סיפורים מהסוג הזה לא תמצאו, על פי רוב, בתל אביב או בחיפה. הם שמורים כמעט תמיד לרשויות קטנות יותר, רחוקות מן העין הציבורית, כאלה שאפשר לעשות בהן מה שרוצים והסיכוי שמישהו ישאל שאלות נמוך למדי. הרשויות המקומיות הערביות, חייבים להודות, נופלות כמעט תמיד בתוך ההגדרות הללו. זה נכון כשבראשן עומד נציג חמולה מקומית. זה נכון לא פחות כשיהודי מבחוץ נשלח ללמד את המקומיים איך צריך לעבוד.

בשנת 2007 הדיח שר הפנים את ראש עיריית טייבה בשל התנהלות בעייתית ובעיקר בשל גירעונות גדולים, ובמקומו מונתה ועדה קרואה כדי לנהל עבור 40 ומשהו אלף התושבים את העיר. קודם הועמד בראש הוועדה הקרואה הזאת שלמה טוויזר, בעבר בכיר בשירות בתי הסוהר. אחרי כמה חודשים החליף אותו חבר הכנסת לשעבר ואיש הליכוד חמי דורון. בין לבין, נשלחו למשימה גם שני פקידים בכירים ממשרד הפנים בתל אביב. בהמשך קיבל את המפתחות איש מפלגת העבודה, פאיק עודה. בקיץ 2013 נמסרה העיר לידיו של מנכ"ל הליכוד לשעבר, אריק ברמי. 

חברה, עמותה, מה זה משנה

היוזמה שהציג ברמי בישיבת המועצה, שהתקיימה בספטמב 2013, הייתה מעניינת וחדשנית. ברמי סיפר לנוכחים שעמותת "אלנור ללתקאפה וללתנמיה", שבראשה עומד חבר הכנסת אחמד טיבי, פנתה אליו וביקשה להקצות לה חלקת קרקע גדולה שעליה תוכל להקים היכל תרבות לטובת תושבי העיר והסביבה. חברי המועצה הכירו את הקשר שבין טיבי לברמי מסיפוריו הרבים של ברמי עצמו. ברמי תיאר בפניהם לא פעם את שיחות הטלפון שהם מנהלים על בסיס קבוע, את העצות שהוא מקבל מטיבי מה לעשות ומה לא ואת הקרבה שלו אליו.

טיבי, חשוב לציין, טען בפגישה שקיימתי איתו השבוע שאין לו שום קשרים אישיים מיוחדים עם ברמי, אבל גילה בקיאות מרשימה בשאלות ששלחתי אל ברמי לתגובה ואף הקדיש חלק נכבד מהזמן לניסיון לשכנע אותי להניח לברמי בכמה עניינים כדי שלא לפגוע בו אישית.


גילה בקיאות בשאלות שהפונו לברמי. ח"כ טיבי. צילום: פלאש 90

כך או כך, חברי המועצה ששמעו את ההסבר הראשוני על התוכנית של טיבי, נתבקשו כבר באותה ישיבה לאשר העברה של 11 דונם אדמה ציבורית לטובת הפרויקט. לצד ההתלהבות מהרעיון שזה עתה שמעו לראשונה, ביקשו החברים, בעצמם ממונים חיצוניים כמו ברמי, להעיר כמה הערות לפרוטוקול. אחד הזכיר ש"העירייה מחויבת לפעול בהתאם לנוהל הקצאת קרקע שנקבע על ידי משרד הפנים". שני הוסיף ש"זה דבר אדיר, במידה ויצא לפועל, אבל השאלה אם העמותה הזאת רשומה והכספים מפוקחים".

ברמי שידר שהכל נבדק, שהכל תקין ושאפילו הספיק כבר לאתר את השטח המיועד להיכל המתוכנן. שבע דקות בקושי נמשך הדיון, לפני שחברי המועצה הרימו את ידם לפי בקשתו בעד אישור עקרוני להקצות את הקרקע, אבל התנו את זה בכך שתוצג בפניהם בקשה מסודרת מטעם העמותה של טיבי, בכך שהעמותה תהיה רשומה כחוק ובכך שהכספים שהיא מביאה יגיעו גם הם באופן חוקי.

