לא מכבר צפינו בסרט "שומרי הסף". שישה ראשי שב"כ לשעבר התראיינו בו. חסר תקדים, אבל ניתן לשער שכוונת כולם הייתה טובה: להראות כי יש בישראל דמוקרטיה וכי הם עצמם "בני אדם" ולא מפקדים אכזריים של ארגון חשאי אפל. במאי הסרט, מצדו, ערך את הסרט בצורה חד־צדדית על מנת לתת ביטוי להשקפתו השמאלנית־קיצונית.

והנה, ראש שב"כ מכהן, מכניס למעשה את עצמו, וכמה מפקודיו, למלכודת תקשורתית של תוכנית "עובדה". מטרתה הברורה של התוכנית היא לרתק את הצופים ולהפוך את התוכנית לדרמה סוחפת. מה מטרת ראש השב"כ? להלל ולשבח את הישגי ארגונו במבצע צוק איתן, שלדעתו קופחו מול דברי השבח שהורעפו על צה"ל, ולהרים את המורל של אנשי הארגון.
לדעתי, ראש השב"כ הפגין כאן שיקול דעת לקוי המעורר תמיהה. מדוע? ראשית, ממתי מעלה גוף חשאי את מורל אנשיו דרך הופעה בתקשורת, ועוד בתוכנית שאין לו שום שליטה על עריכתה? זאת ממש התאבדות! שנית, צריך היה להבין מראש שלדברים שייאמרו בתוכנית, ועוד ערוכים לצורך הדרמה וההישג העיתונאי, יהיה הד ציבורי, והם יעוררו ריב ומדון ו"התקפת נגד" של צה"ל. שלישית, השב"כ הוא האחראי העליון במדינת ישראל לביטחון מידע. והנה באים אנשיו וחושפים מה ידעו על חמאס, איך ידעו, מה היו הידיעות החשובות (בעיניהם), מה לא ידעו, מה חמאס יודע עליהם.

מדובר בחשיפת מידע של העבר הקרוב הטרי ביותר על ידי גורמי שב"כ מכהנים, ומול אנשי חמאס ש"מחר" עלולים לבצע פיגועים. אכן, פשוט לא מובן.
נקודה רביעית היא הדוגמה החינוכית. אנשי השב"כ, כמו כל אנשי קהילת המודיעין, מחונכים מהרגע הראשון לנצור את פיהם, להתייחס בחרדת קודש לשיטות עבודתם ולמידע שבידם. החינוך לכך הוא יומיומי, רצוף, ובפסגתו עומדים המפקדים ברמות השונות, מהזוטרים עד לראש הארגון. ומה הדוגמה החינוכית שהם קיבלו עכשיו מראש השירות שלהם? העיקר הפרסום, העיקר התהילה, ולעזאזל עם החשאיות, לעזאזל עם "אנשי הדממה". כבר אין דרכים להעלות מורל? 
מי אישר לראש השב"כ שאנשיו יופיעו בתוכנית? אם זהו ראש הממשלה, שהוא הממונה הישיר על ראש השב"כ, אזי מדובר במעשה סכלות מאין כמותו של ראש הממשלה. אבל אם ראש השב"כ לא ביקש אישור, אזי יש בכך משום קריאת תיגר על ראש הממשלה. מצבו של ראש הממשלה עגום גם כך, כאשר ברקע המצב הביטחוני המתוח. מה יחליט בנוגע לראש השב"כ, אם אכן הוא לא ביקש אישור? כל עצה מיותרת.
ושתי הערות: האחת, נוגעת לצה"ל. לדעתי, מכתב הרמטכ"ל הפומבי לראש הממשלה היה בבחינת overkill, אבל לבוא, כמו ראש שב"כ אחד לשעבר, ולהאשים את צה"ל "בצביעות", זאת ממש בושה וחרפה. השנייה נוגעת ל"התרעה למלחמה". הנושא מורכב במהותו, וטיעוני השב"כ בענייניו הם חסרי שחר לחלוטין. לצורך המחשה קלה אומר שהדיבורים על ה"התרעה" בינואר 2014 דומים לאמירה מפורסמת בעולם המודיעין: "אישה אחת (ויסלחו לי הנשים) אמרה בשוק שעוד חצי שנה היא חושבת שלא יהיו דגים טריים".