בדיון שנמשך למעלה משלוש שעות בבית המשפט העליון, בדבר ערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הנערה תאיר ראדה, השמיעו עורכי הדין מטעם הסניגוריה הציבורית, אביגדור פלדמן ועו"ד אלקנה לייסט, את טענות ההגנה של זדורוב וחזרו על כך שהסכין שבאמצעותה בוצע הרצח היא סכין משוננת ולא סכין יפנית, כמו זו שהייתה ברשותו של זדורוב ובהתאם להודאתו הראשונה במשטרה, וכי הנעליים אינם נעליו.
במרכז הדיון היה שוב להב הסכין, והצדדים חזרו על טענותיהם, כפי שאלו הועלו במהלך החודש האחרון בתגובות בכתב: הסניגוריה טענה כי מדובר בלהב משונן והמדינה טענה כי חוות הדעת שברשותה סותרות את טענת הסניגוריה כשלצדם עמדתו של ראש המכון לרפואה משפטית, ד״ר חן קוגל.
עו״ לייסט אמר כי, "גם התביעה מסכימה שהן מסמנות מסלול יציאה של מישהו אחר מהתא. רבים הסיכויים, וודאי שיש ספק סביר, שאלה טביעות נעליו של הרוצח האמיתי".
עו״ד תמר בורנשטיין, נציגת המדינה הודתה כי השאלה של טביעות הנעליים היא שאלה מטרידה, ובתגובה אמר השופט יורם דנציגר כי הוא הבחין "שנעשה ניסיון לברר של מי טביעות הנעל ולא היו מסקנות. היה שם בלגן גדול. מי מצוות המחלצים מצליח להגיע עם נעליו לגבהים כאלה?", שאל.
עו״ד פלדמן שמייצג את זודורוב מטעם הסניגוריה אמר במהלך הדיון כי יש, ״שורה ארוכה של שאלות. הרצח בוצע בתא קטן שהיה ספוג בדם. היה רצח אלים שבו נחתך עורק וריד. לא נמצא על הנאשם שום פריט ביולוגי של המנוחה בשום מקום. שנית, לא נמצא בתא שום פריט ביולוגי או אחר של הנאשם להוציא אותה טביעת נעליים נכונה יותר או נכונה פחות. נשאלת בשלב מסויים גב' מיה פרוייד אם זה אפשרי דבר כזה.
"היא אומרת או שהוא היה לבוש בבגד מיוחד שמנע כל השפרצה או כל סימן עליו או שהיו שם סימני מזג אוויר כאלה שמחקו את כל הסימנים שלו, או שהיא אומרת שאולי הוא שייך לאנשים שיש להם אמירה כללית שלא מפרישים. אנו יודעים שכל נגיעה משאירה DNA כל נגיעה מפרישה תאי עור. נעשו בדיקות הכי מדוקדקות בתא. אין שום שריד של רומן זדורוב בתא. יש את התיק. נגיד שאת המכנסיים הוא זרק. בתיק היו הנעליים כלי העבודה והסכין היפנית. בתיק לא נמצא שריד של דם. אנו מכירים עד כמה השתכללה אמנותם של אנשי מז"פ עד שהם מסוגלים למצוא שריד DNA אפילו אחרי שנים".