ברמי לא המתין לרגע. חברי המועצה עוד לא הספיקו לראות מסמך אחד שקשור במיזם הגרנדיוזי שנתבקשו לאשר לפני שמואיד טיבי, אחיו של חבר הכנסת, כבר קיבל מראש העיר הממונה מכתב המבשר לו חגיגית שמליאת המועצה אישרה את העברת הקרקע. "אני מברך אתכם על החלטתכם לבצע פרויקט זה בטייבה לרווחת התושבים", סיים. עוד שלושה ימים עברו וברמי כבר פרסם בעיתונות המקומית מודעה רשמית של הוועדה לתכנון ובנייה אל-טייבה המודיעה על כוונתה להקצות את הקרקע "לצורך ציבורי של הקמתו של היכל תרבות עירוני".

חלק מחברי המועצה, שראו את הפרסום, לא הבינו מה הולך פה ולאן דוהר ברמי. "עוד מעט עוברת שנה מאותה ישיבה שבה אריק ביקש מאיתנו לאשר את הפרויקט הזה ומאז שהוא הודיע בשמנו לעמותה שהיא תקבל את הקרקע ועד עכשיו לא ראינו אפילו מסמך אחד", מסביר אחד מחברי המועצה, "לא בקשה להקצאת הקרקע, לא מכתב של העמותה, כלום. אנחנו לא יודעים מה אמורה העירייה לקבל מזה, אנחנו לא יודעים מי ינהל את ההיכל הזה, אנחנו לא יודעים אם יש כוונה לחתום עם החבר'ה של טיבי על הסכם, אנחנו לא יודעים מי ינהל את המקום ומי ירוויח כסף מהחניה או מהמזנון. יתרה מכך, אריק אפילו לא סיפר לנו, לפני שהוא ביקש שנצביע, שבמקור השטח הזה היה מיועד בכלל להקמת בית ספר תיכון".

כשההתנהלות החלה להדיף ריח לא טוב, הלך אחד מחברי המועצה לחפש ברשם העמותות את העמותה המדוברת של טיבי, זו שהמועצה אישרה להעביר לה את הקרקע, וגילה לתדהמתו  שאין שום עמותה כזו. מה שהוא כן מצא הוא חברה פרטית בשם הזה בדיוק שנמצאת בבעלותם המשותפת של ח"כ אחמד טיבי ושל גיסו, אוסמה סעדי.

במקביל לסימני השאלה שהחלו לצוץ, כינס אחמד טיבי את חבריו לעמותה אחרת שהוא עומד בראשה, בעלת שם אחר, והעביר החלטה שלפיה העמותה משנה את שמה ומהיום היא תיקרא "אלנור ללתקאפה וללתנמיה", שמה של העמותה הלא קיימת שברמי אישר לה כמה חודשים קודם לכן את הקרקע. במסמך שהעבירה אחר כך לרשם העמותות דיווחה העמותה כי בכוונתה להקים את אותו היכל תרבות מכספים שתקבל מאבו דאבי.

ח"כ טיבי הסביר השבוע עד כמה גדולה חשיבותו של הפרויקט הזה שהוא מוביל ועד כמה הוא משקיע מאמצים כדי לקדם את טייבה, ונדמה שעל העניין הזה אי אפשר לחלוק. לטענתו שינה את השם בלי קשר למה שאירע בעיריית טייבה. הקמנו חברה פרטית, הסביר, רק משום שקל ומהיר יותר להקים חברה. אחרי שבאבו דאבי דרשו ששם הגוף שיקבל את הכסף יהיה זהה לשמו של הפרויקט כפי שמסרנו להם, שינינו גם את שם העמותה לשם הזה.

בחודש ינואר השנה פנו שניים מחברי המועצה אל אריק ברמי ודרשו לכנס בדחיפות  ישיבת מועצה שלא מן המניין, על מנת לבטל את הקצאת הקרקע לאלנור. "ההחלטה התקבלה על בסיס הטעיה ואי אמירת אמת למועצת העיר על ידי מר ברמי", כתב חבר המועצה שמעון בינון ליועץ המשפטי של העירייה. בינון הלין על כך שברמי מתכתב עם אנשי אלנור מאחורי גבם של חברי המועצה, במכתבים שכלל לא מתאפשר לחברי המועצה לראות. בינון ציין עוד כי הוא פנה אל היועץ המשפטי לעירייה וגם הוא הודה בפניו שלא ראה את מסמכי העמותה לפני שאושרה לה הקצאת קרקע.

