מדינה שלישית הסכימה לקלוט את רוב המהגרים האריתראים שנכנסו באופן לא חוקי לישראל, כך אמרה היום (א') נציגת המדינה בדיון בבג"צ בעקבות בקשה שהוגשה לעליון על ידי ארגונים לזכויות אדם נגד החוק המאפשר מעצרם של מהגרים ללא משפט.

נציגת המדינה, עורכת הדין יוכי גנסין, הוסיפה שישראל נמצאת במשא ומתן עם שתי מדינות נוספות כדי לקלוט באופן שזמני מהגרים לא חוקיים מסודאן. מהצהרות המדינה לא ברור מתי תתבצע העברתם של המהגרים או בכמה מהם מדובר.

משרד החוץ לא אישר את דבר קיום העסקאות עם מדינות אחרות. נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין הבהירו כי הנושא אינו נמצא תחת אחריותם והפנו לקבל התייחסות ממשרד המשפטים.

המדינה הבהירה בדיון שקרוב ל-100 אחוז מבקשות האריתריאים לקבלת מקלט מבוססות על נימוקים של עריקה מהצבא, או יציאה מאריתריאה שלא כדין - טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים לקבלת מעמד של פליט.

"ידוע לנו על כוונות של מי שמארגן את הגעתם, לכוון אותם להגיע לאזור דרך מקומות שבהם טרם הוקמה הגדר - ים סוף וגבול ירדן", הזהירה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין והדגישה שרק גדר ההפרדה שהוקמה לאורך גבול מצרים לא תספיק לבלימת כניסת המסתננים.

העותרים דרשו לבטל את ההעברה למשמורת ללא משפט. "ספק אם אי פעם נצרב בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שפגיעתו בחירות באמצעות מעצר מנהלי כה אנושה", הם טענו.


"מתקן שהייה" לפליטים בישראל. צילום: משה שי, פלאש 90

חוק המסתננים עבר בשנה שעברה ואפשר לישראל לכלוא למשך שלוש שנים מהגרים שנכנסו באופן לא חוקי למדינה. החוק היה בלב מחלוקת בשל העובדה שישראל הבטיחה בעבר תנועה חופשית לפליטים.

לפני כשבועיים דנה ועדת הפנים של הכנסת בהצעת החוק שנועדה למנוע ממסתננים להגיע לישראל. לפי הצעת החוק, תיאסר העברת כספיהם של המסתננים מחוץ לישראל כדי לפגוע במניעים הכלכליים שבגינם הם מגיעים מאפריקה.
 
באותה ישיבה העריך שר הפנים גדעון סער כי יש כ-60 אלף מסתננים, מתוכם 50 אלף מועסקים. "בהנחה שכל עובד מעביר בהערכה מינימליסטית כאלף שקל בחודש. אנחנו מדברים על סכומים של למעלה מחצי מיליארד שקלים וזה משמעותי. אנחנו משוכנעים שזה יפגע בתשתית המוטיבציה", אמר אז סער.

"לדעתנו היה דיון טוב", סיכמה מנכ"לית המרכז למדיניות הגירה אורלי יוגר ברדיו 103, "המדינה הסבירה שזה האמצעי ההומני הטוב ביותר להגן על מדינת ישראל מפני תופעת הגירת עבודה מסיבית. ישראל לא חשפה את זהות המדינה, כדי לא לחסום את המהלך כי יש עוד מדינות בעולם שסובלות מהגירת עבודה". 

ח"כ משה מזרחי ממפלגת העבודה התייחס גם הוא לדברי המדינה בבג"צ ואמר: "אם אכן כך הם פני הדברים, אני יכול לברך על כך, בהנחה שזה אינו מסוג הפתרונות של שר הפנים הקודם, אלא באמת סידור הומני המבטיח את שלום גורלם.  דבר זה נחוץ בכדי לשחרר את שכונות המצוקה ממצבם המחריף והולך, הנובע אך ורק מהתנהלות הממשלה הקודמת שבמו ידיה השליכה את הפליטים, בלי פיקוח ובלי מעמד, על גבם של אזרחי המדינה המוחלשים באזורי הפריפריה".