סיפורה של סוראיה מנוצ'הרי - האישה האיראנית שהוצאה להורג בסקילת אבנים בגיל 35 , באוגוסט 1986 , לאחר שהואשמה בניאוף על לא עוול בכפה - הפך סמל באותן שנים לתופעה המכוערת של רצח נשים. מאז ועד היום, מדי שנה מאות נשים באיראן ואלפי נשים ברחבי העולם מוצאות להורג בדרך זו או אחרת על רקע חילול כבוד המשפחה.

גם אצלנו זה קרה ביום שבת האחרון, כשביסאן אבו גאנם, בת 31 מרמלה, נמצאה לאחר שנורתה מטווח קצר. גאנם, אם לשבעה, שעל פי החשד נרצחה על רקע חילול כבוד המשפחה, הצטרפה במותה לסטטיסטיקה של נשים שנרצחו בנסיבות אלו.

הטרגדיה של נשות משפחת אבו גאנם הופכת אכזרית יותר נוכח העובדה שתשע נשים נוספות, בנות משפחת אבו גאנם בשכונת ג'ואריש ברמלה, מצאו את מותן בדרך דומה מאז שנת 2000 . ביניהן אמה של אבו גאנם, נאיפה, שנרצחה בשנת 2000 ; קרובת משפחתה רים שנרצחה ב־ 2006 ; ואחותה של הנרצחת, דליה, שנעלמה בשנת 2008 בנסיבות מסתוריות, לפי החשד גם בנסיבות של חילול כבוד המשפחה.


"את הגברים במשפחה הזו לא מעניין החוק". דליה אבו גאנם. צילום: אלבום משפחתי. 

"אני מפחדת, אני רואה מה קורה במשפחה הזו לאישה שלא עושה מה שהגבר רוצה", מספרת אחת מבנות משפחת אבו גאנם ל"מעריב השבוע". "אם אני אפילו מסתכלת לא נכון או עושה משהו שהוא
חושב שהוא לא בסדר, אני יכולה לגמור כמוהן. אפילו לדבר איתך אני מפחדת", היא מודה. "דליה נעלמה לפני שש שנים, ואף אחד לא מוצא אותה. לאן אתה חושב שהיא הלכה? רצחו אותה. את הגברים במשפחה הזו לא מעניין החוק. יש להם חוק אחד, ואם את לא מתנהגת כמו שהחוק אומר, את תמצאי את עצמך מתה".

מי כאן השליט

על פי הערכות האו"ם, כ-5,000 נשים נרצחות מדי שנה ברחבי העולם על רקע חילול כבוד המשפחה. התופעה נפוצה בעיקר במדינות מוסלמיות במערב ודרום אסיה ובצפון אפריקה, כאשר בפקיסטן מוערך מספר הרציחות ביותר מ-1,000 לשנה. בין המדינות שדיווחו על מקרי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה נכללות בנגלדש, ברזיל, אקוודור, מצרים, הודו, ישראל, איטליה, ירדן, מרוקו, פקיסטן, שוודיה, טורקיה, אוגנדה ובריטניה.

מאז תחילת שנת 2014 נרצחו בישראל 13 נשים על רקע חילול כבוד המשפחה. בשנת 2013 נרצחו בארץ 22 נשים על רקע זה, ובשנת 2012 נרצחו 166 נשים. המספרים כמעט בלתי נתפסים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התופעה קיימת בשיעורים גבוהים בקרב האוכלוסייה הדרוזית והמוסלמית. 77 נשים נרצחו במגזר הערבי בנסיבות אלו בעשור האחרון, אך רק 20% מהמקרים פוענחו.

זאת ועוד, לפי נתוני קרן הבריאות העולמית, בין 20% ל-50% מהנשים בעולם המערבי סובלות מאלימות מצד גברים. לפי ה-FBI , כמעט כל אישה שנייה תהיה קורבן להטרדה מינית (מילולית או פיזית) ולאלימות מינית או פיזית מצד גברים.

כמו כן, לפי פרסומים שונים, באזורים שבהם הטרור והאלימות הפוליטית נפוצים, דוגמת סוריה, איראן, עיראק ואפגניסטן, קיימת גם עלייה של מאות אחוזים באלימות על רקע מגדר. "השאלה של הקשר בין אלימות פוליטית, כמו טרור, ובין אלימות על רקע מגדרי היא שאלה מאוד חשובה, שבעשורים האחרונים מנסים יותר ויותר להבין אותה", אומרת ד"ר שרי אהרוני, חוקרת מהאוניברסיטה העברית ומלווה בפרויקט יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון שעוסקת בנשים, שלום וביטחון.

