נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הדליק הערב את ״נר יצחק״ בטקס שנערך במשכן הנשיא במלאות 19 שנים להירצחו של שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז״ל.
באירוע נכחו בני משפחת רבין, שרים וחברי כנסת, חברי המשפחה ותלמידי בית הספר ״רבין״ בנתיבות.
"מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת, עמידה באומץ מול החלטות הקשות. 'אני אחליט ואני אנווט', הוא הצהיר, והוא אכן ניווט, על פי צו מצפונו, וללא תירוצים. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כמפקד. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי"ד.
הנשיא המשיך ואמר: ״לצד מחויבותו לשלום, רבין, לא המתין חסר מעש, לישראל של 'אחרי השלום'. ה"שלום" שיפתור אחת ולתמיד את כל הבעיות, מכאן ולעולם ועד. אלא, הוא היה אמיץ דיו, לטפל בישראל של ה'כאן' ושל ה'עכשיו'. הוא לא הזניח את המבט פנימה, לתוככי החברה הישראלית.
עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים, (גם מכיכר רבין) לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'.
דליה רבין, בתו של יצחק רבין ז"ל, נשאה גם היא דברים בטקס ואמרה :"גם השנה, ה-19 במניין השנים שכבר חלפו, אנחנו מגיעים לכאן להדליק את נר הזכרון. שנה אחר שנה אנחנו באים לזכור במילים, בתמונות, בשירים ועם הילדים. כולנו כאן כבכל שנה חוזרים ומזדעזעים מזיכרונות אותו הלילה החשוך והאפל ההוא ומדברים מהלב, כולם. ומשמיעים דברים של כאב ותקווה, כן, תמיד גם תקווה. אתה כבוד הנשיא, חבר שלי אישי, אתה שמארח אותנו כאן לראשונה, ואני בתחושה שונה".
ריבלין ודליה רבין בטקס. הערב. צילום: דוברות בית הנשיא.
רבין המשיכה ושיבחה את נשיא המדינה: "הגעת לבית הזה אחרי שנות עשיה מרובות, דגלך ברור והמשנה הסדורה מוכרת. תמיד שמעתי ממך מילים חמות על זיכרונות כאלו ואחרים שחלקת עם אבא שלי. ונכון שלא באתם מאותו הבית וגם אנחנו לא שותפים לדעותינו הפוליטיות, אבל תמיד היינו יחד חברים באותה הכת שכללי הדמוקרטיה מקודשים בעיניה ואין לסטות מהם בשום מצב".
דליה רבין, פנתה אל הנשיא ואמרה: ״אז, לפני 19 שנים, נשפכו הרבה דמעות במקום שבו נשפך דמו והנוער הדליק נרות בתקווה להאיר את האפלה שירדה עלינו. כעם שוחר שלום, כמדינה שחרתה על גידלה את הערכים היהודיים. ואנחנו ממשיכים להדליק את הנר כאן ונדמה כי אין די בו כדי לגבור על הרוחות המנשבות בנו לאחרונה. וצריך נושא לפיד- אנא אדוני הנשיא, קח את הלפיד הזה ולך איתו כפי שכבר התחלת ותהא דרכך צליחה, אנחנו זקוקים לאור הגדול הזה״.