11 שנים מחכים בירושלים לשעה ארבע היום אחר הצהריים. מאז הלכו לעולמם רבני העיר שלום משאש ויצחק קוליץ ב-2003 , לא מונו רבני עיר בבירה, והיום אחר הצהריים סוף-סוף ייבחרו רבנים ראשיים לעיר.
אף שמערכת הבחירות עושה הרבה רעש בקהילה החרדית והדתית בעיר, לא בטוח שלמישהו משנה בכלל מה תהיה זהות הרבנים הנבחרים. נראה שאפילו בעלי זכות הבחירה לא כל כך מתעניינים באירוע. "יותר מעשור לא היה פה רב, מה קרה?" תוהה אחד הבוחרים, "מדהימה הרדיפה אחרי השררה".
ברקת התחיל
היום תגיע לישורת האחרונה סאגת הבחירות המעייפת, שהתנהלה במשך שנים בבתי המשפט. בימים האחרונים דחו שופטי בג"ץ ארבע עתירות שהוגשו נגד קיום הבחירות ונגד הרכב הבוחרים. מי שהתחיל את הסאגה המשפטית סביב הבחירות הוא לא אחר מראש העיר הנוכחי של ירושלים ניר ברקת, שבהיותו חבר מועצה לפני שמונה שנים עתר לבג"ץ נגד שר הדתות בדרישה לביטול תקנות מינוי רב העיר.
מאז סימן ברקת מטרה: להביא למינוי רב ציוני אחד מבין שני הרבנים - האשכנזי והספרדי, לצד רב חרדי אחרי שליטה ארוכת שנים של החרדים בשתי המשרות. כרגע מסתמן שברקת ישיג את מטרתו, שכן הרב האשכנזי הצפוי להיבחר הוא הרב אריה שטרן, איש ישיבת מרכז הרב. אלא שבירושלים, ואולי בישראל בכלל, לא בוחרים רב לפי עומק בקיאותו בתורה וחידודו בים ההלכה. וכפי שאומר גורם המעורה במערכת הבחירות, "בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, הכל יכול לקרות".
בשעה ארבע יתכנסו באולם מועצת עיריית ירושלים 48 חברי הגוף הבוחר. זה אחרי זה הם יטילו לקלפי שתי מעטפות ובהן פתקי הצבעה, האחת לרב הספרדי והשנייה לרב האשכנזי. במשך חמש שנים לערך התמקדו המאבקים הפוליטיים והמשפטיים בזהותם של אותם חברי הגוף הבוחר. גובשו נהלים, הוגשו עתירות, תוקנו הנהלים, הוגשו עתירות וחוזר חלילה, עד שגובשה הרשימה הסופית: 12 נציגים של בתי כנסת, 12 נציגי ציבור ו-24 נציגי מועצת העיר.
אפשר לסמן באופן גס שלושה בעלי עניין מרכזיים: הדתיים הלאומיים, החרדים האשכנזים והחרדים הספרדים. שלושה אוחזין בטלית, שיש בה מקום רק לשניים - אחד אשכנזי והאחר ספרדי. כל מגזר לא רק רוצה שהאיש שלו ייבחר, אלא גם מעוניין לשלוט בבחירת הרב השני, וזקני העיר מוכנים להישבע, שעסקני כל אחת מהעדות, לו רק יכלו, היו מוכנים לבטל באופן מיידי את המנהגים העדתיים, את הנוסחים, את הקיגל ואת הקובה, ולהושיב רב משלהם גם על הכס השני.
הכל פתוח
19 רבנים הגישו את מועמדותם לשני התפקידים. הרב אריה שטרן, האשכנזי של נפתלי בנט ושל ברקת, נבחר ב-2009 בהליך לא פורמלי בקרב קהילות ציוניות דתיות בירושלים להיות מועמדם לתפקיד. לפני שבועות אחדים הגיעו לרבנות הראשית טענות בדבר תוקף תעודת הכושר לרבנות עיר שלו, ובהליך מהיר ומיוחד במועצת הרבנות אושרה מועמדותו.
"הערעור על כושרו כרב הוא חלק ממסע רדיפות מצד העסקונה החרדית הפוליטית", מיהר להצהיר דוברו של שטרן. הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בבירה, מתמודד אף הוא לתפקיד הרב האשכנזי ומנסה לגייס את תמיכת החרדים, שמצדם מתלבטים בינו לבין הרב משה חיים לאו מנתניה, אחיו של הרב הראשי לישראל דוד לאו ובנו של הרב ישראל לאו.
"החרדים האשכנזים לא התעסקו בהצבת מועמד מול הרב שטרן משום שהם התעסקו בעיקר בלהכשיל את התהליך", מסביר גורם המקורב לאחד המתמודדים, "הם הבינו שאין להם סיכוי כי בנט וסגנו אלי בן דהן עיצבו את הגוף הבוחר בהתאם לרצונותיהם".
עד יום הבחירות נחלקו החרדים האשכנזים בין השניים. "יהדות התורה ישבו עם השניים וחישבו שללאו יש יותר סיכוי להביא קולות לא חרדיים, ולכן יתמכו בו, אך גם על החישוב הזה יש ביקורת פנימית וקולות שאולי יתמכו ברב שלזינגר", אומרים גורמים בקהילה. על פי הערכות שונות, אנשי ש"ס צפויים ללכת עם האשכנזים. עם זאת, לחרדים אין רוב, ונראה שהרב שטרן יוכתר בסופו של דבר.
