בנמל התעופה בן גוריון נרשמה הבוקר (שישי) היערכות מוגברת, כשבאזור השעה שמונה וחצי בבוקר נחתה טיסת טורקיש אירליינס מאיסטנבול לישראל ועליה שלושה נוסעים מדומים שטענו כי הגיעו מאחת ממדינות אפריקה הנגועות באבולה. הדבר נעשה במסגרת תרגיל שערכו משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות וכוחות הביטחון בנתב"ג, כדי לבחון את ההיערכות להגעתו של חולה אבולה לארץ.

עפ"י הנהלים, שנקבעו בתחילת השבוע, ברגע שהצהירו החולים על הגעתם מליבריה, גינאה או סיירה ליאון נבדק חום גופם באמצעות אקדח מד-חום מיוחד, לאחד מאותם מגיעים מאפריקה לכאורה התברר כי ישנו חום של מעל 38 מעלות. הוא הועבר בדחיפות למרפאה שם קיבלו אותו אנשי המרפאה שלגופם חלוקי בידוד ומסכות. כאשר הוחלט לפנותו להמשך טיפול רפואי הוא הועלה על אלונקה מיוחדת המבודדת את החולה, כדי למנוע את התפשטות הנגיף, ונלקח על ידי צוות מד"א ישירות לבית החולים שיבא בתל השומר, שנקבע שיהיה לצד בית החולים רמב"ם בחיפה אחד משני בתי החולים שירכזו את חולי האבולה במקרה שיגיעו כאלה.


תרגיל הכנה לאבולה בישראל בבית חולים שיבא. צילום: עמית תומר

בשיבא כבר היו ערוכים להגעתו ואנשי צוות רפואי רבים קיבלו את פניו בחליפות בידוד בכניסה למיון. הוא הובהל לאזור הבידוד שם נלקחו ממנו דגימות ביולוגיות לצד בדיקות קרישה ואלקטרואיטים שנועדו לבדוק האם תפקוד גופו נפגע, מה שיכול להעיד על הידבקות באבולה.

תוצאות הבדיקה נשלחות למכון הביולוגי ואמורות להתקבל תוך 48 שעות במהלכן צריך החולה להיות בבידוד מלא. גם הצוות הרפואי נדרש להשתמש בציוד מיגון מלא, והשמירה שלהם על כללי הזהירות נבדקה אף היא. "זהו התרחיש הפשוט יותר, משום שאם מגלים חשד לאבולה כבר בנתב"ג הצוות הרפואי יכול להיערך לקליטת החולה טרם הגעתו לבית החולים", מסביר פרופסור ארי שמיס, מנהל בית החולים הכללי בשיבא, "התרחיש החשוב יותר הוא של חולה אקראי, אדם המגיע למיון לאחר שהיה באחת ממדינות אפריקה הנגועות וסובל מחום אך הצוות הרפואי עדיין לא יודע זאת, משום כך תלויים שלטים בכניסה המבקשים לדווח על כך באופן מיידי.

"במידה ומגיע אדם כזה ניגשת אליו אחות עם בידוד ראשוני ולוקחת אותו לחלק מבודד בחדר המיון שם מתשאלים אותו ובמידה ומבינים שאכן קיים חשד להידבקות באבולה מעבירים אותו לבידוד המלא שם מתחילים לבצע בו את הבדיקות. תירגלנו את התרחיש הזה כבר פעמיים השבוע בשיבא, הצוות מגיב בבהלה מסוימת אבל הדרכנו אותם בנוגע לבידוד הנדרש כך שיהיה מוגנים מפני הנגיף גם אם יחשפו לחולה אמיתי שנדבק בו".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור ארנון אפק שהשתתף בתרגיל הסביר על עליית המדרגה בהיערכות: "בהערכת מצב שקיימנו החלטנו לבחור ברמב"ם ושיבא לרכז את החולים באבולה, אבל צריך שחדרי המיון בכל בתי החולים יהיה מוכנים כי חולים החשודים בנשיאת הנגיף יכולים להגיע לכל מקום.

אם נצטרך לפנות חולה מנתב"ג נעבירו לשיבא ומנמלי הים בחיפה לבית החולים רמב"ם. אם יתגלה חולה החשוד באבולה באחד מבתי החולים, אלו שצפונית לחדרה יעבירו להמשך טיפול ברמב"ם והשאר לשיבא.

"קיבלנו את ההחלטה הזו מפני שהטיפול בבידוד הוא בעייתי ומסובך ונדרש ניסיון רב לכך. למשל בתהליך ההפשטה של הצוות הרפואי מהבגדים הנגועים חייבים לנהוג בזהירות רבה משום שהבגדים נגועים ואם לא עושים את זה בדרך הנכונה, פצעים וריריות עלולות לספוג את הנגיף ואיש הצוות עלול להידבק.

"לכן נכון לרכז את ההיערכות, אם תגיע כמות גדולה של חולים בעתיד יתכן שנרחיב את הטיפול לבתי חולים נוספים". עוד הוסיף פרופ' אפק כי: "כיום לא קיימת תרופה לטיפול באבולה, גם התרופה הניסיונית שהופקה בארה"ב אזלה וכרגע אין דרך לרכוש אותה".

לשם כך, הסביר פרופסור שמיס את החשיבות בנתינת הטיפול הרפואי התומך הטוב ביותר: "נתינת נוזלים, מלחים שחסרים ואלקטוראיטים לחולה אמנם לא מרפאים את המחלה ב-100% אבל הם בהחלט יכולים להועיל ולהוביל לשיפור.

במערב שיעור התמותה מהמחלה היום עומד על כ50% לעומת 80% באפריקה, וגם באפריקה ככל שישנה מודעות למחלה ולדרכי הטיפול הנכונות בה התמותה יורדת. לכן גם בהיעדר תרופה מונעת זיהוי מוקדם של המחלה וטיפול נכון בה יכול להציל חיים".