מפלגות הקואליציה הגישו שתי הצעות חוק נפרדות, שאמורות להגדיר את אופייה היהודי של מדינת ישראל. הסיבה לכך היא שהשיחות בין מפלגות יש עתיד והליכוד ביתנו הסתיימו ללא תוצאות. 

ח"כ רות קלדרון מיש עתיד הגישה היום (ג') את הצעת החוק ל"חוק יסוד: מגילת העצמאות", בעוד יו"ר הקואליציה, יריב לוין (הליכוד), איילת שקד (הבית היהודי) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הגישו את הצעת החוק "חוק יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", מספר שעות לאחר מכן.

קלדרון, לוין ושקד עבדו יחד בחודש האחרון בתקווה לנסח גירסא מוסכמת של הצעת החוק "חוק יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". החוקים אמורים להגדיר בחוק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש מספר גרסאות של החוק הזה, הראשונה הועלתה על ידי אבי דיכטר מקדימה כבר בכנסת הקודמת. כל אחת מההצעות מגדירה את ישראל באופן שונה.


קלדרון, רוצה לבסס את מעמדה של מגילת העצמאות. צילום: מרק ישראל סלם 

ההצעה של הליכוד ביתנו מחפשת ליצור איזון בין היהדות לדמוקרטיה על בסיס הכתוב במגילת העצמאות, בעוד ההצעה של יש עתיד מנסה להפוך את מגילת העצמאות עצמה לחוק יסוד.

"ניסינו להגיע להסכמות רחבות, ועשינו מאמצים גדולים להגיע לטיוטה מוסכמת", אמר לוין. "לצערנו לא הצלחנו להגיע להסכמה בנושא, אבל ההצעה הנוכחית שלנו בהחלט משקפת קונצנזוס רחב בישראל, והיא חשובה לאופי של מדינת ישראל".

בהצעה של לוין, אילטוב ושקד מוזכרת גם זכותו ההיסטורית של עם ישראל על האדמה בארץ ישראל, וטענה כי ישראל לא יכולה להתקיים בשום מקום אחר. סעיף נוסף בהצעה שלהם מבטיח גם זכויות אזרחיות זהות ללא הבדל דת או לאום.

"גורמים בתוך ומחוץ לכנסת מנסים לפגוע באופייה היהודי של ישראל בשנים האחרונות, ורוצים להפוך אותה למדינת כל אזרחיה", אמרה שקד. "מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, וצריכה להישאר כזו. אנחנו חייבים לעצור את השחיקה ביסודות היהודים של המדינה".

גרסתה של קלדרון לחוק מכירה במגילת העצמאות כמסמך המכונן של מדינת ישראל, והבסיס לכל ויכוח משפטי בנושא זהותה. "כל עוד אין לנו חוקה", כותבת קלדרון בדברי ההסבר, "מגילת העצמאות היא הבסיסי, והיא המסמך החוקי שבו יש עקרונות חשובים לזהותה של המדינה".


שקד, חייבים לעצור את השחיקה ביסודות היהודים של המדינה". צילום: מרק ישראל סלם

קלדרון הוסיפה כי בתי המשפט בישראל ממילא משתמשים במגילה כבר שנים כעיקרון המנחה אותם. ההצעה אמורה להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, אבל חברת הכנסת מיש עתיד מדגישה כי מדובר על הרמה התרבותית ולא הדתית.

"השאיפה לבנות אופי יהודי בעוד שומרים על זכויות שוות לכולם מובעת בירור במגילת העצמאות", מסיברה קלדרון. "המגילה מאוזנת, ומציגה ערכים יהודים ודמוקרטיים ועקרונות של צדק ושוויון שרלבנטיים היום כמו ביום שנכתבו".

שתי ההצעות הסירו את הסעיף השנוי במחלוקת שהופיע בהצעה המקורית של דיכטר, סעיף שהציע להפוך רק את העברית לשפה רשמית, ולהוריד בדרגה את מעמדה של השפה הערבית. אף אחד מהמעורבים בהצעות החוק החדשות לא היה מוכן להסביר מדוע הופסקו השיחות על הצעה אחת משותפת.