בצד הספרדי, לעומת זאת, הכל פתוח. המתמודדים הבולטים הם הרב שלמה עמאר, לשעבר הרב הראשי לישראל, אומנם חרדי, אך כזה שבעברו ישנו קרע עם ש"ס וסכסוך עם יהדות התורה; והרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, דתי לאומי שלא זוכה לתמיכתם של ברקת ובנט, אולי בשל עמדותיו הקיצוניות - בין השאר הוא הוציא פסק הלכה שאוסר להשכיר דירות לערבים. גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הצטרף לקלחת ודן בתחילת השבוע במועמדותו של הרב אליהו, והיום, רבע שעה לפני שתיפתח הקלפי, תתקיים למרגלות בניין העירייה הפגנה נגדו.
בנט הדתי לאומי אימץ בחום את מועמדותו של הרב עמאר החרדי, שזוכה גם לתמיכה מסוימת מברקת. "התגבש הקונצנזוס סביב הרב עמאר וברקת תומך בו", אומר דוברו של ראש העיר אביתר אלעד. החרדים מצדם החליטו לתמוך ברב שמואל אליהו, שעד הרגע האחרון מנסה לקבל גם את תמיכת המגזר שאליו הוא משתייך. במוצאי שבת הוא אפילו נפגש עם ברקת, ביקש ממנו תמיכה, סורב, ביקש שיהיה ניטרלי וסורב בשנית.
הרב עמאר זוכה גם לתמיכה של נציגי בתי הכנסת הציוניים דתיים. "עד עכשיו לא היה לנו מועמד לספרדי, וביום ראשון החלטנו שאנחנו עם הרב עמאר", אומר עו"ד אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הדתיים לאומיים בבירה, המונה כ-100 בתי כנסת, "הציונות הדתית תמיד מגיעה מפולגת, והצלחנו להגיע בצורה מאוחדת עם מועמד אחד מוסכם, הרב שטרן האשכנזי, וזה הישג גדול".
האיום על בחירתו של הרב עמאר נשקף מבוחרים דתיים לאומיים "עצמאיים" שאולי יחליטו לתמוך ברב אליהו, ובעיקר מכיוונו של ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם. הח"כ הסורר של ש"ס מתמודד גם הוא וזוכה לתמיכתן של סיעות חילוניות במועצת העירייה, התעוררות ומרצ. הקולות הללו מחזקים למעשה את הרב אליהו, ולכן מקורבי הרב עמאר מפעילים לחצים אדירים על הסיעות להסיר את התמיכה ברב אמסלם.
דבקים במטרה
הימים האחרונים שלפני הבחירות גדושים בספינים, פיוסים היסטוריים והודעות תמיכה. "יש חמ"ל המפקד על המבצע", מתאר אחד מאנשי המטה של הרב אליהו, "נתנו לכל אחד בגוף הבוחר ציון מ-1 עד 5, כש־1 זה ברזל שלך ו-5 זה אין סיכוי. 3 זה מתנדנד. כל אחד עושים סביבו עבודה - למי הוא קשור, מי משפיע עליו, דרך מי צריך להגיע אליו וכדומה. המציאו שהרב דרוקמן קרא לרב אליהו להוריד את המועמדות. התגובה במטה של הרב אליהו הייתה עצומה של 50 רבנים שקוראים לתמוך בו".
"הייתי מעורב במערכות בחירות, לא באחת ולא בשתיים, גם ברמה המוניציפלית וגם ברמה הארצית, ומעולם לא נתקלתי בכזו אינטנסיביות ודבקות במטרה", מספר עו"ד דידי הרשקוביץ, לשעבר חבר מועצת עיריית ירושלים, נציג הליכוד וישראל ביתנו בגוף הבוחר, "כולי תקווה שזה שייבחר יבצע את תפקידו בדבקות ובחדווה כפי שהוא התנהל במהלך המרוץ. בימים האחרונים זה תופס לי חצי יום כל יום. כל מועמד מגיע אליך ב-17 דרכים, דרך ההוא וההוא וההוא. הסיפור מסתיים כל יום בשעות הקטנות של הלילה".
גם אלישבע מזי"א, מנכ"לית התנועה החילונית ירושלמית "רוח חדשה" וחברה בגוף הבוחר, מקבלת, לדבריה, "אינסוף נדנודים, כולל נציג של רב שהגיע אלי הביתה ביום שישי בחמש בערב".
אז עד כמה לירושלים חסרים רבנים ראשיים? "קח לדוגמה את מערך הכשרות בעיר, שיש בו בלגן. לרב שייבחר תהיה המון עבודה", אומר עו"ד קמינצקי. לדברי מזי"א, "יש לי בעיה עם הצורה של מוסד הרבנות, יש בו הרבה חוסר ענייניות, אבל אני לא נגד הרבנות. זה שאין סמכות דתית מסודרת בירושלים, עיר שיש בה הרבה קונפליקטים דתיים, זו בעיה. אני כמובן בעד שייבחר רב ציוני בגלל כל המתח בנושאים הקשורים לפלורליזם בעיר. אני מקווה שיהיה מישהו אמיץ, שיעז לנהל דיאלוג עם החילונים, כי מוסד הרבנות הוא בעיקר בשבילם".