שגריר פולין בישראל: "צמאים לתחייתה של הקהילה היהודית בפולין"

שגריר פולין בישראל, יאצק חודורוביץ, ילווה הערב (ראשון) את נשיא המדינה ראובן ריבלין בטיסה לוורשה, בירת פולין.

המשלחת הישראלית, בראשות הנשיא, תוטס במטוסו של נשיא פולין, שהציע לריבלין סיוע לאחר שהתברר שאי אפשר יהיה למצוא טיסות מתאימות שיאפשרו לנשיא להשתתף היום בפתיחת מושב החורף של הכנסת, וגם לחנוך מחר את המוזיאון היהודי בוורשה.

ממשלת פולין רואה בהקמת המוזיאון ליהודי פולין פרוייקט לאומי כמעט. הפולנים יוצאים מגדרם כדי לקדם את הפרוייקט הזה. נדמה לי שהם מתרגשים לפחות כמונו. המוזיאון בוורשה לא יהיה מוזיאון להנצחת השואה או למרד גטו ורשה. הוא יוקדש לחיים היהודיים התוססים בוורשה על פני יותר מ-1,000 שנה.

בשיחה עם "מעריב השבוע" הסביר השגריר חודורוביץ: "זה נכון לא לשכוח, אבל זה לא חכם לא להמשיך הלאה. המוזיאון לא מנסה להמעיט בחשיבות השואה. להיפך. הוא ניצב מול האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ב-1943.

בתצוגה הבסיסית יש חלק גדול המוקדש לשואה ולסבל הרב של העם היהודי תחת השלטון הנאצי בפולין. אבל המוזיאון מתמקד גם בחלקים גדולים של ההיסטוריה שנזנחו או נשכחו. אנשים שכחו שבפולין היתה קהילה יהודית אדירה, תרבותית, תוססת, ששגשגה במשך יותר מ-1,000 שנה. אני חושב שזו הקהילה היהודית המשמעותית ביותר שהיתה עד אז באיזשהו מקום בתפוצה היהודית בעולם.

"ידעת, למשל, שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה היו בפולין 600 עיתונים בעברית או ביידיש? שהיו בה 15 תיאטראות יהודיים? שהיו בה מפלגות יהודיות מהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני?"

"עבודת צוות מרשימה"

דומה שהשגריר חודורוביץ הפך בעצמו מומחה ליהדות פולין. "המוזיאון מציג את הגעתם של היהודים לפולין לפני כ-1,000 שנה", אמר. "איך הם באו, מה קרה להם כאן, הפריחה התרבותית חסרת התקדים שהיתה להם כאן. כמו שכבר אמרתי, אסור לשכוח מה שהיה, אבל צריך להמשיך הלאה. להתקדם, תוך כדי זיכרון. זה הקונספט שלנו.

"הקהילה היהודית בפולין מתעוררת לחיים בשנים האחרונות. פולין כמדינה תומכת בתופעה זו בהתלהבות. המדינה מימנה את הבניין, עיריית ורשה תרמה את הקרקע. המכון להיסטוריה יהודית בוורשה אחראי לתצוגת הקבע ולתערוכות שמומנו בידי ארגונים יהודיים שונים מקהילות רבות בעולם.

התערוכה הקבועה והרעיון פותחו על ידי קבוצה בינלאומית של היסטוריונים בהנחיית פרופ' ברברה קירשנבלט מאוניברסיטת ניו יורק. אנחנו מאמינים שהיתה כאן עבודת צוות מרשימה שהובילה לתוצאה מרשימה לא פחות".

על מה מבוסס הרעיון, שאלתי את השגריר. "בתערוכה הקבועה יש שמונה גלריות", השיב, "כל תקופה בהיסטוריה והגלריה שלה. השואה, למשל, מקבלת את גלריה מספר 7, אחת לפני אחרונה.