בינתיים נאלצה העירייה להתחיל לספק הסברים גם בחוץ. בין מי שביקשו הסברים כאלה היה עו"ד שועה מנצור, תושב העיר, שרצה להבין איך הוחלט לתת לארגון של טיבי את הקרקע. היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד אהרון בונה, הסביר לו במכתב תשובה כי לדברי ברמי, "התאגיד שפנה בעניין ההקצאה (העמותה של טיבי - ק"ל) כבר הוכיח את יכולתו לתרום לטובת הציבור". לתשובה הזאת אין ידיים ורגליים במציאות, ולו מן הטעם שמסמכי העמותה של טיבי מלמדים שלעמותה שלו לא הייתה שום פעילות, גם לא של שקל אחד, לפני שנכנסה לעניין היכל התרבות.

"יכול להיות שמדובר במיזם נהדר", אומר חבר מועצה, "אבל כשמקבלים ככה החלטות העסק נראה מסריח. אתה רואה בדמיונך את עיריית תל אביב מקצה לעמותה 11 דונם בלי שמישהו מחברי המועצה ראה נייר, בלי שמישהו בדק מה זו העמותה הזאת, בלי שמישהו מסביר למה לתת דווקא לה ומה מקבלת מזה העירייה?".

ברמי טען השבוע שהעמותה העבירה לעירייה בקשה מסודרת להקצות לה את הקרקע ולבקשתנו גם שלח את המסמך הזה אלינו. דא עקא, שמדובר במסמך שהתאריך שמתנוסס עליו מלמד שהוא נכתב הרבה אחרי שהעירייה אישרה את ההקצאה. ומה שבעיקר מוזר זה שהמכתב חתום בשמה של העמותה "אלנור ללתקאפה וללתנמיה", שם שכאמור היא קיבלה על עצמה רק חודשיים אחר כך.

ניסיון? מכרז? רגע רגע

טייבה היא הרשות השלישית שמשרד הפנים מטיל על אריק ברמי לנהל. קודם הוא עמד בראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת. אחר כך כיהן באותו תפקיד בבוסתאן אל־מארג'. בכל אחת מהרשויות שאליה הגיע דאג ראשית לתפקיד בכיר לעורכת הדין גלית לוי, שצמודה אליו כבר שנים. ללוי, ובהמשך גם לבני משפחתה.

מי זו גלית לוי? מדובר בעורכת דין שסיימה את לימודי המשפטים שלה לפני עשר שנים ושלדברי ברמי הוא הכיר אותה לראשונה כשכיהן כמנכ"ל הליכוד. "היא בחורה רצינית מאוד, יש בינינו אמון גדול, היא מסתדרת איתי במאת האחוזים".

חברת בנייה שבנתה עבור לוי בית בקדימה, ציירה את הקשרים בין השניים מעט אחרת. החברה נתבעה על ידי לוי עם סיום עבודתה ובכתב ההגנה שהגיש בעל החברה הוא פירט מה היה תפקידו של ברמי בבניית ביתה של לוי. בעל החברה ציין כי מתחילת ההיכרות בינו לבין לוי, כולל במו"מ שקדם לחתימת ההסכם ובכל תקופת הקמתו של הבית, היא לוותה "על ידי בן זוגה הידוע בציבור, מר אריק ברמי... והוא אשר היה נציגה ו'המוציא והמביא' מטעמה...".


גם בני משפחתה קיבלו עבודה. עו"ד לוי. צילום: באדיבות אתר פאנט

חשוב לציין, כי הן ברמי והן לוי הכחישו השבוע מכל וכל את הטענה. "גלית מעולם לא הייתה בת זוג שלי", טען ברמי. "זו טענה שקרית", הגיבה גם לוי. כשהתעניינתי מדוע לא טרחו להכחיש את הטענה הזאת בבית המשפט, נשבע ברמי שלוי הגישה תצהיר מפורש שבו העידה כי לא הייתה מעולם בת זוגו של ברמי. לאחר שביקשתי לראות את התצהיר, נאלץ ברמי להודות כי תצהיר כזה אינו קיים. בלי קשר, מתברר שעו"ד לוי רשומה ברשם החברות כשותפה עסקית של בנו של אריק ברמי, די־ג'יי מצליח מאזור השרון. השניים רשומים כבעלים של צ'יינג' ברמת גן.

גם אם יתברר שחברת הבנייה טעתה או הטעתה בתיאור שמסרה לבית המשפט, ברור שבין ברמי ללוי יש קשר ארוך שנים. כשברמי נכנס לנהל את עיריית טייבה, הוא מינה את לוי לממלאת מקום זמנית למנכ"ל העירייה, בשכר של למעלה מ-40 אלף שקל לחודש. זמן קצר אחר כך ביקש למנות אותה במכרז למנכ"לית. מדובר בתפקיד בכיר שתנאי שכר מצוינים בצדו, אלא שלתפקיד הזה יש תנאי סף שלפחות אחד מהם, ניסיון ניהולי בן ארבע שנים, לא מתאים להיסטוריה המקצועית של לוי, ששימשה עורכת דין שכירה ובהמשך בעלת משרד קטן.

