אני קורא את הביקורת של נציבת זכויות האדם של האו״ם, וזה מכעיס אותי. אני שמאלני גאה. זכויות אדם וסבלם של הפלסטינים נוגע ללבי. אבל העיוורון של הנציבה, ומקהלת ארגוני זכויות האדם, שעיקרם נזק לזכויות, מצליחה לעורר גם בי חוסר אהדה כלפי טענותיהם. אני לא אגיב באלימות וגם לא בקללות. אני אגיב במילים. מילים שקולות.

הנציבה, נאבי פילאי, מבקרת את ישראל באופן חד צדדי ומכעיס מאז תחילתו של המבצע. ואני לא מצליח להבין משהו. איך נטען שישראל מבצעת פשעי מלחמה ברצועת עזה? כן, אני מבין את הכאב על מותם של אלו שאינם מעורבים. כן, אני מודע לעבודה שעזה היא טרגדיה אנושית. וכן, אני חושב שצריך פתרון שיוביל לשלום. אבל לא, ישראל ל-א מבצעת שום פשע.

מדינת ישראל עושה את המעשה הכי לגיטימי שיש: מגנה על עצמה. מתגוננת מירי בלתי פוסק, שבניגוד לכל מדינה בעולם, היא הכילה משך שנים. התקיפות בעזה הן רק תגובה של הבלתי נמנע. ודווקא הניסיון שלא לפגוע יתר על המידה באוכלוסייה הפלסטינית עולה מחיר דמים כבד. בעייני ראיתי את זה שירו לעבר כוחות צה״ל אליהם התלוויתי פצצות מרגמה מבית ספר של אונר״א. גם כתבתי על זה.

נציבת זכויות האדם של האו"ם נאבי פילאי. צילום: רויטרס

ובכל זאת, אני ממשיך לשמוע את מקהלת המבקרים. ואז, אותם מבקרים, מתפלאים על הכעס, שנובע מהמון כאב, ולצערי לפעמים אלים, שמופנה כלפיהם. אני לא מצדיק אלימות, אבל גם העיוורון, יש בו מן האלימות.

הביקורת והגנאי כלפי מדיניות ישראל הצודקת מכעיסה. הייתי מקבל בהבנה רבה את הביקורת, לו היה בה ביקורת גם כלפי חמאס. לו הייתה אמירה ברורה שמטילה את האחריות למי שבאמת אחראי על המצב הנוכחי. מי שממשיך להפר פעם אחר פעם את הפסקות האש ולנצלם כדי לזרוע עוד הרג, מי שמסתתר מאחורי אוכלוסיה אזרחית, מי שמשתמש במבנים של האו״ם, וגרוע מכך, מי שמתיר להשתמש במבני האו״ם.

לוחמי מגל״ן נהרגו במהלך סריקה של מרפאה של האו״ם, שלא רק שהייתה ממולכדת, אלא גם נבנתה שם מנהרה, אז שהרי עובדי אונר״א ידעו ושתקו. לא חודש, לא חודשיים. שנים של שתיקה נוכח כוונת מרצחים. הניחו למנהרה שמטרתה טרור להיבנות. מן הפן הפלילי, בכל מדינה ממנה הגיעו עובדי האו״ם, כל מדינה, השותפות למעשה הפלילי, כוונה לרצח, היא שותפות פלילית מלאה.

צר לי, נציבת הפליטים של האו״ם, צר לי נציבת זכויות האדם של האו״ם, אתן, שמבקרות את ישראל, מבלי ליתן דעתכן, ולו במילה אחת להפרת הזכויות של תושבי הדרום, להפרת הזכות לחיים של תושבי ישראל, להתקפות הלא חוקיות עלינו, אתן לא פחות מסוכנות מחמאס. אתן מלבות את הסכסוך, מקום שהמנדט שניתן לכן הפוך.

אם ארגוני זכויות האדם והנציבה של האו״ם ישקיעו את המאמץ שהם משקיעים בגינוי ישראל, יגנו את חמאס, יעלו החלטות נגד חמאס וימוטטו את התמיכה בטרור שהם מאפשרים, אז, ככל הנראה, הם יצליחו להציל חיים, את החיים של כל אותם בלתי מעורבים מהצד הישראלי והפלסטיני. אז הם יקלעו למטרה לשמה הוקמו