על רקע ביקורת חריפה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אישרה הלילה הממשלה, בתום דיון מרתוני שארך כעשר שעות, את תקציב המדינה לשנת 2015. כל שרי הממשלה תמכו בתקציב למעט השר לאיכות הסביבה עמיר פרץ (התנועה) שהתנגד.

כעת עובר חוק התקציב לכנסת. עם פתיחת מושב החורף הוא יובא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה ולאחר מכן יועבר לועדת הכספים להכנתו לקריאה שניה ושלישית. המועד האחרון לאישור התקציב הוא בתאריך 31 בדצמבר.

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) כבר הודיע כי בכוונת הועדה להכניס שינויים בחוק התקציב והודיע כי "התקציב לא ייצא מן הועדה כמו שנכנס אליה". התקציב אושר הלילה בממשלה כמעט ללא שינויים פרט להחלטה שלא לפגוע בהטבות המס בפריפריה ולא לייקר את אגרות הדרכונים. אמש הגיעו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד להסכמה על תוספת של עשרות מיליוני שקלים לתקציב החל משנת 2016 שיאפשר להמשיך בקיום ההטבה במס הכנסה לתושבי 42 ישובים בפריפריה.

לפיד ונתניהו בפתח הישיבה. "התקציב שאושר הוא תקציב אחראי". צילום: מרק ישראל סלם

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר בעקבות אישור התקציב כי "התקציב נועד לסייע ולחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים של מדינת ישראל. אנחנו מציבים סדר יום חברתי עם תוספות משמעותיות לחינוך, רווחה, בריאות וחיזוק הביטחון האישי של האזרחים". עוד הוסיף: "התקציב שאושר הוא תקציב אחראי, שמתייחס לצרכים המיידים של הכלכלה הישראלית, אבל לא שוכח גם לבנות מדיניות כלכלית ארוכת טווח ומוטת צמיחה".

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן אמרה כי "במסגרת תקציב 2015 עמדנו על מספר עקרונות ובהם שמירת יתרונותיו היחסיים של המשק ושמירה על אחריות תקציבית שתאפשר את צמיחת המשק גם בשנים הבאות. שמירה על המסגרות הפיסקאליות עם יעדי גירעון ההולכים וקטנים הם תנאי לשמירה על דירוג אשראי חיובי ויציב למדינת ישראל".

הממונה על התקציבים, אמיר לוי הוסיף כי "בתקופה של אילוצים תקציביים וביטחוניים הצלחנו להגיש תקציב מאוזן ששומר על המסגרות הפיסקליות. משנת 2016 ואילך נחזור למתווה של גירעון יורד ונקטין את יחס החוב-תוצר. העברנו מספר שינויים מבניים לשיפור הצמיחה והפריון וביניהם רשות ביצוע למדען הראשי, חוק האנג'לים, הקמת רשות להתחדשות עירונית ורפורמה בקק"ל".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מתחה בדיון שקדם לאישור התקציב בממשלה ביקורת קשה מאוד על התקציב שאושר הלילה. בין השאר טענה כי יעד הגרעון שנקבע, 3.4 אחוז, אינו נכון, וכי כבר היום ברור שהממשלה העבירה חובות מ-2015 ל-2016.

לדבריה, הגרעון בתקציב השנה הבאה, שהיה אמור לעמוד על 2.5 אחוזי תוצר, והועלה על ידי האוצר ל-3.4 אחוזי תוצר, יהיה בפועל גבוה יותר ויעמוד על 3.6% תוצר, כלומר עוד 2 מיליארד שקלים, זאת כיוון שהאוצר ניפח את הערכות ביחס לגביית המסים בשנה הקרובה. בתגובה נמסר מהאוצר כי "תקציב המדינה, כפי שמוצג לממשלה, צפוי לעמוד ביעדים אלו ולא צפויה חריגה מתקרת הגירעון שנקבעה".