כך הפכו האמריקאים את נגיף האבולה לכלי ניגוח פוליטי

האמריקאים בדרך כלל לא מחוברים למהדורות החדשות כמו עמים מסוימים במדינות קטנות במזרח התיכון. יש להם דברים אחרים בראש. ובכל זאת, על נגיף האבולה שמעו. 98% מהם, לפי אחד הסקרים האחרונים. הם יודעים שיש נגיף שמקורו באפריקה, יודעים שיש מגיפה, מהחמורות שידענו, ויודעים שכמה מקרים כבר התגלו גם בארה"ב. הם גם יודעים שאין תרופה. והם מ-פ-ח-ד-י-ם.

בכל בוקר הם פותחים את העיתון כדי להתעדכן על מצבה של אחות שהושמה בהסגר (אין אבולה, ויש לה הרבה ביקורת על ההסגר) ושל רופא שנדבק (חלה הידרדרות). לפי הידוע כרגע, הנגיף דוגר בגוף במשך 21 ימים עד שמתגלים סימפטומים - כך שאין לדעת כמה מקרים עוד יתגלו בשבועות הקרובים. 

הפציינט הראשון שנחת באמריקה ובגופו הנגיף טופל בבית חולים בטקסס. התוצאה הייתה טרגית: שתי אחיות מצוות הטיפול נדבקו גם הן. הן לא לבשו את הציוד המתאים שאמור היה לבודד אותן מן הנגיף. ועוד: אחת מהן גם עלתה על טיסה, עם חום נמוך. בכך סיכנה כמובן נוסעים אחרים. הנהלים רועננו מאז, והם נוקשים מאוד. אולי נוקשים מדי?

בשדה התעופה של ניו ג'רזי נעצרה אחות שחזרה מסיירה לאון, והתייחסו אליה "כמו לפושעת", לדבריה. למשך שש שעות לא הסבירו לה כלל מה העניין. אחר כך נבדקה - והתוצאה הייתה שלילית. הבדיקה לא זיהתה את הנגיף. זה לא מספיק, כמובן. האחות תשהה בבידוד למשך שלושה שבועות. זו המדיניות שקבעו שלוש מדינות בארה"ב: ניו יורק, ניו ג'רזי ואילינוי.

על חוויותיה כתבה האחות בפירוט במכתב ששלחה לעיתון "דאלאס מורנינג ניוז". אני מפחדת, הסבירה, ממה שיקרה כעת לצוותי רפואה הנוסעים לאפריקה כדי לטפל בחולים. שאלת אחריותה של אמריקה, ושאלת האחריות של הממשלה האמריקאית, לסייע למדינות באפריקה, נוגעת בשאלות על האמצעים הנכונים למניעת התפשטות המחלה אצלם בבית. מצד אחד - מנהיגת העולם צריכה לעזור.

סקר של מכון "פיו" מצא כי רוב גדול של האמריקאים (77%) תומך במאמצים לסייע לאפריקה במזון, תרופות וציוד אחר. מצד אחר - אזרחי מנהיגת העולם חוששים. אומנם רובם עוד לא ממש חוששים ובאופן כללי גם סומכים על הממשל שלהם שידע לעשות מה שצריך (54%), אבל אחוז החוששים עולה מ-32% לפני שבועיים, ל-41% לפני שבוע. ואין להתפלא אם ימשיך לעלות.

ואין פלא: לפני כמה ימים התגלה בניו יורק שהרופא קרייג ספנסר, ששב גם הוא מטיפול בחולי אבולה בגינאה, נדבק במחלה. במסיבת עיתונאים ביקשו מושל המדינה וראש העיר להרגיע את הציבור: "אין שום סיבה לניו יורקרים לפחד", אמר ראש העיר. המושל אמר שככל שהאזרחים ידעו יותר, כך יפחדו פחות.

לא בטוח שזה נכון. בעולם של מהדורות חדשות בלתי פוסקות הפך העיסוק באבולה לאובססיבי, מגביר בהלה. המחבר סטיבן ג'ונסון כתב בעיתון "ניו יורק טיימס" על פרדוקס המידע: "המהירות של העברת אינפורמציה היא גם ההגנה הטובה ביותר שלנו נגד מגיפה אמיתית בעיר כמו ניו יורק, וגם המקור לחרדה מתמדת ומטרידה בשל התחושה - שכלל אינה נכונה - שאנו חיים בזמנים מסוכנים במיוחד".

אבל הוויכוח על רמת החרדה הנכונה למצב הנוכחי רק החל. בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" ביקר הולמן ג'נקינס את הנטייה התקשורתית לזלזל בפחדיו של הציבור: "אנשים אינם רציונליים בהערכתם את הסיכונים בלה בלה בלה. כן, אנחנו יכולים למצוא פה ושם דוגמאות לאמריקאים שהתגובה שלהם לאבולה מוגזמת". אבל, כותב ג'נקינס, יש עוד לא מעט דברים שאיננו יודעים על הנגיף הזה, על יכולתו להתאים את עצמו לסביבה משתנה, על דרכי ההדבקה שלו, מכדי שנוכל להיות באמת בטוחים.

