השעה היא רבע ל-11 בלילה, והמפגינים כבר מתחילים להתפזר. פעיל הימין בן ציון (בנצי) גופשטיין, תשוש מעייפות, יושב על המדרכה, לא לפני שהוא בודק אם כולם עלו על ההסעות או אם יש עצורים בתחנת המשטרה.

מאות מפגיני ארגון להב"ה ("למניעת התבוללות בארץ הקודש") התייצבו שלשום מול אולם האירועים שבו נערכה חתונתם של מחמוד מנסור המוסלמי ומורל מלכה היהודייה במטרה למנוע מהטקס לצאת לפועל. לפי צו בית המשפט, הם נדרשו לשמור על מרחק של 200 מטר מהאולם. הם אומנם לא הצליחו לסכל את "המזימה", אבל העולם צעיר והמלאכה מרובה.

כבר כמה שנים פועל הארגון, שמטרתו למנוע קשרים רומנטיים בין יהודיים וגויים. אפשר לקרוא לו קיקיוני, הזוי, אבל בכל פעם שסוגרים את עמוד הפייסבוק שלו, הוא דואג להיפתח מחדש. השבוע, בתוך יום מרגע פתיחתו, השיג כמעט 12 אלף לייקים, והמספרים רק הולכים וגדלים.


"מקרים ללא הפסקה". בנצי גופשטיין (במרכז). צילום: פלאש 90

"הארגון פעיל ובועט", מסביר לי המנכ"ל גופשטיין, רגע לפני שהוא מבקש ללכת לנוח. "זו אחת הבעיות הגדולות של עם ישראל, והגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה. הערבים הרי לא יכולים לצאת בכפר עם בת לפני החתונה, ולכן הם עושים את זה עם בנות יהודיות. מפנקים אותן, נותנים להן כסף. הורים פונים אלינו כל הזמן. אנחנו מקבלים 2,000 פניות בשנה. בנות מגיל 11 או 12 מכל המגזרים שיוצאות עם ערבים. מקרים ללא הפסקה".

"מתקשרות: תצילו אותי"

בגרמניה הנאצית קראו לנישואי תערובת "מישלינג". במפקד האוכלוסין של 1939 נמנו 72 אלף בני תערובת מדרגה ראשונה ו-39 אלף מדרגה שנייה. הגרמנים כל כך הקפידו על טוהר הגזע, עד שבדקו דורות רבים אחורה אם חס וחלילה לא התערבב בגזע הארי "דם יהודי מזוהם", ואם כן, הוא כמובן דורג בהתאם.

אדולף היטלר טען שמשפחות מעורבות, אפילו בעלות קמצוץ של קשר יהודי, מעמידות בדור לפחות יהודי טהור אחד, ולכן כשהגיעו למשרד הפנים בקשות לשוויון זכויות, הן הועברו ישירות אליו ויותר מאוחר לסגנו מרטין בורמן.

"תמיד אמרתי שהיטלר צדק, אבל התבלבל בעם", טוען פעיל להב"ה אבישי בר-ישי. "אנחנו הגזע הנבחר. אני גאה להיות יהודי, רק זה לא אומר שאחרים הם לא בני אדם. אם שוודי עוקר לנורווגיה, הבן שלו נורווגי, אבל יהודי - לא משנה לאן ילך - תמיד יהיה יהודי".

בר-ישי הוא שדרן בתחנת הרדיו האינטרנטית "סול", סטנדאפיסט וכמובן פעיל בארגון. הוא ולא אחר אחראי לסלוגנים הקליטים "ערבי, תיזהר, אחותי היא לא הפקר" או "מוחמד, חמיס, את הידיים לכיס".

בר-ישי חייכן, אדיב, מתראיין בכמה שפות. שגריר אמיתי. רק המילים שיוצאות מפיו צורמות. "הכלה היהודייה שמה הינומה שתזוז בכאפה הראשונה", הוא מתאר סצנה פרי מוחו. "היא תרד כבר באגרוף השני. ברגע שהילדים יגדלו, היא תתחיל לראות ניצנים של חינוך ולאן חייה הולכים, וההחלטה לברוח תתבשל כשהילדים יהיו בני עשר. זה הגיל שבו הן מתקשרות: ‘תצילו אותי'.