"אחת הטענות שאנחנו מתחילים לראות כתוצאה מהרבה מאוד מידע שנאסף בעולם היא שקיים קשר בין דפוסים של אלימות מגדרית. "בחברות שיש בהן הרבה מלחמות, כמו במקסיקו, שם יש מלחמה בין קרטלי הסמים, אנחנו רואים לא מעט נשים שנעלמות", טוענת ד"ר אהרוני. "המטרה של מבצעי העבירות שם היא להראות 'מי כאן השליט' או להוכיח את אוזלת היד של השלטונות מול הפגנת כוח באוכלוסייה.


הפגנה ברמלה נגד רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. צילום: אמיר מאירי. 

"בחברות שבהן יש אכיפה, ענישה ומודעות, אנחנו רואים שלנשים יש גם יותר זכויות ויותר הגנה", מוסיפה אהרוני, "עם זאת, במדינות כאלה עדיין יש קבוצות מסוימות שעליהן יש פחות הגנה. בקנדה, למשל, בקרב הילידים, שיש להם היסטוריה של הזנחה והפשע, נעלמות המון נערות בנות 16- 20 , וזה מזכיר את המצב כאן: חברה דמוקרטית מערבית, שבתוכה קבוצת מיעוט ובה לנשים נגישות מועטת להגנה, ואחוזים גבוהים של אלימות מגדרית".

לדברי אהרוני, מעבר לשכיחות התופעה בישראל, לא פחות מדאיגה השתיקה סביב מקרי הרצח של נשים מהמגזר הדרוזי. "אם תסתכל על הסטטיסטיקות של רצח על כבוד המשפחה בישראל, אתה
תראה תת־ייצוג של קבוצה אחת: נשים דרוזיות", היא אומרת, "הן הנשים שנרצחות הכי הרבה במדינת ישראל. זו עסקה מאוד אפלה שלגביה המדינה וכולם שותקים. אם רוצים לקשר פוליטיקה לרצח נשים, זה הדבר הכי פוליטי".

לדברי ד"ר לימור עציוני, סגנית הדיקאן של המרכז האקדמי שערי משפט, קיים קשר הדוק בין טרור ואלימות פוליטית ובין רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ואלימות מגדרית. "כשאני מסתכלת על העניין הזה מבחינה משפטית, אני רואה חוקים דתיים שלא רוצים או קשה להיפרד מהם במדינה חילונית", אומרת עציוני, "אחת הנקודות המעניינות שעלו עם הזמן היא אם יש מקום להגנה תרבותית.

הסיפור המוכר הוא על אישה יפנית שניסתה להתאבד ורצחה את ילדה, אך לא הצליחה להתאבד. היא טענה שבתרבות היפנית מקובל שאישה שמתאבדת לוקחת איתה את ילדיה. בית המשפט בארה"ב קיבל את הטענה הזו בשעתו. מתוך זה עולה השאלה אם ניתן לקבל את הטענה הזו אצלנו. הדבר נשלל לחלוטין בשיטת המשפט הישראלי. יכולות להיות לזה השלכות אחרות הקשורות לקבלת הסמכות של מדינת ישראל כריבון. זה קורה גם בהקשרים של הפעלת טרור וגם בהקשרים חברתיים ומשפטיים המתבטאים לכל אורך החיים".


היום מדווחים יותר. הפגנה בפריז בעקבות סקילה למוות של אשה איראנית. צילום: רויטרס. 

באחד מפסקי הדין שעסקו בתופעה בעבר כתב מבקר המדינה ושופט המחוזי לשעבר מיכה לינדנשטראוס: "לא יעלה על הדעת כי בשיטת המשפט בישראל נכיר בעניין של שמירה על כבוד משפחה כגורם מקל, העשוי להביא לכך שמקרים מהסוג שבפנינו לא יוכרו כמקרי רצח אלא כהריגה בלבד. קביעה כזו תהיה משום התרת דם ומתן הכשר לכל אחד לרצוח כאשר 'כבוד משפחתו' נפגע.... בית המשפט בישראל לא הכיר בטענת ההגנה על 'כבוד המשפחה' כטענת הגנה בתיקי רצח שבהם קופחו חייהם של קורבנות חפים ואומללים".

לדברי יפה ויגודסקי, יו"ר שדולת הנשים בישראל, רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה הוא טרור לכל דבר. "פה אנחנו מדברים על טרור אישי, בהרבה יותר מצומצם", היא אומרת, "יש כאן מונח שכיבסו אותו. זו שרשרת של אירועים שמכנים אותם 'רצח על רקע כבוד המשפחה', אבל מדובר ברצח של נשים. יש זילות נוראה של התופעה".

