קצין בכיר באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל שופך אור על ההערכות הלוגיסטית המורכבת שמאחורי מבצע ״צוק איתן". לדבריו, התחמושת שסופקה במבצע כללה 4,800,000 קליעים, 43 אלף תחמושת ארטילית ו-39 אלף פגזי טנקים, אשר בקירוב נעשה נעשה שימוש במחציתם, הם רק חלק מהמספרים של המבצע. 

הקצין הבכיר אמר כי "השימוש בתחמושת במהלך התמרון הקרקעי היה רב מכפי שחזו", והסביר זאת בכך שאופי הלחימה הנוכחי שונה מאופי הלחימה הרגיל בשטח בנוי, לאור האיום התת קרקעי שנוסף. 

אט"ל, שאמור לאפשר את קיומו התקין והסדיר של המבצע ואת הרציפות התפקודית של הכוחות, ואחראי בין השאר על שינוע של הרק"מים (רכב קרבי משוריין) והכוחות, אספקת מזון סדירה, תחמושת, רפואה ורענון הציוד, עבר שינוי משמעותי מאז מלחמת לבנון השנייה, אז נמתחה ביקורת קשה על המערך ועל מחסני החירום של צה"ל. כבר שנתיים וחצי שבאט"ל מתכוננים לתרחישי לחימה כפי שנראו במבצע "צוק איתן", ולתרחיש אפשרי של עימות בגזרה הצפונית מול חיזבאללה. 

המספרים מספרים את הסיפור כולו: צריכת הדלק הסילוני קפצה ב-90% בהשוואה למבצע "עמוד ענן", וצריכת הסולר ב-70%. במהלך המבצע נופקו 1,474 כלי נשק, 3,214 אמצעים מיוחדים, 3,400 אפודים קרמיים משופרים, 23 אלף זוגות של משקפי מגן, שהצליחו להוריד את פגיעות העיניים במחצית ביחס למבצעים קודמים, 70 אלף מדי עבודה (מדי ב'), 35 אלף מיטות ומזרנים ו-4,000 מטר של גדר תלתלית. נוסף על כך סופקו 162,000 ערכות ללוחמים, שכללו בין היתר: צבעי הסוואה וערכות רפואיות.

1,072 אוטובוסים ועוד 1,147 מוניות סייעו בגיוס הכוחות, למעלה מ-1,000 נגמ"שים הופעלו, לצדם של 60 תומ"תים (תותח מתנייע) של חיל התותחנים, 90 דחפורי D9 שטיפלו במבנים ממולכדים ובמנהרות, ו-120 יחידות פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) של ההנדסה הקרבית.


צילום: הדס פארוש, פלאש 90

העלות הלוגיסטית, שכוללת את המזון והציוד של הלוחמים, היא 15 מיליון ש"ח בכל יום לחימה, שהם 420 מיליון ש"ח למבצע עד כה. לכך צריך להוסיף סכום של בין 2 ל-4 מילארד שקלים, כך על פי גורם בכיר באט"ל, לתשלום ימי המילואים למגויסים, תחמושת וחלפים לכלי הרכב והרק"מים. וזה בלי לחשב את חיל האוויר. 

במלחמה הזו נעשה לראשונה מאז מלחמת יום כיפור שימוש בסמכות "לרתק" רכב לטובת הצבא. המדובר היה ב"דרילרים", המשמשים לגילוי וטיפול במנהרות. 10 כאלה "רותקו", כמובן תמורת פיצוי הולם לבעליהם, לצורך משימת המנהרות, והצטרפו ל"דרילרים" נוספים שהיו ברשות הצבא.

חלק מהלקחים שנלמדו מאז מבצע ״עמוד ענן״ ומאז מלחמת לבנון השנייה כללו את הגמישות בהובלת האמצעים, הטנקים למשל. באט"ל ממשיכים להתחדש ולרענן את צי ההובלה: מעל 100 מובילים חדשים צפוים להכנס לשימוש עד סוף השנה הבאה, לאחר שחברת וולוו זכתה במכרז. אלו יחליפו מערך מיושן שבו למעלה מ-50% מצי ההובלה של צה"ל נשען על משאיות ומובילים שנכנסו לשימוש לפני מעל ל-30 שנים.  

במלחמה הזו היו לא מעט גיבורים וגם גיבורות, מסתבר, בחיל הלוגיסטיקה: מפקדי פלוגות המפקדה נכנסו בראש שיירות לוגיסטיות אל תוך רצועת עזה, אל הכוחות בשטח, בניהם שלוש מפקדות של פלוגות. 