"היטלר צדק, אבל התבלבל בעם". מפגינים נגד החתונה. צילום: פלאש 90

"אנחנו מדברים על משפחות עם עשרה ילדים. יותר ממאה אלף ילדים, יהודים על פי ההלכה ומחבלים בפוטנציה. הסטטיסטיקה אומרת שלא רק שהבחורה מתבוללת, היא גם הולכת לסבול, להיות אשפה, כי זו המנטליות הערבית. הילדים יגדלו לשנוא אותי ואותה".

איך מפתחים עמדות גזעניות כאלה?
"זו לא גזענות, זו אהבת הלאום. אני לא שונא ערבים. שיחיו עד 120 שנה, אבל לא עם אחותי. צעקנו כאן שהרב כהנא צדק. מי שלומד את תורתו יודע שאין לי בעיה שתהיה שכן, אבל אם תפגע במשפחתי, אני אשחט אותך. אם לא הצלחנו להרחיק את מורל עכשיו, והיא תחזור עוד שש שנים, דיינו. היא לא צריכה לחפש אהבה אצל ערבים".

בר-ישי ממשיך להתרוצץ בשטח כפעיל מרכזי, אבל את העין תופס דווקא איציק, הקמב"ץ הנמרץ של החטיבה המשוריינת בגייסות גופשטיין. הוא מגיע לפני המנהיג עם תיק יד, מחלק שלטים, תולה כרוזים, מתעמת עם השוטרים.

"ברמת העיקרון תפקידנו להציל את בנות ישראל", אומר איציק. "אני בטוח שלא אתה ולא 75% מהאנשים הנורמליים במדינה היו רוצים שבתם תתחתן עם גוי, וכל שכן עם ערבי. אנחנו פה כדי להגן על שורשיו של העם. נעשה את זה כל עוד אנחנו יכולים וכמובן במסגרת החוק. לצערנו שר החינוך שי פירון, שאני לא יודע מה הכיפה עושה על ראשו, מעודד התבוללות. ביקש חמישה מיליון שקל ממשרד האוצר בשביל לדחוף לדו-קיום, שזו מכבסת מילים להתבוללות נטו. אנחנו הורסים את העם במו ידינו".

ונישואים עם סיני זה יותר טוב?
"גם עם סיני הייתה לי את אותה בעיה. אני לא שונא ערבים. אני עובד כל יום בנגרייה עם ארבעה ערבים. שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. תראה איך אני מסתדר איתם, לא תאמין. הם מכירים את הדעות שלי, ושניים מהם מסכימים שאסור להם להתחתן עם יהודיות".

"כל יהודייה - אחות"

איציק מפעיל את אנשיו בשטח במרץ, במיוחד את יוסף אליצור שהגיע לשירות מילואים בלהב"ה היישר משווייץ. "באתי להשתתף בארגון שאני כל כך מזדהה עמו ומכבד אותו", אומר אליצור. "נפלו לנו 64 חיילים במלחמה, ועכשיו לוקחים לנו עוד כלה אחת. היא לא מבינה את זה, אבל יש אנשים חכמים וגדולים ממנה שמכירים את הדרך. אם אחותך הייתה יושבת בסלון ומעשנת סמים, מה היית עושה? הרי היית מוריד לה את הראש ולוקח את החשיש מהידיים".

איך יהודי שפועל למען בנות ישראל בוחר לגור דווקא בשווייץ?
"אני אחזור לארץ כשתהיה כאן מדינה נורמלית. עושים מחלקה יהודית בשב"כ. למה? יהודי פוחד על עצמו ומגן על נפשו. זו זכות גדולה לגור בארץ, אבל כששולטים עליה אנשי האמת ומה שמוביל אותם זה קו התורה. לעזאזל, הייתה פה מלחמה, אז הפוליטיקאים השקרנים סיכנו חיילים, וחייל שווה יותר מערבי, יותר מגוי. מי זה האמריקאים, מי צריך את הטילים שלהם? פעם היינו מרססים עם כמה יריות, היום צריכים טילים. על איזו אמנות אתה מדבר? בוא נגמור את הבעיה אחת ולתמיד".