גם רות רזניק, כלת פרס ישראל, יו"ר ומייסדת "לא לאלימות נגד נשים", קוראת לתופעה "טרור מבית". "רצח נשים בתוך המשפחה קיים גם במגזר היהודי", טוענת רזניק, "אלא שאצלנו הרוצחים הם בני הזוג שרואים באישה קניין ורכוש. רציחות של נשים במשפחה במגזרים אחרים, לעומת זאת, מתבצעות על ידי בני משפחת המוצא. זה יכול להיות אבא, אח או דוד. עם זאת, היום מדווחים על זה יותר, וזה חלק מתהליך פמיניסטי שהצליח".

"לא מביא כבוד"

הקשר בין טרור לבין רצח על רקע חילול כבוד המשפחה נעוץ, כאמור, גם ברקע דתי ותרבותי. מחקר שפורסם בעבר על ידי אוניברסיטת קיימברידג׳ מצא כי 33.4% מבני הנוער בירדן מסכימים או מסכימים מאוד עם רצח של נשים שפגעו בכבוד המשפחה. מהמחקר, שנערך על רקע התגברות אלימות מגדרית בקרב האוכלוסייה האסלאמית שהיגרה בשנים האחרונות לאירופה וכלל 856 בני נוער מעמאן בני 16 -14, עלה כי הסיבה ־לתמיכה ברצח נשים נובעת מדפוסים פטריארכליים בחברה, כמו גם פסקי הלכה אסלאמיים המצדדים בתופעה.

הטיפול בסוגיה בישראל אינו משביע רצון. בשנת 2010 יזם ח"כ אחמד טיבי הצעת חוק נגד כינוי מעשי רצח כאלו - "רצח בשם כבוד המשפחה", והסביר כי מעשי רצח אינם מביאים ואינם צריכים להביא כבוד. אלא שב-2011 דחתה ועדת שרים לענייני-חקיקה את ההצעה.

"הבעיה היא חברתית וקהילתית, ורק לאחר מכן שלטונית", טוען ח"כ טיבי, "המשטרה יכולה לעשות יותר במתן הגנה לאישה בסכנה שדיווחה על איומים למשטרה או לרשויות הסוציאליות. ביקשתי לא להשתמש במונח 'על רקע כבוד המשפחה' כי זה מונח חיובי המתאר רצח, והמפכ"ל נענה, ומאז זה מיושם בהודעות המשטרה, אבל לא אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה כהצעת חוק. גבר שרוצח הוא לא גבר. אין כבוד או רומנטיקה ברצח. אמשיך להטיף נגד התופעה הרצחנית הזו המבטאת התנהגות פרימיטיבית ואלימה".


בעיה חברתית ורק אחר כך שלטונית. טיבי. צילום: פלאש 90. 

גם ברשות הפלסטינית מנסים להילחם בתופעה. ב-2011 חתם יו"ר הרשות אבו מאזן על צו המורה כי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ייחשב כפשע, ומבצעיו לא יזכו להקלה.ביום רביעי שעבר אף התקיים דיון בשכיחות התופעה במגזר הערבי במסגרת פורום מנהלי מחלקות רווחה בחברה הערבית, בשיתוף המועצה המקומית אכסאל ובתמיכת האיחוד האירופי.

לדברי פיאד חבשי, מנהל הפרויקט, "רק שותפות אמיתית בין הגורמים בתחום תביא לצמצום משמעותי בהיקף התופעה וביכולת לספק פתרון טוב יותר לנפגעי אלימות במשפחה". בדיון הוחלט על הקמת ועדה בין מקצועית שתתכנן מהלכי טיפול ־בכל המערכות הציבוריות הרלוונטיות על מנת להביא לצמצום הבעיה.

עם זאת, גורם במערכת הביטחון מודה כי שם נזהרים מלהצביע על קשר ישיר בין טרור לרצח בשם כבוד המשפחה, וכי הם אינם תופסים את הדבר כתופעה מבחינת המשאבים והתקנים המוקצים להתמודדות איתה. במשטרה מתמודדים עם מקרי הרצח הללו קצינים ייעודיים במחוזות, אך הם אינם קושרים אותם ישירות עם טרור.

"המניע בחלק גדול מהמקרים הוא דתי", אומר הגורם, "בחלק מהמקרים זו תרבות. גם בטרור יש מניעים דתיים ותרבותיים. עם זאת, זה מאוד נסיבתי. אנחנו לא עוסקים בקשר הזה. מרבית מבצעי הרצח על רקע כבוד המשפחה הם אומנם דתיים, אך לא טרוריסטים".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל חוקרת תיקי רצח בנחישות על מנת להגיע לחקר האמת ולהביא את המבצעים מאחורי סורג ובריח למען ביטחון הציבור. חקירת רצח נשים במגזר הערבי היא מורכבת ורגישה ודורשת התמודדות עם קשר שתיקה של בני משפחה ועדי ראייה בסביבתן, לצד פעילות מניעה בתוך היישובים הכוללת הסברה וגישור, לרבות סיוע בהוצאת נשים בסיכון מבתיהן והעברתן למקלטים".