הבעיה של הבית הלבן

זה לא מקרה, כמובן, שבעוד העיתון הליברלי נוטה לפרסם מאמרים מרגיעים, המכניסים את התופעה ל"פרופורציה נכונה", כפי שקבע אחד המומחים בהופעה ב-CNN, העיתון השמרני נוטה להתריע מפני הסכנה. האבולה הוא נגיף קטלני לבני אדם, אך גם נגיף המשמש בקרבות הפוליטיים המתעצמים לקראת בחירות, וגם נגיף שהופעתו מאפשרת לזהות פערים בגישות אידיאולוגיות של אמריקאים ממחנות שונים. אגב, גם רמת הפחד מושפעת מעמדות פוליטיות. הרפובליקנים חוששים מהנגיף הרבה יותר מאשר הדמוקרטים (49% לעומת 36%).

בהתאם, גורמים שמרנים הם בעיקר מי שקראו לעצור כל טיסה מהמדינות הנגועות באפריקה ולנעול את הגבולות, עד שהנגיף ייעצר. הסנטור מפלורידה מרקו רוביו הציע להעביר חוק המונע מתן ויזות למבקרים מהמדינות הללו. הוא לא היה היחיד. 11 סנטורים ועוד קרוב ל-60 חברי בית הנבחרים הצטרפו לדרישה למנוע טיסות ממדינות מסוימות באפריקה ואליהן.

יש פרשנים הסבורים כי האבולה עשוי להיות הפתעת הבחירות של 2014, בחירות שיתקיימו ביום שלישי בשבוע הבא. "החדשות מחזית הווירוס", כתב כריס סיליזה, "יגבירו חששות קיימים בקרב הבוחרים" - חששות כלליים שעל פיהם המדינה "אינה הולכת בכיוון הנכון". באופן טבעי, הרפובליקנים מנסים לקבע בתודעה את התחושה שהממשל לא הגיב מהר ונכון להתפשטות הנגיף, ולעומתם הדמוקרטים מאשימים את הרפובליקנים בפוליטיזציה של נושא בריאותי.

הבית הלבן זיהה את הבעיה הפוליטית כאשר הסיפור על טיסתה של האחות הנגועה החל להתפשט. הנשיא ביטל כמה אירועי גיוס כספים וכינס ישיבה דחופה. התוצאה לא הייתה איסור על טיסות. הבית הלבן הודיע שאינו שוקל צעד כזה. מומחים התומכים בעמדתו טוענים שזה לא יהיה יעיל, וכן, שיסבך מאוד את המאמצים לסייע בבלימת הנגיף באפריקה עצמה. 

בעדות בפני הקונגרס טען אחד מבכירי מערכת הבריאות שאיסור על טיסות מהמדינות הנגועות דווקא יקשה על הרשויות לדעת את מי לבדוק. "כרגע אנחנו יודעים מי נכנס. אם ננסה למנוע כניסות, יש סיכוי שחלק יבואו דרך מקומות אחרים", ובשדה התעופה לא יהיה אפשר לזהות אותם.

האיש החדש למשימה

אבל פטור בלא מעש אי אפשר. ממילא, המשרד לביטחון המולדת החליט על מהלך חלקי: אין איסור על טיסות, אך יש הגבלה על כניסתן של טיסות ממערב אפריקה לאמריקה לחמישה שדות תעופה מרכזיים: וושינגטון דאלס, ג'ון פ' קנדי בניו יורק, ניוארק בניו ג'רזי, שיקגו או'הייר והרטספילד-ג'קסון באטלנטה. מי שבא עם חום - ייבדק.

ועוד: הממשל האמריקאי - חשוף לביקורת על חוסר מעש ומוטרד מחששם הגובר של האזרחים, וכמובן גם מן האפשרות להתפרצות המחלה - מינה לפני שבוע "צאר" (פקיד רם דרג למשימה ייעודית) לטיפול באבולה. רון קליין יקבע מדיניות ויתאם את ביצועה על ידי שלל המשרדים העוסקים בעניינים שעשויה להיות להם השפעה על התפשטות המחלה. הוא יתאם גם את הסיוע האמריקאי באפריקה.

"זה לא מעשה צדקה בלבד", הדגיש הנשיא ברק אובמה, כאשר הסביר לאמריקאים מדוע הוא מעדיף פעולה אמריקאית אקטיבית נגד הנגיף באפריקה על פני ניסיון לבודד את ארה"ב מפניו באמצעות מחסומים ואיסורים. הדגשה הכרחית במקרה שלו, משום שכמה מיריביו הפוליטיים כבר החלו לרמוז שהנשיא שוקל שיקולים אידיאולוגיים זרים בעת שהוא קובע את התגובה האמריקאית למגיפה - שאולי מכוונים לאותם בוחרים שעוד רואים באובמה נשיא אפריקאי.

לכן, אובמה מתרכז לא ב"צדקה" אלא ב"הגנה" על אמריקה. באינטרס שכל בוחר יכול להבין. בעולם פתוח, שבו אנשים נוסעים ובאים במגע זה עם זה כל הזמן, "הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע התפרצות של המחלה באמריקה הוא להילחם במגיפה המשתוללת באפריקה", לדברי אובמה.

צילומים: רויטרס