בשטחי הכינוס נותרו עוד כמויות רבות של ציוד שהונפק ללוחמים, ועוד כמויות רבות של ציוד שנתרם לחיילים. בימים אלו, ולאחר שהמערכה תסתיים, צפויים באט"ל לערוך "הזדכות" על שטחי הכינוס מול היישובים האזרחיים בעוטף עזה, ולוודא את השארתם במצב התקין ביותר, תוך פינוי יתרות הציוד והפסולת. "מלחמה מייצרת כמויות זבל בלתי נגמרות", אמר קצין בכיר באט"ל.

ובנוסף, כידוע, הצבא לא צועד על בטן ריקה. להוציא את מנות הקרב שסופקו ללוחמים בשטח, ראש אט"ל הנחה כי החיילים יזכו לארחוה חמה אחת לפחות ביום, בשטחי הכינוס והתרעננות, ולכריך בארוחת הבוקר.

החידושים בחיל הרפואה: תחבושות מתקדמות וסוכריות "מורפיום על מקל"

"נגמשי M113 הצילו יותר חיים במערכה האחרונה מאשר גבו", כך אמר אמש קצין רפואה ראשי, תא״ל פרופ׳ איציק קרייס, והסביר כי הנגמ"שים ששימשו כרכבי פינוי ליחידות הרפואה הצילו חיים רבים.  

ענף הרפואה בצה״ל עבר במבצע האחרון מהפכה משמעותית בתפיסת הרפואה בעת לחימה, בעקבות תוכנית חדשה שהוגשה במפקדת קצין רפואה ראשי בשנת 2012: תוכנית "שומר אחי". התוכנית, שכוללת שימוש בציוד חדשני, ובתפיסת רפואת החירום בשטח באופן שונה, הצליחה להוריד באופן משמעותי את היחס בין אחוז הנפגעים לאחוז החללים, והותירה אותו על כ-9%, יחס נמוך משמעותית ממדינות מתקדמות כמו ארה"ב. במבצע צוק איתן היו כ-650 פצועים ו 64 הרוגים. 

התפיסה החדשה של הטיפול מבוססת על חוליות רפואה מרמת הפלוגה, שכוללות מטפל בכיר, רופא או פארמדיק, שמסוגלים לתת מענה ראשוני לפצועים בשטח. מחקרים רפואים מצביעים על כך שאחוז גבוה מהחללים בפציעות טראומה במלחמה, נפטרים כתוצאה מאיבוד דם משמעותי.  

לפינוי המהיר והטיפול הראשוני בשטח בדרכי האוויר, הנשימה ומחזור הדם, יש משמעות מצילת חיים בהקשרים לסוגי פציעות כאלה. אפילו הטרמינולוגיה השתנתה. הגישה אל הלוחם בשטח היא לא עוד כמגיש עזרה ראשונה, אלא כאל סיוע מציל חיים. המהפכה כוללת גם את נושא הפינוי מהשטח.  

גורם בכיר במקרפ״ר מצביע על כך שזמני הפינוי מהשטח התקצרו באופן משמעותי במבצע הנוכחי, ונמצאות מתחת לרף הרצוי. במקרפ״ר שיבחו גם את הדרגים בשטח בתפיסת הרפואה החדשה, והתייחסות המפקדים בשטח לחשיבות הפינוי, ובכלל זאת הפינויים המוסקים: 250 נפגעים פונו בדרך זו במבצע האחרון בתוך 120 גיחות: 90% מהפצועים בדרגת פינוי דחוף שלחמו במרכז ודרום הרצועה.  

חוליות הרפואה בשטח יודעות גם למיין את דחיפות הפינוי מדחוף לפציעות קלות יותר, ויש לכך משמעות לא רק רפואית כי אם גם מבצעית: במספר מקרים במבצע האחרון המפקדים הבינו שנושא הפינוי לא צריך לעכב אותם בהמשך הפעילותה טקטית. במבצע צוק איתן לקחו חלק 400 מטפלים בכירים, 80 צוותי רפואה ו-15 פלוגות רפואה. 

במבצע הזה נעשה גם שימוש במגוון של ציוד רפואי חדשני: כל לוחם מקבל ערכה שכוללת חסם עורקים, החדיש ביותר שקיים בעולם, קל לתפעול בהרבה מה-ח.ע מגומי שרובנו מכירים. תחבושות מיוחדות עם חומר עוצר דימום, תחבושות שבלא מעט מקרים הצילו חיים ועצרו דימומים קשים אצל חלק מהפצועים, טבליות "פלסמה", תחליף דם ללא כדוריות דם, בו נעשה שימוש ראשון בעולם בזמן לחימה בשימוש עד לרמת הפלוגה, וסוכריות משככות כאב, "מורפיום על מקל", שהקלו משמעותית את הכאב של הפצועים.