כיכר תחריר הזכירה היום (ה') את הרחובות בישראל בסיומן של חגיגות יום העצמאות. רק אתמול בלילה געשה הכיכר מהמוני בני אדם והבהיקה מאורות הלייזר הירוקים שצבעו את קירות הבניינים הסמוכים. היום היא הייתה כמעט עזובה. נותרו רק עיתונאים ומנקי רחובות, שניסו את כוחם אל מול המדרכות המטונפות. מהפכות מעולם לא היו עניין סטרילי.

שעות ספורות קודם לכן, בשעת הערב המוקדמת בה הכריז הצבא את השלטון, התחפשו באי הכיכר הגדושה לסרדינים אנושיים. זיקוקי דינור, חיילים רוקדים עם אזרחים ודגלי מצרים האדומים-לבנים-שחורים שהונפו היכן שרק אפשר. "העם המצרי ניצח", בירכו הצעירים כל אימת שהמיקרופונים הגיחו מסביב.

"האחים המוסלמים נכשלו בכל תחום: חינוך, תשתיות, כלכלה. הם היו עסוקים רק באיך להחדיר את האיסלאם לחברה האזרחית", אמרו בתנועת הנוער, ה"שישה באפריל", שהחלה את האביב הערבי בשנת 2011 במצרים. חברי התנועה מצאו עצמם השבוע עסוקים, שוב, בלהוציא מיליוני אזרחים לרחובות, הפעם לא כנגד חוסני מובארק אלא כנגד הנשיא הנבחר מוחמד מורסי.


חגיגות בכיכר תחריר. "האחים המוסלמים נכשלו בכל תחום". צילום: רויטרס

סומי עבדול, מתורגמנית צעירה, הפכה בימים האחרונים ליד ימינם של לא מעט מהעיתונאים הזרים שפשטו על רחובות קהיר. "אין לי בעיה עם התקשורת הישראלית", היא חייכה, כשקולה כמעט ולא נשמע מבעד לקריאותיהם הקצובות של באי הכיכר. "אבל חשוב לי שתכתבו באופן הוגן, שמצרים לא תצא רע". הצעירים, כאילו תדלקו באיזה מועדון במתחם יד חרוצים בתל אביב, לא נחו לרגע לאורך כל שעות הלילה. "תמיכת הצבא נותנת לנו ביטחון", אמרו.

"זה ניצחון העם, לא הצבא", טען בלהט גנרל בדימוס ששהה בכיכר. "הצבא רק תומך ברצון העם", הבהיר. עבדול ביקשה לחזק את דבריו. "אף אחד כאן לא רוצה שלטון צבאי", אמרה, "הצבא שומר על האינטרס של העם, השלטון יימסר לממשלת טכנוקרטים".

במעוז האחים המוסלמים

לא הרחק מתחריר, ברחבת מסגד א-ראבעה אל-עדוויה, התכנסו מאות אלפים מתומכי מורסי. שני הצדדים - תומכי מורסי ומתנגדיו - התחילו אתמול את הערב בציפייה גדולה. רק שאצל מצדדי האחים המוסלמים, הלילה נגמר הפוך מההתפוצצות האקסטטית של באי כיכר תחריר.

ההמונים ברחבת המסגד קיבלו בזעם את החדשות הרעות מבחינתם על הדחת הנשיא. חגורה עבה של אנשי צבא ושריוניות הקפידה לחצוץ בין הצדדים, או ליתר דיוק, דאגה לכתר את תומכי האחים המוסלמים.


תומכי מורסי והאחים המוסלמים. צילום: רויטרס

בקהיר נשמר שקט יחסי, כשהדגש במשפט צריך להיות על המילה יחסי. באלכסנדריה ובערי השדה הרגישו גם הרגישו את תומכיו של מורסי, שיצאו להפגנות, חלקן אלימות. "הצבא עשה מהפכה, גנבו לנו את המדינה", הם זעקו, "האחים המוסלמים זכו באופן דמוקרטי בבחירות. אנחנו נמשיך להילחם למען מורסי והתנועה".

פיטר בוקרט, דירקטור בארגון Human Rights Watch הפעיל במצרים, מודאג ממה שצופן העתיד. "יש חלק נרחב מאוד באוכלוסייה המצרית שמפוצלת כעת בין תומכי מורסי והאחים המוסלמים למתנגדיו", הוא אמר בדאגה. "מיליוני אזרחים חשים שהשיטה הדמוקרטית מתפוצצת להם בפנים. אני חושש שזה עשוי להוביל לאלימות, וכבר בלילה ראינו תקריות כאלה ברחבי מצרים. הצבא הוציא מאות צווי מעצר נגד אנשי האחים המוסלמים ואנחנו עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות".

כיכר תחריר השקטה כבר הייתה כמעט כולה נקייה לקראת שעות הערביים. אלא שתוך דקות היא שוב התמלאה בעשרות אלפי מורדים. הפעם, הם קראו קריאות שמחה ותמיכה. לנוכח המצב הפוליטי השביר במצרים, ארגוני האופוזיציה המפוצלים שטרם התאחדו מאחורי מועמד מוסכם, הגאווה הפגועה של אנשי האחים המוסלמים, והמתחים הפוליטיים המעמדיים והדתיים בין חלקי העם - אפשר להניח כי בכיכר הזאת עוד ידובר רבות גם בהמשך.