיפר שהתחילה קטטה והוא לא התייחס עד שראה שזה בן דוד שלו. שאלתי אם זה בן גניש והוא ענה שכן. מני אמר שפתאום התאספו מלא ערבים, ולפני שהספיק שברו עליו כיסא. אחרי שהם הלכו, מני ביקש מבן לבוא איתו לטבריה, והוא ענה שאין לו ממה לברוח. מני הלך לחווה ברעננה ואחר כך בא אלי ברגל הביתה". 

לשאלות השוטרים הוסיפה החברה כי דבוש אמר לה שבן דקר, אבל היא לא יודעת במה. "מני עושה שטויות וטעויות, אבל אני מכירה אותו. הוא לא אדם שידקור. העובדה בשטח היא שבן ברח ומני לא. אף פעם לא אהבתי את בן. תמיד יש בלגן איתו. הוא פסיכופט, לא רואה בעיניים". 

כששמע את עדותה של חברתו הגיב דבוש בפליאה. לטענתו היא שהסיקה לבד שבן הוא הדוקר משום שהיא אינה אוהבת שהם מסתובבים יחד. בעצת סנגוריו, עוה"ד שי טובים, משה שרמן ורחל טוביה, שמר דבוש על זכות השתיקה. "לא בא לי לדבר איתך", הטיח בחוקר. "קפצו עלי 15 אנשים ואכלתי בקאאוטים. יאללה שחרר". הפעם הגיב גניש בגיחוך. "היא משקרת", טען. "אין סיכוי שמני יספר דבר שלא עשיתי". 

עדות אחראי המשמרת  

למרות ביטחונו העצמי, נראה כי חקירת המשטרה הצליחה לסגור על גניש, שאמור היה להישאר אותו ערב מחוץ למועדון לאחר שהמאבטח סירב להכניסו. לדברי המאבטח, הסלקטורית היא שהפכה את החלטתו. אותה סלקטורית, שהייתה בנעוריה חברתו של גניש, העידה כי לפנות בוקר, כאשר ישנה במיטתה, צלצל הטלפון ומעבר לקו היה גניש שביקש את מספר הטלפון של אחראי המשמרת. "הוא אמר 'את יודעת טוב מאוד מי זה, תחשבי טוב, בלי שמות'", טענה. 

לאחר מספר דקות צלצל הטלפון של אחראי המשמרת. "שמעתי קול שלא זיהיתי, שאמר 'אתה יודע מי זה, אל תגיד כלום'. שתקתי ותיארתי לעצמי שזה גניש או מי מהחברים שהיו איתו. הוא שאל שאלות כמו 'האם הבחור שנדקר מת?'. עניתי שאני לא יודע. הוא שאל 'מה עם המצלמות במועדון?', אמרתי שאין לי מושג. אז הוא אמר 'טוב, בסדר, ביי'. 

לא זיהיתי את המתקשר כי הייתי בפאניקה. כמה דקות אחרי האירוע הגיע אלי חבר של גניש, שנראה מפוחד ואמר 'לא היינו שם' מספר פעמים. אני מניח שהוא בא לבדוק אם אני יודע משהו". אחראי המשמרת היה אחד האנשים שראה את יפתח והנאשמים עומדים בסמיכות ליציאת החירום. "נוצר מצב ששער היציאה נפתח כלפי הקיר וסגר על יפתח", העיד במשטרה. "ראיתי שגניש, דבוש וקלדרון עמדו קרוב אליו, אולי מטר ממנו. ואז שמעתי מין מלמול ולקח לי כמה שניות להבין מה קורה. יפתח התנדנד והחזיק את הצד. ירד לו דם וצעקתי לאנשים שיזמינו אמבולנס. ראיתי את החבורה של גניש רצה במעבר שמאחורי המועדון, והבנתי שיפתח כנראה נדקר על ידי אחד מהם". 

תגובות 

עו"ד ניר דוד, המייצג את גניש: "בן גניש אינו הדוקר בשום פנים ואופן, כפי שיתברר בבוא היום, והתיק מנוקב ככברה. המשטרה נתפסה אליו מתחילת הדרך, ללא ראיה של ממש. בסרטון האבטחה לא רואים אותו דוקר וגם לא באזור הדקירה, ולמעשה מדובר בשרשרת של ראיות נסיבתיות. אני משוכנע כשמש בצהריים כי יוכח שידיו של בן לא שפכו את הדם". 

עורכי הדין שי טובים, משה שרמן ורחל טוביה המייצגים את דבוש: "מקריאת חומר הראיות, לא ברורה החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין הריגה כנגד מרשנו. יותר מכך לא ברורה האבחנה בין דבוש לבין שי קלדרון וג', המואשמים באי מניעת פשע בלבד". 

עו"ד משה יוחאי, המייצג את קלדרון: "למרשי לא היה בשום שלב מגע עם המנוח, והמשטרה מייחסת לו מקום מרכזי רק בשל אירוע טרגי מעברו. שי קלדרון מצר על מותו של יפתח ומדגיש כי בשום שלב לא הייתה בידו סכין. הוכחה לכך ניתן לראות בעבירת האישום הקלה שהוגשה נגדו".