כשברמי ניסה לקדם אותה למנכ"לית העירייה בלי הניסיון הדרוש הזה, הוא הצטייד מראש בחוות דעת מוקדמת של היועץ המשפטי של העירייה שלו. היועץ, צריך לומר, סיפק אותה ברצון אף שלא בדק דבר וחצי דבר. "שוחחתי עם עו"ד לוי בעניין תנאי הסף שבחוזר והתרשמתי על פני הדברים, ללא עיון בקורות חיים כתובים או במסמכים כלשהם, כי היא עומדת בתנאי הסף", כתב בלי למצמץ.

בינואר השנה כינס ברמי את ועדת האיתור, ובמסגרת הרוב הכמעט קבוע שיש לו, לא התקשה למנות את לוי לתפקיד. שניים מחברי הוועדה, שמעון בינון ואיציק שלום, הביעו מחאה. לוי, הסתבר, לא צירפה מסמכים המעידים על הניסיון התעסוקתי והניסיון הניהולי הנדרשים. גם את מסמך קורות החיים שלה קיבלו החברים דקות ספורות בלבד לפני הישיבה. 

בינון ושלום, שלא הבינו איך בחורה חסרת ניסיון עומדת לנהל 330 עובדי עירייה, פנו למשרד הפנים. כמה שבועות של התכתבות דו-כיוונית בין המשרד לברמי עברו לפני שהוא קיבל הודעה שלפיה "אין אפשרות למנות את עו"ד גלית לוי לתפקיד מנכ"ל העירייה".

בעירייה של ברמי ההודעות הללו של משרד הפנים לא עשו רושם רב. לוי החלה לתפקד כמנכ"לית ואף החלה לזמן ישיבות מועצת עיר בתואר הזה. גם ההוראה של משרד הפנים לצאת למכרז חדש לתפקיד נשארה מיותמת. לפני עשרה ימים כינס שוב ברמי את ועדת המכרזים ובחר בלוי לתפקיד סמנכ"ל, תפקיד שלא היה קיים מעולם בטייבה. "מנכ"ל ייבחר בהמשך, כשאני אחליט", אמר לי השבוע.


הביא את לוי לכל מקום שהלך. ברמי. צילום: ראובן קסטרו

בינתיים, כמו שנעשה קודם לכן במקומות אחרים, גם בטייבה הגיעו בני משפחתה של גלית אחריה. הפעם היה זה בן זוגה לחיים של אמה של לוי, צביקה גורביץ, שהובא כדי לשמש יועץ ארגוני. האיש עבד בעירייה מעט יותר משלושה חודשים וקיבל על שירותיו הטובים שכר של 155 אלף שקל.

"תגיד", שאלתי השבוע את ברמי, "על סמך מה הבאת דווקא את גורביץ? מה הוא יודע  לעשות?". "אני זוכר אותו עוד ממתי שהוא פיקד על תחנת המשטרה בטול כרם", הסביר. "אתה יודע לספר לי אם ברזומה שלו יש משהו שקשור בייעוץ ארגוני?", שאלתי. "אני לא יודע אם יש לו ברזומה משהו כזה, אבל אני מכיר אותו", ענה, "יש לו גם תואר ראשון והוא גם עורך דין".

הרשות הראשונה שאותה נכנס ברמי לנהל, עוד ב-2011, הייתה יאנוח ג'ת. גם לשם הוא מיהר להביא איתו את גלית לוי. לוי שימשה כיועצת אסטרטגית אישית לראש המועצה וקיבלה רכב צמוד ותשלום של 14 אלף שקל ועוד 9,000 שקל נוספים כיועצת לפרויקט תיירותי מקומי. עוד 100 אלף שקל קיבלה מקופת המועצה ב-2012 עורכת דין נוספת שהביאה איתה לוי ממשרדה בנתניה.

גם אחיה של לוי, אייל מימון, בא אחריהם ליאנוח ג'ת. האח הוא קבלן גינון, איטום ושיפוצים, ויש לו חברה בשם "א.א. אחזקה, גינון וגיזום". בסך הכל שילמה לו המועצה בראשותו של ברמי בין השנים 2013-2011, לפי נתונים שהועברו מהמועצה השבוע, 459 אלף שקל. במועצה הדגישו השבוע, בעקבות פנייתנו, כי "מבדיקת המסמכים במועצה התברר שהנ"ל הועסק לא על פי הצעת מחיר ו/או הסכם ברוב העבודות שביצע במועצה וגבה עבורם כספים".