"איבדנו 64 לוחמים ועכשיו לוקחים לנו עוד אחת". מחמוד ומורל. צילום רויטרס

להב"ה כוללת גם בחורים כמו שלומי טוויטו מירושלים. אומנם שלשום הוא מכר חולצות של הארגון תמורת 25 שקל, אבל ביומיום הוא אחראי על מבצעים בעורף האויב. "פתחנו דוכן בכיכר ציון, יעני כדי להסביר", מספר טוויטו. "עבר שם במקרה אבא שסיפר שהבת שלו נעלמה בכפר ערבי. היא בכתה לאמא שלה בטלפון שאנסו אותה. התקשרתי לערבי ששאל: ‘מי אתה?' הסברתי לו מי אני, וכמו שהוא לא רוצה שאני אצא עם אחותו, ככה שלא ייצא עם אחותי. אמר לי: ‘אבל היא לא אחותך'. עניתי: ‘כל יהודייה היא אחותי'. בסוף הגענו לכפר עם ניידת משטרה והוצאנו אותה. הייתה מסוממת, שלושה ערבים אנסו אותה".

אתה בטוח שערבים ולא יהודים?
"שלושה ערבים. רק הם מסוגלים לעשות דבר כזה אכזרי".

ואם אחותך היית מתאהבת בערבי?
"הייתי מנסה לשכנע אותה, ואם לא היה עוזר, יש דברים שלא כולם צריכים לדעת".

"לא מדינת כל אזרחיה"

שר ההסברה בר-ישי מספר על משמר הכבוד היהודי, שהוא בעצם הגדוד הרגלי שפועל בשטח. אפשר למצוא אותו בסופי שבוע בכיכר ציון בירושלים, בקניון בפתח תקווה, בטיילת בטבריה. "מסתובבים בקבוצות קטנות של שתי בנות וכמה בנים", בר-ישי חושף את שיטת הפעולה. "כשיש מידע על זוג מעורב, אז הבנות משתדלות לתפוס שיחה עם הבחורה, והבנים מנסים למנוע מהערבי להפריע. אם הבחורה אומרת ‘אני מחליטה להישאר', אז אנחנו עוברים לפס פעולה אחר. אין אלימות. אפשר ליידע את המשפחה במקרה שהיא קטינה".

אברהם, בן 19 מירושלים, הוא חייל קבע במשמר הכבוד. "אנחנו מראים נוכחות, כמו פה", הוא מסביר לי. שאלתי אותו איך היה מרגיש אם מחוץ לחתונה שלו היו צועקים "מוות ליהודים" כמו שצעקו "מוות לערבים" מחוץ לאולם שבו נישאו מחמוד ומורל. "הייתי מרגיש כמו בשואה", הוא עונה. "פה זה אחרת. אנחנו היינו בשואה שנרצחו בה שישה מיליון בני אדם, ובהתבוללות נעלמו אפילו יותר. זו שואה שקטה, וחמור שאנשים לא רואים את זה ככה. אני יכול לעקוב אחרי השושלת שלי עד אברהם אבינו. מי אני שאשבור אותה?"

עופר גולן, בכיר בארגון שמסתובב עטוף בדגל ישראל, תופס אותי בסיום ההפגנה. "בכל הארץ הם מחפשים לצוד את הילדות שלנו", הוא מפציר. "אני מתחנן שתרשום שאני פונה לכל ההורים, תשמרו על הבנות שלכם. הן צריכות לקבל ערכים מהבית ולהבין שהארץ הזו היא של העם היהודי. היא לא מדינת כל אזרחיה, ממש לא".