אחריה יש גלריה המוקדשת לחיים היהודיים בפולין אחרי המלחמה, החל מ-1989, השנה בה חודשו היחסים בין ישראל לפולין. הגלריה הראשונה נקראת 'פורסט', מספרת על הגעתם של הסוחרים היהודיים הראשונים לפולין, ואחר כך גלריה שמוקדשת לתקופת ההתבססות היהודית בפולין, ואחריה תור הזהב של המאות ה-16 וה-17, וגלריה המוקדשת לעיירה היהודית. הבניין עצמו נבנה על ידי קבוצה של ארכיטקטים מפינלנד, וזכה בפרס אדריכלות חשוב בשנה שעברה".

"פסטיבלים לתרבות יהודית"

שאלתי את השגריר מה היה קורה ליהודי פולין אלמלא השואה. "היו שלושה מיליון יהודים בפולין ערב מלחמת העולם השנייה", אמר, "זה בדיוק הסיפור. פולין הפסידה את הרב-תרבותיות שלה, הרב-לאומיות, הרב-לשוניות, רב-גזעיות ורב-דתיות.

היינו מדינה כזו לפני השואה, ואיבדנו את הנכס הזה אחריה. פולין היתה מדינה תוססת, עם הרבה מאוד דתות ושפות ולשונות ותרבויות. הקהילה היהודית כמעט ונמחקה. איבדנו גם שטחים רבים אחרי המלחמה, בהם היו קהילות אחרות. היום פולין יותר הומוגנית. זה חסר לנו. הקהילות האלה חיו בתוך המדינה בשלום ובשגשוג בדרך כלל".

יש דיבורים ודיווחים על עלייה גדולה של אנטישמיות באירופה, אמרתי לו, על אנטישמיות מודרנית שמכליאה בין האנטישמיות האירופית הישנה, לבין האנטישמיות של גורמים איסלמיסטיים שמרימים ראש באירופה.

"כללית זה נכון", אמר חודורוביץ. "יש באירופה עלייה בהשפעת לאומנים ואנטישמיים, וזו סיבה לדאגה. לדעתי, מנהיגי אירופה מודעים לבעיה. לא מזמן התבטאו בעניין הנשיא פרנסואה הולנד והקנצלרית אנגלה מרקל. צריך לזכור שבמדינות כמו צרפת וגרמניה יש קהילות יהודיות גדולות בהרבה מאשר אצלנו. בפולין נותרו היום כמה אלפי יהודים בלבד. יש שם גם קהילות מוסלמיות גדולות בהרבה מאשר אצלנו.

"אני לא חושב שפולין נקיה לגמרי מאירועים אנטישמיים. מגיעים אלינו קבוצות רבות של ישראלים ויהודים כל שנה. אלה קבוצות שמתיירות באתרי ההשמדה השונים, הן בדרך כלל בולטות, נושאות דגלים ומעוררות הרבה תשומת לב. היו כמה אירועים סביב זה, אבל אני יכול להגיד באחריות שהמספר של האירועים האלה נמצא בירידה, לא בעלייה, בעוד שמספר המבקרים היהודים אצלנו נמצא בעלייה.

"זה לא נכון להגיד שאין אנטישמיות בפולין. גם אצלנו יש תנועות ימין קיצוני עם אידיאולוגיה פשיסטית או אנטישמית, אבל באופן כללי התופעה לא נרחבת ופולין מקבלת בהתלהבות רבה את תחיית החיים היהודיים בתוכה.

אנחנו ממש צמאים לזה. יש פסטיבלים של תרבות יהודית לאורך כל השנה. כמה מהם, כמו הפסטיבל בקרקוב, מושך מאות אלפי מבקרים מדי שנה. אני מקווה שהמוזיאון שייחנך השבוע יהיה גם מקום מפגש לצעירים יהודים ופולנים. יהיה שם מרכז לימוד וכנסים גדול שמיועד בדיוק לצורך הזה.

"אל תשכח שלכל יהודי חמישי או שישי יש קשר כזה או אחר או שורשים לתרבות פולנית. חילופי התרבות בין ישראל לפולין נמצאים בפריחה, וצריך לקוות שכך זה יימשך. רק בתחום אחד אנחנו מפסידים את הקרב נגד האנטישמיות והגזענות - ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. ניסינו כממשלה להשתלט על זה, אבל ללא הצלחה. לצערי, הכישלון הזה משותף כרגע לכל העולם".