במקביל לעבודתו ביאנוח ג'ת, החל ברמי לנהל גם את המועצה האזורית בוסתאן אל-מארג', בת כ-4,000 תושבים. גם לשם הוא לקח את לוי. הפעם נחתם איתה חוזה כיועצת משפטית בתשלום ש 41,666 לחודש. בדצמבר 2013, כשברמי עזב את המועצה, קיבלה גם לוי הודעה על הפסקת החוזה איתה. עם המעבר לבוסתאן אל־מארג' עבר גם אחיה של לוי לעבוד עם המועצה החדשה.

ביוני 2013, אחרי שהתברר שיש צורך לבצע שיפוץ במרפאת האם והילד של היישוב, התכנסה
ועדת המכרזים כדי לבקש מקבלנים הצעות מחיר לביצוע העבודה. שלושה קבלנים הגישו הצעות. זו של אחיה של לוי הייתה היקרה מכולן. לוי עצמה, כך לפי הפרוטוקולים, ישבה בוועדה שדנה במכרז של אחיה. הוועדה פסלה את שתי ההצעות הזולות יותר, בטענה ששני הקבלנים שהציעו אותן הגישו ניירות חסרים, והכריזה חגיגית על זכייתו של אייל מימון בעבודה. 44,722 שקל זה עלה למועצה.

על הפרוטוקול המכריז על הבחירה במימון חתומים אחותו גלית וראש המועצה ברמי. לאחרונה הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבית הדין לעבודה נגד העסקתה של עו"ד גלית לוי בעירייה ובימים אלה דן בית הדין לעבודה בנושא.

תגובת ברמי: תלונות של אינטרסנטים

"גלית לוי הינה עו"ד מוערכת ואיכותית אשר מבצעת את עבודתה נאמנה והיא בעלת ניסיון רב בתחום המוניציפלי ועשתה עבודה מצוינת לצד יו"ר הוועדה הממונה בכל תפקיד. יו"ר הוועדה שמח שהיא מלווה אותו בתפקידיו השונים".

"אין ליו"ר הוועדה 'קשר אישי' עם עו"ד גלית לוי וממילא העבר התעסוקתי של גלית לצד יו"ר הוועדה הממונה ידוע לכל ודווח בהתאם לחוק. הליך המינוי של עו"ד גלית לוי הינו שקוף ותקין, ואנו ממלאים אחר כל הנחיות משרד הפנים בעניין".

"בנו של אריק הינו בגיר המנהל את עסקיו באופן עצמאי וכחוק. למיטב ידיעת יו"ר הוועדה הממונה, החברה המדוברת אינה פעילה זה כחמש שנים". 

"הליכי המינוי של עו"ד לוי נעשו לפי חוק ועל פי כל דין וכך גם העבודות שנמסרו לאחיה לביצוע".

"הסכומים המצוינים לגבי צביקה גורביץ אינם נכונים. יש לציין כי גורביץ אינו עובד עבור העירייה זה כחמישה חודשים".

"באשר להיכל התרבות, מועצת העיר טייבה מקדמת בברכה כל גורם אשר מנסה לתרום לקידום העיר. העמותה המדוברת פועלת להקמת בית תרבות לרווחת תושבי טייבה והסביבה. כל הפעולות בעניין זה נעשו בשקיפות ולפי כל דין. יו"ר הוועדה הממונה אינו 'ידידו' של חבר הכנסת טיבי, והעבודה מולו הינה זהה לעבודה שמתבצעת מול כל גורם אחר בכנסת ובממשלה, לרווחת התושבים. לאחר קבלת ההחלטה הראשונית המועצה כונסה שוב, העניין הועלה לדיון וכל חבר מועצה אמר את דברו".

"בשולי הדברים ברצוני לציין כי המדובר בתלונות של גורמים בעלי אינטרסים המנהלים פעילות יומיומית על מנת לפגוע בתפקוד העירייה ואחד מהם לפחות הינו עבריין בנייה אשר השתלט על שטח ציבורי ואינו משלם את המסים העירוניים והוא משתלח בכל אפיק אפשרי על מנת להפעיל לחץ על ראש הוועדה הממונה על מנת שיפסיק את הליכי הגבייה".